פורום אוצר החכמה

ראיתי בספר הערות מהגרי"ש אלישיב זצ"ל דבר מחודש. על דברי הגמרא שבת קיט ע"א "תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא, לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה" עכ"ל. ופירש רש"י שם וז"ל דכי אתי צורבא מרבנן כו' - שחיבת תלמידי חכמים עלי. דלא מזיגנא רישא אבי...

שנינו בקידושין (דף מג.) אמר רבא את"ל סבר שמאי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין והוא ההוא לא דריש מודה באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב שהוא חייב ושולחיו פטור שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב ע״כ. וקשה כקושיית הרב תורת ישראל, באומר לשלוחו צא ובעול את הערוה למה בעינן הסברא דלא מ...

ייש"כ הרב יתר. הנה הלשון למעוניינים: וכתב הרא"ש ז"ל דמשמע אין קידוש אלא במקום סעודה משמע דלא יצא כלל, והב"י [ריש הסימן] הביאו. א"כ משמע כל שלא קידש במקום סעודה על היין או פת, חז"ל תקנו דלא קיים כלל מצות עשה דזוכרהו. ועיין תוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות ...

לפני כמה שנים קראתי בליקוטי חתם סופר שכשאדם ישן, בשמים מראים לנשמה כל מה שיקרה לו ביום הבא, ועפ״ז מסביר התופעה הנ״ל שלפעמים מרגישים שההוה כבר עבר. אך כעת אין הספר תח״י ,אשמח אם משהו יוכל לציין מקור

בגמ' מבואר דלא כמו שכתבתה, דאיתא שם, סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה דהויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו קא משמע לן הרי דהגמ' רוצה לפטור את הנשים ממצות אכילת מצה...

ידוע דעת הפמ''ג [פתיחה הכוללת ח''א אות י] דהכלל דלחומרא מקשינן הוא מספק מחמת ספק דאורייתא לחומרא ואינו בתורת ודאי. וכבר האריך בזה באתוון דאורייתא [כלל יח]. וכעת מצאתי דכבר נחלקו בזה הראשונים, עי' תוס' [פסחים דף מג: ד''ה סלקא בב''ק דף ג. ד''ה דומיא ] דס''ל דהוי דין ודאי, אבל בתוס' שאנץ (תוספות הרשב''...

בקשה מבעלי החסד המופלאים כאן:
אם אפשר, לבעלי חבילת מתיבתא. ילקוט ביאורים סנהדרין דף נג. דף נג:( חושב שנמצא בחלק ג')

איפה מצינו "איסור" לערוך סיום מסכת. אם זה לצורך חינוך מה פתאום לא?

דרופתקי דאורייתא כתב:משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?

עי' רש"י תהילים ( צט, ז) דלשמואל היה נבואה בהופעת ענן כמו למשה ואהרן

ואגב, בחת"ס שם בסוג' כ' עוד "וידוע שאין דרך להרבות לאוין משום מלקות לחוד אם לא בדברים שלהוטים אחריהם ומכשול רב כגון דם אעפ"י שנפשו של אדם קצה מ"מ היו להוטים אחריו משום אבזרי' דע"ז כמ"ש רמב"ן פרשת אחרי פי"ז פי"א וחייבה תורה סקילה על נערה מאורסה יותר מאשת ...

אדם שזוכר שהניח תפילין למשל והגיעו עדים ואמרו שלא הניח כלל היום האם מחויב לשמוע להם בתור אדם פרטי? (כלומר לברוח לבי''ד למדה''י וכו') תלוי במחלוקת ר"מ ורבנן כריתות יא: בשנים אומרים לו אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי אם חייב להביא קרבן, עיי"ש ב' לישנאות בדעת רבנן דנאמן ואינו מביא קרבן, א' אדם נ...

ישראל אליהו כתב:למה לי קרא, סברא הוא.

י"ל דבעינן מקור לומר שאף שלא נענש, מ"מ ה"א שעצם העבירה מטמטמת אותו כמ"ש הרמב"ן ( ויקרא ד, ב), קמ"ל דמרחיקין ממנו הניסיון שלא יתטמטם

" פן ינחם העם"? עי"ש באבן עזרא דעמד בזה, ופי' דדברה תורה כלשון בנ"א. ועל עיקר הקושיא של הרב @ביליצר יל"ע, דהרי הוא מתבסס על העיקר שהקב"ה יודע העתידות, אבל בנד"ד כיון שלא קרא העתיד, דהרי כפה, אין מה לדעת ( אם יחזרו בהם או לא) ומה שייך לידע עתיד שלא יקרה, ודו"ק...

ייתכן וכבר הוזכר דעת החינוך מצ' מז והאברבנאל שמיתתיו של הרוצח בחנק ומקורם מספר והזהיר וייש"כ לרב מקדש מלך כבר העירו האחרונים שע"כ דברי החינוך במצוה מז הם ט"ס, דהרי במצוה לד כתב כלפנינו בסנהדרין עו: דרוצח מיתתו בסייף. אכן המנחת חינוך כ' שהוא טעות סופר,ף אולם מוכח לכל קורא בחינוך שא&qu...

אוהב עמו כתב:ייתכן וכבר הוזכר
דעת החינוך מצ' מז והאברבנאל שמיתתיו של הרוצח בחנק ומקורם מספר והזהיר
וייש"כ לרב מקדש מלך

כבר העירו האחרונים שע"כ דברי החינוך במצוה מז הם ט"ס, דהרי במצוה לד כתב כלפנינו בסנהדרין עו: דרוצח מיתתו בסייף.

ההסבר של תוכן מאד הגיוני. ולא מובן מה אתה לא מבין. אסביר דברי. עצם דברי המהרש''א לא מובנים כלל, דאם הק''ו מחייב לתת עונש להחמור, מה פתאום לומר שמחמת שלא מספיק העונש לא ניתן כלום, דאין לזה שום טעם. אלא ביאור דברי המהרש''א נראה ע''פ דברי הרמב''ן [הקדמתו לאיוב] דעונשי העוה''ב הם יותר ויותר חמורים מעונ...

ההסבר של תוכן מאד הגיוני. ולא מובן מה אתה לא מבין. אסביר דברי עצם דברי המהרש''א לא מובנים כלל, דאם הק''ו מחייב לתת עונש להחמור, מה פתאום לומר שמחמת שלא מספיק העונש לא ניתן כלום, דאין לזה שום טעם. אלא ביאור דברי המהרש''א נראה ע''פ דברי הרמב''ן [הקדמתו לאיוב] דעונשי העוה''ב הם יותר ויותר חמורים מעונש...

תוכן כתב:את ההבדל אתה מבין?

בטח אבל אין סיבה לחלק לפי סברת המהרש"א כמ"ש

חושב שאתה לא מסביר למה לא

למה א"א לומר אף בכה"ג סברת המהרש"א? , מאחר שאולי לא מספיק העונש של נחצורה אין לעונשו בזה

איתא בסנהדרין [דף פא.] " מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין נידון בחמורה " ובגמ' שם פריך "פשיטא אלא איתגורי איתגור" מכאן קשה לי על דברי המהרש''א [סנהדרין דף סד: ד''ה גמרא] בביאור הטעם דאין עונשין מן הדין משום דשמא לא מספיק עונש של הקל לחמור, דלדבריו לכאורה אין מקום לתמיהת הגמ' "פ...

ע"ש בערל"נ. ז''ל הערוך לנר על התוס' שם: היינו לפי מ"ד בב"ק (עג ב) ובשאר דוכתי דשאלת שלום דרב לתלמיד הוא שיעור של כדי דיבור דלמ"ד שם כדי שאילת תלמיד לרב דהיינו שיאמר שלום עליך רבי ומורי מי יימר לא הוי יותר כדי דיבור עכ''ל. והנה האחרונים פליגי כדקיי''ל דתוכ''ד הוא כדי שאילת ת...

כרמי שלי כתב:

חוות דעת כתב: . . "מי יימר כדאמריתו" הם 8 הברות (מי יי-מר כ-ד-אמ-רי-תו) . .

"כִּדְ..." הוא הברה אחת.

אני לא בטוח אם לקרוא כמו שכתבת או "כְ-דֶ אמריתו " איברא דגירסת הגמ' היא "כדקאמריתו אבל ממ''נ לא משנה לענין הראייה שהבאתי

מקדש מלך כתב:לא צריך לשנות את שם האשכול ל'ראיה נפלאה לזמן תוכ"ד הוא ג' מילים'?

צודק, שיניתי ותודה

בלומדי נפגשתי בדברי התוס' בסנהדרין [דף לב: ד''ה היכי] וז''ל פ"ה כשקיבלו עדותן של עדים ואם תאמר א"כ במאי חסמינן להו הא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכ"ת שיחזרו בהן תוך כדי דיבור כפ"ה הא מי יימר כדאמריתו טפי מתוך כדי דיבור עכ''ל. ידוע מח' האחרונים אם תוך כדי דיבור הוא שיעור שלום ...

בעסקי בענין שמתי לב שחטאו של שאול היה אי הריגת עמלק, אי ההמתנה לשמואל, והריגת נוב עיר הכהנים. ונזכר גם שבמיתתו נתכפר לו. אבל לא מצאתי שכל מה שעשה כדי להרוג את דוד נחשב לו לחטא. האמנם כן? אשמח למ"מ בענין עי' סנהדרין כ." אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש אבנר מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיח...