לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
כי תצא דברים כג יא: ...וכן הטעם בכסוי הצואה, כי המחנה כולו כמקדש ה'. וממנו נלמוד למקום התפלה, שנרחיק מן הצואה ארבע אמות ולכל מראה העיניים... והמשיך רבינו...וטעם כסוי הצואה, שאין הצואה כטומאה שתטמא את מקומה ושתהיה בוקעת ועולה, אבל אסור לראותה בעת התפלה ובהיות הלב דבק בשם הנכבד מפני שהדברים הנמאסים י...
כי תבא כ"ז כ"ו: אשר לא יקים את דברי התורה הזאת: כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה לשון רש"י, ולפי דעתי כי הקבלה הזאת שיודה במצות בלבו ויהיו בעיניו אמת ויאמין שהעושה אותן יהיה לו שכר וטובה והעובר עליהן יענש, ואם יכפור באחת מהן או תהיה בעיניו בטלה לעולם הנה הוא ארור. א...
כי תבא ...כי בגלוי כנף האב בלבד מחוייב קללה, כי מקלה את כבודו, וכל מקלה את אביו ארור, וכן לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו (לעיל כג א) דרך כבוד, שלא יקרב אליה כי אין ראוי לגלות כנפו אשר פרש על אשה דרך חופה, כטעם ופרשת כנפך על אמתך (רות ג ט)... ונראה שרבינו מתכוון שגם אם לא בא אביו אל האישה ...
כי תבא דברים כו טז: היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות: הנה השלים משה לבאר את התורה, ולחדש כל המצות אשר צוה אותו השם לחדש להם, ולכך אמר היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים כי כבר השלמתי לך הכל ויש להעיר, שרבינו מנה כאן שתים שהשלים, ביאור התורה וחידוש המצוות. ובאמת לא תמצא מצוות מבוארות...
כי תבא דברים כו: "לא אכלתי באני ממנו" - אע"פ שהוידוי בכל המעשרות... הגם שאין זה על הרמב"ן אלא על הפרשה בכללה, חשבתי לכתוב את דברים נחמדים ששמעתי ממו"ר על דרך הדרוש בפרשתנו כאן. מו:ר ביאר את ההבדל בין וידוי מעשר לוידוי תשובה, שבוידוי מעשר קבע לנו התורה נוסח קבוע לומר, ובוידו...
כי תבא כתב רבינו בפרשת כי תשא (שמות ל י"ג): ...והרב אמר במורה הנבוכים (ג ח), אל תחשוב שנקרא לשוננו לשון הקדש לגאותינו או לטעותינו, אבל הוא בדין כי זה הלשון קדוש לא ימצאו בו שמות לאבר הבעילה בזכר או בנקבה ולא לטפה ולשתן ולצואה, רק בכנוי, ואל יטעה אותך "שגל" (תהלים מה י), כי הוא שם אשה...
כבר מזמן אני מהרהר בליבי שפיוט מי בן שיח אינו אלא לשבח את המסדר קידושין שקוראים אותו לברך, ואולי אף ראיתי שכתבו כן. והנה ראיתי שהרב חיס הביא מספר ישמח לב שכתב שהפיוט מבוסס על המדרש בשה"ש פ"ב, וא"כ הרהורי נכונים!
כי תבא פכ"ו פ"ג: וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם: אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו. ורש"י כתב אין לך אלא כהן שיהיה בימיך כמות שהוא, ולא הבינותי זה כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (...
כי תצא כ"א כ"ב והמשל בשני האחים התאומים יש לו סוד, איננו כאשר חשב הרב בישראל שנקראו בנים למקום. הנה יש שתי עניינים בהך עניין דצלם אלקים. הראשון, הוא העניין השכלי שיש לאדם (כמו שמבואר בריש מו"נ), והוא תכונה המיוחדת לאדם, שעל ידיה יש לאדם אין סוף אפשרויות לבחירתו, והוא מאיר בפניו של אד...
כי תצא דברים כא כב: ותלית אתו - "אמרו רבותינו (סנהדרין מא א): "כל הנסקלין - נתלין". וזה שנאמר "כי קללת אלהים תלוי" - זלזולו של מלך, שהאדם עשוי בדמות דיוקנו של מלך, וישראל בניו הם. משל לשני אחים דומים זה לזה וכו'", לשון רש"י. ו"כל הנסקלים נתלין" דברי יחיד...
לענ"ד כוונתו למה שכתב בפרשת תצוה, "עבודה צורך גבוה". ובאמת גם מה שכתב בפרשת קדושים (ויקרא כ ג) "כי החפץ ביצירה שיברכו עליה לשמו הגדול משם יהיה קיום העולם ואם לאו יתעלה בשמו הגדול ומסתלקת השכינה מישראל". וכן בסוף פרשת בא כתב שכוונת הבריאה הוא שידעו את בוראם, ע"ש. ובמקומו...
כי תצא כב רבינו דברים כב ו: ...ולשון זו האגדה עצמה הוזכרה בילמדנו (מדרש תנחומא שמיני ח) בפרשת זאת החיה: וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל או נוחר ואוכל, כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו, או מה איכפת לו בין אוכל טהורות או אוכל טמאות אם חכמת חכמת לך (משלי ט יב) הא לא נתנו המצות אלא לצר...
כי תצא כתב רבינו דברים כא יח: ...והנה יש עליו שני עונשין האחד שהוא מקלה אביו ואמו וממרה בהם, והשני שהוא זולל וסובא, עובר על מה שנצטוינו (ויקרא יט ב) קדושים תהיו ונאמר עוד (לעיל יג ה) ואותו תעבודו ובו תדבקון, כאשר פירשתי (לעיל ו יג) שנצטווינו לדעת השם בכל דרכינו, וזולל וסובא לא ידע דרך ה' וכו'... .....
כה א: ...והיה אם בן הכות הרשע שלא נוכל לקיים בו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ויהיה זה כגון שהעידו עליו שהוא בן גרושה או עבד או ממזר... הנה רבינו בפירושו על התורה נקט כשיטתיה בסוגיא דמכות יג. שמדאורייתא אין העדים לוקים על בן חלוצה, והנה לא הזכיר רבינו בן חלוצה בפירושו כאן.
כי תצא דברים כג יא: ...וכן הטעם בכסוי הצואה, כי המחנה כולו כמקדש ה'. וממנו נלמוד למקום התפלה, שנרחיק מן הצואה ארבע אמות ולכל מראה העיניים... והמשיך רבינו...וטעם כסוי הצואה, שאין הצואה כטומאה שתטמא את מקומה ושתהיה בוקעת ועולה, אבל אסור לראותה בעת התפלה ובהיות הלב דבק בשם הנכבד מפני שהדברים הנמאסים י...
כי תצא כתב רבינו בפכ"ב פי"ט: "וטעם וענשו אתו מאה כסף" - אחרי המלקות הנדרש מ"ויסרו אותו" (כתובות מו) כי המנהג לכתוב לבתולה מוהר חמשים כסף והנה זה הוציא עליה שם רע בעבור ששנאה ורצה להוציאה בלא כלום ולכן ענשו הכתוב במאה כסף כי התורה תעניש בכפל כענין שנים ישלם . וכן כתב הר...
כי תצא כתב רבינו בפכ"א פי"ב: "ועשתה את צפרניה" - תגדלם כדי שתתנוול לשון רש"י כדברי רבי עקיבא (יבמות מח)... וכו' ...אבל בספרי (תצא ז) אמר ראיה לדברי רבי אליעזר ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו (יט כה) והיא ראיה גדולה. לכך אני אומר, כי כל אלה משפטי אבלות, והכל נמשך אל ובכתה את אביה...
כי תצא כתב רבינו פכ"א פי"ב: ... ואמר והסירה את שמלת שביה מעליה כלומר תלבש בגדי אבל וישבה בביתך כאלמנה ולא תצא חוץ כלל ובכתה את אביה ואת אמה ותעשה כל זה ירח ימים כי כן דרך האבלים וכו'. ואיתא בכתובות קג: שרבי ביקש שיושיבו ישיבה על קברו לאחר שלושים יום, והגמ' מבאר שלא עדיפנא ממה רבינו דכתיב ...
שופטים /קרח כתב רבינו בדברים י"ז י"ד: ואמרת אשימה עלי מלך: על דעת רבותינו (ספרי ראה סז, סנהדרין כ א) כמו "ואמור אשימה עלי מלך", והיא מצות עשה, שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון (דברים כב ח): "ועשית מעקה לגגך" וזולתם. והזכיר "ואמרת", כי מצוה שיבואו ...
שופטים דברים כ א-ה: וטעם כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם: יזהירם שלא ירך לבבם ולא ייראו מן האויבים, ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה, רק שישיבו לבם אל השם ויבטחו בישועתו, ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה כי רוצה ה' את יראיו...
שופטים י"ז י"א: ימין ושמאל: אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין לשון רש"י. וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך ,תעשה כמצותם ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על ...
שופטים /ראה כתב רבינו בדברים י"ז א: ... והקרוב כי החזיר האזהרה הזאת בעבור הישראלי המקריב שלא יפגל בשחיטה אבל הכהנים זריזים ומוזהרים הם ודיים בהתראה אחת ולכך לא החזיר מום המקריבים וכו' וכונתו למה שכתב בהקדמה לספר דברים ולא יזכיר בו דבר בתורת כהנים, ולא במעשה הקרבנות, ולא בטהרת כהנים, ובמעשי ה' ...
שופטים יט כב: ו הנה השם הנכבד שנא ומאס כל מעשיהם ואסר המצבה והאשרה ולא השאיר רק המזבח שהוא צורך הקרבנות אשר הוא יתברך צוה בהם והיו נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו מאז קודם היות ע"ז בעולם מה שכתב רבינו כאן כתב לשיטתיה בויקרא א ט במה שחלק על הרמב"ם בטעם הקרבנות. ושם הביא רבינו ראיה לדבריו שא...
שופטים כתב רבינו בדברים טז יח: והוסיף בכאן שוטרים והם שיהיו נוגשים בדבר המשפט . ר"ל התוספת ביאור שיש במשנה תורה הוא השוטרים שידאגו שיצייתו דינא. ואיתא בסנהדרין כג. מתוך שזה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד, ושניהן בוררין להן עוד אחד, יצא הדין לאמיתו. וברש"י שם: יצא הדין לאמיתו דציי...
הרמב''ן בפרשת ויקרא מבאר ענין קרבן שוגג על כל המצוות על פי הפשט שהכוונה לאו דוקא עבודה זרה אלא שכחת התורה והמצוות בכללות או תינוק שנשבה לבין הגוים. ומוסיף שם - 'וכבר אירע לנו כן בעונותינו כי בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני' האם יש ...
ראה טו יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ: מפרשים אמרו שלא יחדל האביון מקרב הארץ באחד מכל הזמנים כי לעולם יהיה אביון בארץ, שגלוי היה לפניו שלא יעשו מה שאמר להם, כי לא יהיה בך אביון אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל המצוה. ואינו נכון לדעתי כי התורה תרמוז במה שעתיד להיות, אבל לא יתנבא עליהם בפי...
ראה דברים יד א ...ולפי דעתי כי טעם "עם קדוש" הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך יאמר אחרי שאתה עם קדוש וסגלת ה' ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער וכו'. ובריקאנטי הוסיף, שהמתאבל יותר מידי נראה כאילו מוציא עצמו ועצם המת מכלל הה...
דברים יג ט ואלו הלאוין כמו ולא תתאוה ולא תחמוד (לעיל ה יח) שאם התאוה בלב עובר בלאו הראשון ואם הוסיף לעשות כאשר חשב עובר גם בלאו השני
וקצת קשה, שהתורה אמרה לא תחמוד אשת רעיך, ואז נאמר לא תתאוה בית רעך, ואם קודם יעבור על לאו דלא תתאוה ורק אח"כ על לאו דלא תחמוד, למה כתבן בתורה בסדר ההפוך?
ראה במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם: וכן אמר (פסוק טז) שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר, ולא ידעתי אם לומר כי לאחר שיבנה בית המקדש לא נאסף להקריב קרבנות הרגלים אלא במקום ההוא אשר יבחר ה' כטעם שיאמר (פסוק ה) לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך, או שיבאר כאן שלא יתחייבו לעלות לרגל עד אשר ...
מאן דהוא שרוצה בטובתי הביע רצון לקנות לי סט רמב"ן. נאמר לי שכבר כמה חודשים מנסים לברר איזה רמב"ן הטוב ביותר, ומכיון שאין בהירות איזה כדאי לקנות, נשאלתי איזה רמבן אני רוצה לבחור. אני משקיע זמן מידי שבוע בלימוד הרמב"ן בעיון ותענוג מיוחד יש לי בדבריו. אבל אינני בקי בספרים ובמהדורות השונו...
עקב (בא) דברים ח ב: וכבר פירשתיו בפרשת המן (שמות טז ד) טעם למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא, כי היה נסיון גדול להם שלא ידעו עצה לנפשם, ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין בידם כלום מן המן, אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס וירעבו אליו מאד וכו... ולקמן בפסוק ג כתב רבינו: וי...
פרשת עקב דברים ח ג: כי היה נסיון גדול להם שלא ידעו עצה לנפשם, ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין בידם כלום מן המן, אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס, וירעבו אליו מאד, וכל זה עשו לשמור מצות השם ללכת כאשר יצוה, והשם היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה כי ממנו יודע שישמ...
פרשת עקב דברים ח ג: כי היה נסיון גדול להם שלא ידעו עצה לנפשם, ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין בידם כלום מן המן, אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס, וירעבו אליו מאד, וכל זה עשו לשמור מצות השם ללכת כאשר יצוה, והשם היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה כי ממנו יודע שישמ...
מש"כ הרמב"ן דהצדקה לכל דור ודור הכוונה על השכר לפנחס דשם כתיב ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם, אבל בשאר מקומות גם אצל אברהם הצדקה רק אליו זה לא אומר השהקב"ה חישב לו הבטחתו כצדקה ולא כגמול? הרי זה החידוש פה! וע"פ פרשתנו כל גמול יחשב כצדקה, ולמה צריך פסוק מיוחד לאברהם, ומה חידוש ...
ואתחנן דברים ו כ: ועוד שתהיה לנו צדקה לפני ה' אלוהינו, ויתן לנו שכר טוב בעשיית כל המצות האלו. קרא גמול המצות "צדקה", כי העבד הקנוי לרבו שהוא חייב לעבוד אותו, אם יתן עוד שכר בעבודתו צדקה יעשה עמו. אבל עיין מה שכתב בבראשית טו ו על הפסוק "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה": [b]...והנכון בעי...
ואתחנן כתב רבינו דברים ו יח: ...חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח) וכו... . והנה בחידשיו ב"ב דף כ"ו ד"ה הא דאמרינן, כתב: "וקושיא זו שבשה מקצת המפרשים לומר דלאו גיריה הוא ואין צריך להרחיק א...
כמדומני שהוא גם אומר שג"ע גדול יותר מהעולם. וכן, מה שהביא מספר אסף היהודי, מדובר בהודו, מאחרי הרי החשך, אבל גם כתב שהפתח הוא ליד מקום המקדש. ולכן, מבחינת המקום קשה לדעת מה כוונתו, ואף שמידי פשוטו של הרמב"ן לא אצא, ובודאי לכאורה כוונתו שהוא בארץ ממש, אבל עכ"פ היה לי פעם משמעות מדבריו ע...