|
GovXContentSection ישראל,
כמו מדינות רבות בעולם, מעודדת מעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי
המעניק יתרונות רבים לצרכן, למשק ולסביבה: הוזלת עלויות ייצור החשמל ומוצרי
תעשייה, הפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה, שיפור התחרות במשק וקידום
הייצוא, חיזוק הכלכלה הישראלית ועוד.
רקע
הגז הטבעי נכנס לשימוש בישראל בשנת 2004 ושימש בהתחלה את חברת החשמל
ומפעלי תעשייה גדולים מאוד, אשר צורכים גז טבעי בלחץ גבוה. בשנים
האחרונות פועלת רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים לקידום הקמת רשתות
חלוקה בלחץ נמוך, אשר מאפשרות להפוך את הגז הטבעי
למקור אנרגיה זמין ונגיש עבור צרכני תעשייה בינוניים וקטנים,
ובעתיד גם עבור בתי עסק צורכי אנרגיה כגון בתי מלון, מכבסות, מסעדות ועוד.
|
|
התפתחות משק הגז הטבעי בישראל
GovXParagraph1 בשנים
האחרונות עובר המשק בישראל שינויים משמעותיים בתחום הדלקים. תוך שנים
ספורות הפך הגז הטבעי לדלק העיקרי והמועדף לייצור חשמל ולתעשיות הגדולות.
המעבר לשימוש בגז טבעי על פני דלקים אחרים, הניב למשק הישראלי בשנים
2004-2012 חסכון של כ-22 מיליארד ₪, וכן תרם להפחתה משמעותית בפליטות
מזהמים בזכות צמצום השימוש בנפט ובפחם. מציאת מאגרי גז ענקיים בחופי ישראל
תורמת לעידוד יוזמות בתחום האנרגיה המתבססות על גז טבעי. עד
אמצע שנת 2012 היו במשק שתי ספקיות גז טבעי בלבד: חברת ים תטיס שסיפקה
כ-60% מהצריכה, וחברת הגז המצרית EMG. אספקת הגז המצרי לישראל החלה בשנת
2008, לאחר שבשנת 2005 נחתם הסכם בין ממשלות מצרים וישראל לאספקת גז טבעי
לתקופה של 20 שנה, והגז הוזרם בצינור תת-מימי מאל עריש למתקן קליטה
באשקלון. במהלך שנת 2011, לאור התערערות המצב הביטחוני בסיני, החלו הפרעות
רבות בהזרמת הגז ממצרים, וההזרמה הופסקה לחלוטין בחודש מרץ 2012. מאגר ים
תטיס, שהווה מקור עיקרי לגז טבעי עבור המשק, צפוי להתכלות לחלוטין
במהלך שנת 2013.
על מנת להתגבר על הפער אשר נוצר במשק בין הביקוש לגז טבעי לבין מקורות
האספקה, בשל הפסקת הזמת הגז המצרי והתכלות מאגר ים תטיס, הודיע בחודש
פברואר 2011 שר האנרגיה והמים בעצת רשות הגז הטבעי על תוכנית להקמת מתקן
לקליטת גז טבעי נוזלי (LNG) בשיטת המצוף (Bouy, מקשר ימי) כ-11 ק"מ מול
חופי חדרה. הקמתו של המצוף על ידי החברה הממשלתית נתיבי גז הטבעי לישראל
בע"מ (להלן נתג"ז) הסתיימה, וייבוא הגט"ן למשק על ידי חברת החשמל החל בחודש
ינואר 2013.
חברת החשמל חתמה עם חברת BP על חוזה לרכישת גט"ן המובא במיכליות עד
לשטח המים הטריטוריאליים של ישראל, ושם מוזרם לאונייה המגזזת. על האנייה
מתבצע תהליך הפיכתו של הגט"ן לגז טבעי.
בחודש אפריל 2013 החלה הזרמת גז ממאגר תמר למשק הישראלי. המאגר מכיל
כ-283 BCM של גז טבעי, וצפוי לספק את צרכי המשק בשני העשורים הבאים.
מאז כניסתו של הגז הטבעי לשימוש במשק, כמות הגז הנצרכת עלתה בעקביות
משנה לשנה, והגיעה לרמת שיא בשנת 2010, עם כ-5.3BCM (מיליארד מ"ק),
כאשר מתוכם כ-90% הופנו לייצור חשמל. בשנת 2011 כ-30% מהחשמל בישראל יוצר
על ידי גז טבעי, ועד שנת 2015 שיעור זה צפוי לעלות למעל 50%. המעבר לשימוש
בגז טבעי לייצור חשמל הביא לחסכון מצטבר של כ-17 מיליארד שקל בייצור החשמל
בישראל מאז שנת 2004. חישוב החיסכון נעשה לפי הנחה של הקמת שתי תחנות
פחמיות חדשות בשנת 2009 ו-2012, במצב בו לא הייתה למשק אספקה של גז טבעי.
רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים מובילה מדיניות המתבססת על המשך
מגמת הצמיחה בביקוש ומעבר המשק לצריכה של גז טבעי, תוך מתן דגש על הבטחת
אספקה סדירה, רישיונות פיתוח תשתית ועידוד התחרות, קביעת קריטריונים
בטיחותיים ותעריפים, והגנה על הצרכנים.
GovXParagraph2 נושא
ייצוא הגז הטבעי מהמשק הישראלי מהווה נדבך חשוב בהתנהלות משק הגז הטבעי.
הסוגיה הראשונה בחשיבותה היא כמובן הבטחת אמינות אספקה למשק הישראלי, כך
שבכל רגע נתון ספקי הגז הטבעי יוכלו לספק את כלל הביקושים של המשק לעשורים
הקרובים. ניתוח היצע מול ביקוש מצביע באופן ברור כי היצע הגז החזוי גבוה
באופן משמעותי מתחזית הביקושים למשק הישראלי לעשורים הקרובים, עובדה שנותנת
הצדקה להתרת מכירת גז טבעי לשווקים אחרים.
המשך פיתוח משק הגז הישראלי תלוי בנכונות של היזמים להמשיך ולהשקיע
בענף החיפושים, ופיתוח התגליות. המשך הפיתוח של המשק תלוי ביכולתו לאפשר
אפיקים נוספים לשימוש בגז הטבעי, ביניהן ייצוא חלק מהגז הטבעי לשווקים
חיצוניים. פעילות הייצוא תתבצע כמובן באופן מבוקר, ויתאפשר ייצוא רק בהתאם
לרישיונות מסודרים שיוגדרו לפי גודל המאגר.
ייצוא גז מישראל יעניק למשק תרומה כלכלית משמעותית כאשר
מרבית ההכנסות מייצוא הגז יועברו כתמלוגים לקופת המדינה, לטובת כלל אזרחי
ישראל. כמו כן, יצוא הגז הוא מנוף מדיני רב־חשיבות שכל המדינות מפיקות הגז
עושות בו שימוש מושכל לחיזוק מעמדן בעולם.
GovXParagraph3
הגז הטבעי מופק מבאר הגז ועובר במערכת צינורות עד לתחנת קבלה חופית בחופי
המדינה. שם, עובר הגז הגולמי טיפול אשר הופך אותו לגז מתאים לשימוש. לאחר
מכן, מוזרם הגז בלחץ גבוה בצינורות רחבים המהווים את מערכת ההולכה הארצית,
שהוקמה ומנוהלת על ידי נתג"ז. מערכת ההולכה היא העורק הראשי לזרימת הגז
במדינה ומגיעה לצמתים מרכזיים ברחבי הארץ, שבהם פועלים מתקנים המפחיתים את
לחץ הגז ומעבירים אותו אל צינורות צרים יותר בלחץ נמוך, המהווים את רשתות
החלוקה. רשתות החלוקה האזוריות, אשר עתידות להיות מוקמות ב-6 אזורים ברחבי
הארץ (דרום, נגב, מרכז, חיפה והגליל, חדרה והעמקים וירושלים), עתידות להגיע
לכל צרכן המבקש לצרוך גז טבעי ובכך לאפשר לו לצרוך גז על פי צרכיו. כל פעילות התשתית במשק הגז הטבעי נעשית על פי רישיונות מטעם משרד האנרגיה והמים ובפיקוחו .
מהספק לצרכן: מבנה מערכת ההולכה והחלוקה
GovXParagraph6
בדצמבר 2002 ניתן רישיון הולכה לשותפות "ים תטיס", הכולל את מערכת ההולכה
של הספק ומתקני הטיפול היבשתיים, עד נקודת החיבור למערכת ההולכה הארצית.
בדצמבר 2006 ניתן רישיון הולכה לחברת EMG אשר סיפקה גז למשק הישראלי
עד חודש מרץ 2012. החל מאפריל 2013 ספקי הגז למשק
הישראלי הינם מאגר תמר והגט"ן המיובא למשק. ים תטיס שותפות
של קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י לביצוע קידוחים בהתאם להיתרים ורישיונות
שניתנו להן בידי שר האנרגיה והמים. בחודש יוני 1999 התגלה מאגר גז
טבעי מוכח בשטח החזקה "נועה" ובחודש פברואר 2000 נתגלה מאגר גז טבעי מוכח
נוסף בשטח החזקה "מרי". נוכח גילוי המאגרים, החלה הקבוצה, בשנת 2001, בהקמת
תשתית הפקה והחל משנת 2004 מספקת הקבוצה גז טבעי לחברת החשמל ולאחר מכן גם
למפעלי תעשייה גדולים. מאגר "מרי" אשר נתגלו בו כ-BCM 30, צפוי להתכלות
לחלוטין במהלך שנת 2013 ולהיות מוסב למאגר אחסון.
בעלי הזכויות בשותפות ים תטיס הם: נובל אנרג'י (47%), דלק קידוחים (25.5%), אבנר חיפושי נפט וגז (23%) ודלק השקעות ונכסים (4.4%). (EMG (Eastern Mediterranean Gas & oil  כאמור,
בקיץ 2005 נחתם מזכר הבנות בין ממשלות ישראל ומצרים להבאת גז טבעי שמקורו
במצרים לישראל, ובמקביל נחתם הסכם לרכישת גז טבעי בין חברת החשמל לחברת
EMG, מיזם משותף לחברות מצריות וישראליות שקיבל מממשלת מצרים זיכיון לייצוא
גז לישראל.
בשנת 2006 החלה הנחת צינור הגז התת-ימי מאל עריש במצרים לישראל והחל ממאי 2008 סיפקה החברה גז טבעי לחברת החשמל ולתעשייה.
בחודש מרץ 2012 פסקה הזרמת הגז ממצרים.
מאגר "תמר" פרויקט
"תמר" הוא שותפות של קבוצת דלק, נובל אנרג'י ודור חיפושי גז לביצוע
קידוחים. בשנת 2009 התגלו מאגרי גז בהיקפים גדולים באתר "תמר" השוכן כ-90
ק"מ מזרחית לחופי ישראל ובעומק של כ-1,800 מ' מתחת לפני הים. "תמר"
נחשב למאגר גדול בקנה מידה עולמי, ומכיל כ-283 BCM. המאגר מספק גז
טבעי למשק החל מחודש אפריל 2013. בעשור הקרוב תספק "תמר" 50% עד 80%
מצרכי הגז של ישראל.
יבוא LNG (גט"ן, גז טבעי נוזלי) לישראלעל מנת ליצור גיוון במקורות האנרגיה למשק בכלל, והגז הטבעי בפרט, החליטה ממשלת ישראל על הקמת מתקן LNG בישראל, כמפורט בהחלטות הממשלה 2178, 3260 ו- 177 בנושא
"הגדלת היצע ספקי הגז הטבעי למשק הישראלי והקמת מתקן גז טבעי נוזלי". הקמת
המתקן נועדה לשחרר את המדינה מתלות בלעדית בהזרמת גז ממצרים וממאגר ים
תטיס הישראלי, וכן להבטיח אספקת גז למשק במקרה של הפסקת הזרמתו מאחד
המקורות.
מאחר והקמתו של מתקן ייבוא גט"ן קבוע תארך זמן רב, בפברואר 2011 הוחלט
על הקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי בשיטת המצוף הימי. שיטת המצוף הימי
נבחרה כטכנולוגיה היחידה המאפשרת אספקת LNG לישראל כבר בשנת 2012, לאחר
בחינה של מתקנים דומים הפועלים בהצלחה בארה"ב, בארגנטינה ובמפרץ הפרסי.
הקמת מתקן התשתית לקליטת LNG הוטלה על נתיבי גז לישראל (נתג"ז),
חברה ממשלתית בעלת רישיון להקמה ותפעול של מערכת הולכת גז טבעי. רכישת הגז
הטבעי והזמנת מיכלית הגז המתחברות אל המתקן ופורקות דרכו את הגז
הטבעי מתבצעת על ידי חברת החשמל, צרכנית הגז הטבעי הגדולה בישראל.
מפעלי תעשייה וצרכנים נוספים יוכלו להזמין משלוחי LNG באופן עצמאי או תוך
שימוש משותף באנייה המוזמנת על ידי חברת החשמל.
הקמתו של המתקן הסתיימה בסוף שנת 2012, וכבר מחודש ינואר 2013 מתבצעת
רכישת גט"ן על ידי חברת החשמל והזרמתו לצורך ייצור חשמל בישראל.
פיתוח מקורות אספקה עתידיים
GovXParagraph7
הבטחת זמינות מתמדת של מספר מקורות גז טבעי היא בעלת חשיבות אסטרטגית
וכלכלית רבה. לשם כך יש לקדם את הפקת הגז הטבעי מהמאגרים במים הכלכליים של
ישראל, וכן יבוא גז טבעי נוזלי במיכליות. מאגר "לוויתן" בשנת 2010 התגלה מאגר לוויתן במים הכלכליים של ישראל, במרחק של כ-130 ק"מ מחיפה, ובעומק של 1,500 מטרים. המאגר נחשב גדול במיוחד בקנה מידה עולמי, וצפוי להכיל כ-535 BCM של גז טבעי. הפקה מהמאגר צפויה להתחיל בשנים הקרובות. כיום
השותפות המחזיקות במאגר הינן נובל אנרג'י, דלק קידוחים, אבנר ורציו, אולם
בחודשים הקרובים צפויה להיחתם עסקה בין השותפות לבין חברת Woodside
האוסטרלית, במסגרתה תרכוש האחרונה כ- 30% מהבעלות על המאגר לטובת ייצוא.

מאגר "דלית" מאגר "דלית", המנוהל על ידי שותפות
זהה לזו המנהלת את מאגר תמר, מצוי כ-40 ק"מ מזרחית לחוף ובעומק של כ-1,200
מ', ומכיל 7 עד 14 BCM בלבד.
מאגר Gaza Marine התגלה בשנת 2000 ונמצא
כ-40 ק"מ מול חופי עזה. המאגר מצוי בבעלות עיקרית של החברות British Gas ו-
CCC והרשות הפלשתינית. עפ"י הערכת BG, המאגר מכיל יותר מ-30 BCM והוא
צפוי להפיק כ-1.6 BCM לשנה.
GovXParagraph8 
GovXParagraph9 מגמת
הצמיחה בשימוש בגז טבעי בישראל צפויה להמשיך בשנים הקרובות, מכ-5 BCM
בשנים 2010-2011, למעל 7 BCM בשנת 2013, כ-13 BCM בשנת 2020 ועד לכ-20
BCM עד שנת 2030. כ-85% מכלל אספקת הגז הטבעי מיועדת לייצור חשמל
ולתעשייה. סך תחזית הביקוש לשנים 2013-2040 עומד על כ- 500 BCM.
תחזית הביקושים במשק עד שנת 2040
המשך עלייה בביקוש לגז טבעי תחזית הביקוש לגז
טבעי מתבססת, בין השאר, על המשך גידול בצריכת החשמל בממוצע רב-שנתי של כ-
3.1%, תוך שימוש מינימאלי במזוט ובסולר, הישענות על תחנות כוח פחמיות בהיקף
דומה להיום, פרט להסבה של 4 יחידות פחמיות באתר אורות רבין בחדרה (כ-1,440
מגה-ווט) במהלך העשור הנוכחי, הטמעה הדרגתית של אנרגיות מתחדשות עד להיקף
של 10% בשנת 2030, ומעבר לגז טבעי כדלק עיקרי לייצור חשמל החל משנת 2014.
בשנת 2030, השימוש בגז הטבעי יגיע ליותר מ-70%. כמו כן, נלקחה בחשבון הסבה
הדרגתית לשימוש בגז טבעי בתחבורה אשר צפויה להביא לצריכה עולה עד לרמה
של כ- 4 BCM בשנת 2040, ועוד ייצור מקומי של מתנול ואמוניה בהיקף של
כ- 0.7 BCM.בשנה.
המגמה: יותר גז, פחות פחם
|
|
|