ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כוונת הרמב"ן מסתמא הוא בענין 'צדיק בדינו' ולא הצדיק שהיפך את יצרו לטוב ואין בו שום נטיה לרע. אין מקור ברמב"ן שדעתו שיש בכלל מושג כזה, ונשאר עם הפשטות שאף צדיק שלא חטא מימיו יש לו עדיין יצר הרע שצריך להלחם נגדה עד זיבולא בתרייתא.
והטעם בעבור שהזכיר טומאת האדם לכל טומאותיו כי הזכיר הצרעת והזוב שיכלול הזכר והנקבה וטומאת המת ושכבת הזרע והשרץ חזר להזהיר מן הקדשים בטומאת הנבלות