לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הנה עניין אחד על דרך הדרש של מוסר. בכל חג אנו עושים דברים בין מדאורייתא ובין מדרבנן לזכר הנס או עבור העניין של החג. כגון פסח מצה ומרור, ישבית סוכה, תקיעת שופר וכו'. אבל בחג השבועות אין אנו עושים דבר לזכר הניסים הגלויים בהר סיני, שהם היו הניסים הגדולים ביותר, והיה בהם שינוי הטבע וכל חוקי הבריאה, כמבו...
אליהו חיים כתב:צרפתי מקודם עמוד אחר מה'יד דוד' בטעות וכעת אצרף העמוד הנכון
במה שהקשה ביד דוד על הרי"ט אלגזי, שהרמב"ם לא פסק כעולא, אולי נאמר אדרבה, שעולא נקט כדעת רבנן, והרמב"ם פסק כר"י, ושפיר לא פסק כעולא. הגם שעדיין חסר לי ראיה, לומר שדעת עולא ורבנן שווים, אבל אי משום הא נוכל לדחות לכאורה.
כעת עיינתי באחרונים על אתר ומצאתי גם בגבורת ארי וגם ביד דוד על זה (וכדאי לעיין גם בספרים שהובאו שם כמו השמחת יו"ט לרי"ט אלגזי ובס"ד כיוונו כאן לחלק מדבריהם [ובפרט מגמ' זבחים ל"ב והדיחוי בזה] והעתקתי לקובצים מצורפים (חלק מהדברים ביד דוד לא הבנתי וצריך עוד לעיון) ממש ממש תודה! משמ...
מי הם הקדמונים שהראו על שיטת הדילוג? אדרבה אני מסופק אם יש מקור קדום לזה בכלל, ורמב"ו אינו קדום מספיק להיות מקור ראשון לזה, ואכן הרבו הטילו ספק בדרך ההוא. כשבעל הטורים או הרוקח וכו' אומרים גימטריות, עלינו לעמול להבינם כי כל דברי רבותינו הראשונים אמת. ואין ספק שידעו סוד הרמזים וידעו שכל מה שכתבו...
אני מנסה להבין מה אמורים להוציא מכל זה. אז נגיד שכתוב 613 פעמים בתורה משה וכו', מה זה מרמז לנו? ונניח שיש הרבה מילים שמופיעים בתורה במנין הגמטריא שלו, אז מה? אני שואל בכנות איזה תובנות רמוזים כאן, איזה הבנה נוספת יש כאן בתורה? הכשרון מפליא, ומן הסתם מדובר בת"ח גדול, אבל הרבה ממה שכתב לא מרשים א...
לרבנן, אכן אין הכהנים רשאין להזקק לנשותיהן אלא שעה אחת סמוך לשקיעת החמה. אם כנים דבריך הרי שתשמיש ביום [בבית אפל] הוא היתר לכתחילה אפילו לצדיקים. לי תמיד הוקשה אחרת מעט - בשלמא כהן הדיוט בזמן ביהמ"ק לא שימש במשך שבוע משמרתו, אבל כהן גדול שאמור להקריב עשירית האיפה מדי יום - מתי יקיים עונתו? ומד...
עכשיו שראיתי דברי הערל"נ שהביאו לעניין כשמו כן הוא, הלא הבהיר לנו הערל"נ שלרב אשי עכ"פ לא נוכל לומר שאפשר למספר ועייל, וא"כ באיזה זמן מהמזנים תותר ביאה לכהן, ככל דלא נוכל לומר שיטבול ועייל.
השאלה העיקרית היא למה לא הוזהרו כהנים מלהטמא בשרץ ונבילה - שלא הותרה טומאה זו בציבור, ולמה נקט פותח האשכול נשותיהם דוקא? טומאה דחויה בציבור, וטבול יום דשרץ אינו חמור יותר מטמא מת. ערוך לנר מסכת סנהדרין דף כב עמוד ב בגמרא ובעינן כהן הראוי לעבודה. אף דבלא"ה אינם ראוים לעבודה דכולם טמאי מתים הם מ...
השאלה העיקרית היא למה לא הוזהרו כהנים מלהטמא בשרץ ונבילה - שלא הותרה טומאה זו בציבור, ולמה נקט פותח האשכול נשותיהם דוקא? אכן אתה צודק, אבל כבר ראית שיש בפורום שרצו לאסור הכהן לנשותיהם בזה"ז לרבנן, וזה לא יעלה על הדעת בכלל, ובודאי היו אוסרים את הכהן לטומאת שרץ מכח קושיא דנן, ובציור שהבאתי הקושי...
האידנא למה לא נאסר לכהנים להיטמא לנשותיהם? לרבנן, אכן אין הכהנים רשאין להזקק לנשותיהן אלא שעה אחת סמוך לשקיעת החמה. וואו! יש לך מקור לזה? זה חידוש עצום לומר כן! והאמת שלפי דבריך לרבנן כהן חייב לטבול לקריו ולא רק משום תקנת עזרא וכו', אלא חייב ממש, (ולפ"ז לרבנן אסור לכהן לטבול בשבת משום תיקון מנ...
'הדעה המקובלת' היא רק שאין עליו דין בע"ק מה"ת אבל מדרבנן לכו"ע אסור לסתם טבו"י דבע"ק ליכנס אל המקדש (ומשנה מפורשת היא בכלים). מה ששמעת בשם רש"י נדפס בפירושו על הש"ס פסחים דף צ"ב ע"א (וכן משמע קצת בדבריו ביבמות דף ז' ע"ב) השאלה היא האם טבול יום דבעל ...
האידנא למה לא נאסר לכהנים להיטמא לנשותיהם? לרבנן, אכן אין הכהנים רשאין להזקק לנשותיהן אלא שעה אחת סמוך לשקיעת החמה. וואו! יש לך מקור לזה? זה חידוש עצום לומר כן! והאמת שלפי דבריך לרבנן כהן חייב לטבול לקריו ולא רק משום תקנת עזרא וכו', אלא חייב ממש, (ולפ"ז לרבנן אסור לכהן לטבול בשבת משום תיקון מנ...
לא הבנתי את הקושיא היכי משכחת לה כהן שטהור מטומאת מת, וכל טומאתו היא קרי? הקושיא הוא על תוס' שכתב שהגם שהכהן ממילא טמא מת, והיה מקום לומר שמותר לו לשתות יין לרבנן, כי ממילא נאסר הוא בעבודה, לא אמרינן כן כי טומאה הותרה בציבור, וא"כ הכהן מותר בעבודה ושמא יבנה המקדש כאמור בסוגיא. ולפ"ז הוקשה...
אולי יש לחלק דיין הוא דבר ששותים כל יום ויום (לכן אין נושאין כפיהם במנחה) וא"כ לא ימצא כהן לעבוד עבודה אבל נשותיהן הוא פעם או פעמיים בשבוע ולעולם ימצא כהנים הראויין לעבודה, ובשבת שכמעט כולם טמאין הרי לא יבא משיח. אפילו אם נניח שנסמוך על מה שכתבת (ובאמת נשגב מבינתי סברא כזו) ככל שלא טבל והעריב ...
איתא בגמ' תענית יז והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי מכלל דרבנן אסרי מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא . ובתוס' ד"ה בעינן כהנים הראויים לעבודה וליכא: וא"ת והלא בלא יין נמי אסורין...
יפה אמרת שאין לנו מושג בערכם. ואף עם היה ניסיון כעין זה בדורנו אנו, לא נוכל להעריך בשכלינו למי היה ניסיון גדול יותר (ויש הרבה פנים לקושי הזה, וקושי הניסיונות האישית נתגלה רק ליודע תעלומות, חוץ ממה שמבואר בתורה) כי יש הרבה נעלמים בהשערה כזאת, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באבות האומה הקדושים שכל מחשבתנו ע...
זה לשון רש"י בריש פרשת העקידה: אחר הדברים האלה- יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב, וי"א אחר דבריו של ישמעאל, שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י&quo...
ע"פ דברי האר"י ז"ל נראה שאין מנהג זה מיוחד לסעודה שלישית אלא לכל הסעודות, וכמ"ש בספר הזמירות "מאור ישראל": מזמור לדוד.JPG וכ"ה בסדור בעל התניא. וכ"ה במשנ"ב ק"ע סק"א, ולא מיירי דוקא בשבת דאף בחו"ל טוב לומר מזמור זה אחר ברכת המוציא. והטעם דה...
פרשת במדבר הנני מעלה מה שכתבתי במקום אחר בפורום, והוא מתאים לאשכול זה. אלה דברי רבינו הרמב"ן בראשית כ"ה ל"ד: ועוד כי הכתוב אמר (לעיל כה יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו והברכה תוספת בעושר ובנכסים וכבוד ואיה ברכתו שאבד הון אביו והעני ואחרי כן (להלן כו ג) ואהיה עמך ואברכ...
בחוקתי (לך לך, בא אחרי ועוד)- ביאור דעת רבינו בדבריו בעניין הניסים הנסתרים. ראיתי שהרבה התקשו בדעת רבינו בעניין הניסים הנסתרים, ובכמה אשכולות דנו בזה ולא ראיתי שפתרו אותו כהוגן. כמו"כ ראיתי שהתקשו במה שכתב רבינו שהתפילה לא ישנה מנהגו של עולם, ומצד שני יאמר שהתפילה הוא לנס נסתר, ורצו לחלק בזה ב...
הרעיון שהדברות כוללים כל התרי"ג כבר נמצא במדרש במ"ר י" ט"ז. עוד יש להוסיף שמלבד דברי הרמב"ן עה"ת שכבר הובא כלשונו באשכול זה, חיבר הרמב"ן ספר מיוחד על שורשי התרי"ג היוצאים מי' דברות הידוע בשמו "תרי"ג מצות". מתבאר שכוונתו "שהם כאבות" אינ...
בחוקתי/יתרו מטו משמיה דחזון איש, דהא דאיתא ברמב"ן שברצות ה דרכי איש אין לו עסק ברפואות, היינו רק בעניין רפואה דווקא, אבל בשאר עסקי עולם הזה, כגון פרנסה, יצטרך לעמול בהם. והנה כתב רבינו בשמות יח וז"ל: כי יבא אלי העם לדרוש אלהים- השיב משה לחותנו צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום, כי לדב...
פרשת בחוקתי כתב רבינו בביאורי עניין הברכות (פכ"ו פי"א): [url]אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים ולכך יזכיר תמיד בכאן הארץ ונתנה הארץ לבטח בארצכם שלום בארץ מן הארץ לא תעבור בארצכם[/url]. וכבר בארנו כי כל אלה הברכות כולם נסים אין בטבע שיבאו הגשמים ויהיה הש...
פרשת אמור (ראה) ויקרא כ"ב ח: והזהיר בהם דרך התראה באכילתן והטעם כי בעבור שנפש האדם קצה באכילת השרצים ולא תקוץ בנבלה וטריפה וכו'. ויש להעיר ממה דאיתא בגמ' בכורות לז. "ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן נבילות וטריפות שקצים ורמשים ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהן בכורות טבלים ויין נסך". עוד י...
לא כן כתב רבינו, אלא שכל ברכה שיש בו מלכות אזי השבח מתייחס למלכות. וזה הכלל, כל שאית ביה מלכות ידעת שלשון נסתר נתפס, וכל דלית ביה מלכות לשון נכח נתפס. ונראה היה שמעולם לא חילק רבינו בגוף הברכה אם השבח מתייחסת למלכות או לא, כי ברגע שמלכות קרינן ביה חלקו כבוד למלכות. אכן, רואה אני שלא כתבתי את הדברים ...
פרשת אמור (חיי שרה) ועל דרך האמת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות כ יא) ויום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג וכנסת ישראל היא בת זוגו שנאמר ואת הארץ והנה היא שמינית "עצרת היא" כי שם נעצר הכל. מה שכתב רבינו שהיא שמינית כוונתו למידה השמינית שבי"ג, שלשיטתו הוא "ואמת". ו...
פרשת אחרי מות רמב"ן אגרת הקודש: ואין הדבר כאשר חשב הרב המורה ז"ל במורה הנבוכים בהיותו משבח לארסט"ו על מה שאמר כי חוש המשוש הוא חרפה לנו. חלילה, אין הדבר כמו שאמר היוני, לפי שדעתו היוני יש שמץ מינות שאינו מורגש, שאלו היה מאמין שהעולם מחודש בכוונה לא היה אומר כך זה היוני הבליעל. אבל כל...
מדרש תנאים לדברים פרק לג פסוק א "אשר ברך משה" – אילו אחרים בירכו את ישראל ראויים היו לכך על אחת כמה וכמה שבירכן משה נמצינו למידים שראוי היה משה לברך את ישראל וראוים היו ישראל להתברך מפי משה. "איש האלהים" – מלמד שהיה מברך והקב"ה מקיים וכן דוד אומר (ש"ב כג ג) צדיק מושל י...
עי' ספר הפרדס, שער כ"ז (אותיות) פ"א ז"ל: החלוקה הראשונה היא שמכנה אותה בשם לבוש עליון שהוא ספור דברים שנתגשמה כדי שתובן אלינו. והלומד בתורה לדעת כמי שלומד בס' הזכרונות זה ודאי לא יועיל בלימוד ולא יגיעהו ממנו תועלת והלואי שלא יפסיד אבל כאשר יבא האדם ללמוד בתורה צריך שיהיה כוונתו שהוא ל...
פרשת תזריע אל משה ואל אהרן - בעבור כי על פי הכהן יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כא ה) היה הדבור גם אל אהרן או למשה שיאמר לאהרן על דעת רבותינו (ריש מכילתא). ולא אמר בכאן "דבר אל בני ישראל" כי הכהנים בראותם הטמאים יכריחום להסגר ולהטהר, ואמר בפרשת הטהרה (להלן יד א ב) אל משה לאמר זאת תהיה תורת המ...
ישראל אליהו כתב:הרי בלכתחילה יש לבלוע כל הכזית בבת אחת, וא"כ בזמן זה שלועס, יכול לחלק. וחוץ מזה, הרבה נוהגים לתת קערות לכל הגדולים, או לכל הפחות ג' מצות לכל הגדולים.
מקור ברמב"ן לעניין זה שמות כ"א ו ז"ל: והגישו אדניו אל האלהים - לב"ד צריך שימלך במוכריו שמכרוהו לו (מכילתא) ואמר ר"א כי נקראו השופטים אלהים בעבור שהם מקיימי משפטי האלהים בארץ. ולדעתי יאמר הכתוב והגישו אדניו אל האלהים עד האלהים יבא דבר שניהם (להלן כב ח) לרמוז כי האלהים יהיה עמ...