לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ויל"ע מה ההיתר לומר תהילים על החולה? ההיתר הוא שהוא לא קורא כדי שתגן עליו זכות קריאתן, אלא הוא קורא את התהלים כתפילה ובקשה. על זה הרמב"ם לא דיבר. הרי לבריא מותר לקרוא שתגן זכות קריאתן עליו, משא"כ לחולה. היינו שמותר ללמוד בכדי להגן אבל לא להתרפאות, אבל להתפלל מותר בכל אופן. א"כ ד...
הסיפא דהרמב''ם. אלא שיש לשאול על 'שימוש תהילים' והם סגולות הפרקים, (נדפס בחלקו בתהילים הישנים כגון של הוצאת בקאל וכדו') שלעין ימין יאמר פרק זה וכו'. וגם זה יש לומר, לא שכוונתם שזה בתור רפואה אלא שמסגולת הפרק הזה שתועיל זכות קריאתו לרפואה לזה, אבל לא שזהו המרפא. ודוק. סיפא דהרמב"ם דוקא משמע שאס...
הסיפא מיירי בבריא כמו שכתב במפורש. לכאורה סיפא גלי ליה לרישא, מכלל לאו דרישא שמעת ליה הן דסיפא. וא"כ ע"פ משמע מדבריו שלחולה אסור לומר מזמורי תהילים כי ד"ת לאו רפואה לגוף נתנו, ורק לבריא מותר בכדי להגן.
איתא ברמב"ם ע"ז פי"א הי"ב הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן - לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהן בכלל הכופרים בתורה, שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות, שנאמר (משלי ג כב):"ו...
יש בנותן טעם להזכיר דברי הגר"ש מיימון שליט"א בספרו שמחת יהושע וז"ל: למענך פעל וכו' וחון אום המיחדים שמך פעמים בכל יום וכו' ואומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (והוא רחום דשני וחמישי). וי"ל שבנוסח זה נכלל מה שאמרו בסוטה מ"ב ע"א וז"ל הגמ' שם, מ"ש שמע ישראל אמר ר'...
ברמב"ן בפרשת בא (יג ה) כתב: וכן כתוב (דברים כ יז) כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי ולא הזכיר הגרגשי ירמוז כי לא יבא עמהם במלחמה ויפנה מפניהם מבואר שהטעם שלא הזכיר הפסוק את הגרגשי הוא בגלל שהפנו הם את הארץ ולא לחמו איתם כלל. הנה דעת רבינו בפרשת דברים ב כג שהחיוי הם העווים...
אף לאלו שלא יאמרו בכגון דא מצוה הבאה בעבירה , יאמרו שחומר ותוקף איסורו ישלול חלות כל דין על חפצא זו ע"י זה שהתורה מנע הנאה ממנו, וכל דיני תורה ודיני ממונות לא יחולו בה, ולא תוכל לקיים בה כל עניין הלכתית כלל. ויל"ע לפי הר"ן בגיטין פ"ב שמחלק בין איסורי הנאה שאינם בביעור לאיסורים שי...
יש בדבריך דברי טעם, כה יתן ה וכה יוסיף, אבל הקושיא מצד עצמה טרם נפתר כל צרכיה. סוף סוף למה לרבינו בפירושו עה"ת לדייק ממש שלא כפי מה שכתב בסהמ"צ? ועדיין צ"ע. בכל מקרה חן חן על המ"מ, ועל דבריך בענין. תודה!
פ' עקב איתא ברמבן דברים ז כה ז"ל: לא תחמד כסף וזהב עליהם. יחסר "אשר" לא תחמוד כסף וזהב אשר עליהם והוא נויי ע"ז צוה תחלה לשרוף ע"ז עצמה שהיא "פסילי אלהיהם" ואסר גם כן הנויין שעליהן והזהיר עוד ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו לאסור בהנאה כל עניני ע"ז היא ו...
הגדרת הנס הנסתר בדעת האדם, הלא הוא עצם הבנה שהקב"ה עיניו בכל, והוא בורא ומנהיג ומסובב כל הסיבות, שכל מקריו יהיו על פי מעשיו. היהודי המאמין יאמין שכל מקריו יהיו על דרך זה הנס הנסתר. (אף שלא נוכל להבין סיבת פעולתו באדם הפרטי זולתנו ודאי, כי מבואר ששאלת צדיק ורע לו רק לצדיק עצמו יוקשה לא לזולתו, כ...
לדעת הרמב"ן יש שתי סוגי ניסים, נס דרך המקרים, ונס על טבעי. התמדת ניסים המקריים היא אות ומופת בפני עצמו. (כך כתב בהרבה מקומות, לדוגמא ע' פרשת בא, בחוקתי, ובהעלותיך, כפי שכבר ציטטו). מפורש בדבריו שהמקרים בעצמם ניסים נסתרים הם. כמו"כ מפורש שהקב"ה שרוב הניסים אין בהם שינוי טבע כלל. להבנת ...
מדברי הרמב"ן בהקדמתו (וכן הוא בעוד מקומות) מבואר שאמונתו השלימה שהבורא עושה ומהווה את הכל הוא חלק מאמונת ההשגחה. יאמר שלא ברא אותנו והשאיר אותנו למקרים, אלא הוא בורא אותנו ומהווה אותנו מחפצו בכל עת ובכל שעה, וזה מכריח את החפץ וההשגחה. ככל שהחפץ התמידי מקיים את הבריאה לא יתכן לומר שאין טעם ומטרה...
ופירש"י, כי לא דברתם - שהרי לא דברתם אלי טענה נכונה כעבדי איוב שהרי הוא לא פשע בי כי אם על אשר אמר תם ורשע הוא מכלה וע"י השטן המקטרג את העולם שנאמר אם שוט ימית פתאום וגו' ואם הוסיף לדבר מפני קושי יסורין אשר כבדו וחזקו עליו דבר אבל אתם פשעתם על אשר הרשעתם אותו לאמר הלא יראתך כסלתך והתחזקתם...
ע' רמבן דברים ב כג ז"ל: והעוים הישבים בחצרים עד עזה - יאמר כי העוים היושבים בערי חצרים אשר אין להם חומה סביב עד עזה שהוא גבול הכנעני כמו שנאמר (בראשית י יט) ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה הכפתורים שיצאו מכפתור השמידום והם יושבים תחתם וכו'... . ..ועתה השלים להודיענו כל ארץ החוי שאבדה מה...
עי' רמב"ן פרשת האזינו ז"ל אשביתה מאנוש זכרם, גלותנו בין העמים אנחנו יהודה ובנימין שאין לנו זכר בעמים ולא נחשב לעם ואומה כלל ו הנה יאמר הכתוב כי היה במדת הדין להיותנו כן בגלות לעולם לולי כעס אויב ויורה זה כי בגלותנו עתה תמה זכות אבות ואין לנו הצלה מיד העמים רק בעבור שמו הגדול ית ' כענין שאמ...
לגבי האבות כל מה שכתבת כבר כתבנו בזה בכל אורך האשכול לעיל הפך בה דכולא בה, ואין צורך להאריך שוב. הנה הדברים שאמרתי נמצאים ברמב"ן אלא במילים אחרות. ויש כאן שלשה סוגים (בעניין של הנהגה): א. הנהגת מערכת המזלות. ב. הנהגת נס נסתר. ג. הנהגת נס גלוי. [ולעיל כתבתי שדרגה זו של הנהגת מערכת המזלות היא נקר...
מעכ"ת כפי הנראה קרא דבריי מקופיא ולא דקדק בהם, ואני מבקש שלהבא בטרם תגיב, תעיין היטב במה שכתבתי ותדקדק בו, כשם 'לעמל יולד' כן תהיה תהלתו. וכבר הייתי מרפה ידיי מלהשיב לטענות שאינם מתייחסות לדברים, אלא שהעניין עצמו חשוב ביותר ורבים נבוכים בו, ולכן חביב עלי הדבר ואיני נלאה לעסוק בו ולהבהיר את הדב...
אני מסכים עם דבריך, ואיני רואה שהם חלוקים על דבריי. אבל אני רוצה עכשיו להוסיף עוד נקודה שאינה ברורה בדברי הרמב"ן, אבל לכאורה היא פשוטה. מלבד ההנהגה בשם א-ל שד-י דהיינו נסים נסתרים, שזו ההנהגה עם האבות ועם כלל ישראל בכל הדורות, יש את הנהגת המשפט והדין של כל באי העולם, ונראה שזה לא נכלל בדברי הר...
מה שכתבת בריש דבריך, נכונים הדברים בדעת הרמב"ן על דרך הכללי. אבל, לא מפורש כאן ברמב"ן שמדובר במקרי ישראל ולא התכוון רבינו לזה, אלא דיבר בצדיקים דוקא. ראה במה שכתב בתחילת פרשת וארא שלשם כך היה כל הגילוי ביציאת מצרים, כדי לגלות שם הוי"ה בבחירת עם ישראל להראות להם הניסים, שבזמן האבות הי...
ראו את הרמב"ן בפרשת ברית מילה (בראשית פרק יז פסוק א): וטעם להזכיר עתה זה השם (א-ל שד-י), כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים, להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב, ולפדותם במלחמה מיד חרב, ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות, וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי (ויקרא כו ג -מו) ובפרשת והיה כי תבא (דברים כח א -סח...
ז"ל הרמב"ן בראשית טו י"ד: ...והרב נתן טעם בספר המדע (הלכות תשובה ו ה) לפי שלא גזר על איש ידוע וכל אותם המריעים לישראל אלו לא רצה כל אחד מהם הרשות בידו לפי שלא נגזר על איש ידוע ולא נתכנו דבריו אצלי שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך וקדם זה ועשה גזרתו של הקב"ה זכה בדבר מצ...
עבר הירדן, נחלת בני גד וראובן, האם יש בה את קדושת ארץ ישראל לגבי כל הענין הנ"ל? דעת הרמב"ן בפרשת חוקת (כ"א כ"א) שארץ סיחון ועוג היה לישראל לירושה כי לאמורי הוא, והובטח לאברהם. אבל אין זה הארץ הטובה ואין בה קדושה של השראת השכינה, שזה עניין הייחודי של ארץ ישראל עי מה שכתב בראשית א...
יחודיות של ארץ ישראל כבר היה מעולם, עוד לפני שהתקדש הוא דבר מפורש בדברי רבינו. ז"ל בבראשית א' א' אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלוהים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז), ואינו ראוי שיירש...
אחזור על דבריי. ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת גודל צדקותו של יהושע, כמו"כ היא יכולה ליעצר בדרכה להזריח בבקר מחמת חטאותיו של (תכניס פה השונא האישי שלך). והקב"ה החליט שלא לעשות כן, משום השגחתו בעולם עפ"י דרכי שכר ועונש. וא"כ איך כתוב בלוח זמן הזריחה שלמחר? אנסה ליישב דע...
אז אתה אומר שלא כל מקרינו נסים, יש מקרים הקורים לנו שאינם תלוים במעשינו או במעשה אנוש, אלא בכוונתו ית' שתתקיים הבריאה. והרמב"ן כתב מה שכתב, בידיעה שהמעיין יעיין במקומות אחרות ג"כ, וידע שלא כיון לדבריו בקיצוניות כזה. לא, דעתי שיש לחלק בין המקרים והטבעים, המקרה באדם יהיה ע"פ מעשיו, והט...
אז אתה אומר שלא כל מקרינו נסים, יש מקרים הקורים לנו שאינם תלוים במעשינו או במעשה אנוש, אלא בכוונתו ית' שתתקיים הבריאה. והרמב"ן כתב מה שכתב, בידיעה שהמעיין יעיין במקומות אחרות ג"כ, וידע שלא כיון לדבריו בקיצוניות כזה. לא, דעתי שיש לחלק בין המקרים והטבעים, המקרה באדם יהיה ע"פ מעשיו, והט...
אחזור על דבריי. הנסים הגלוים אמורים להעיד על הנסים הנסתרים. ז.א. כאשר הים נבקע, אנחנו יודעים שאחדות הים הוא מרצונו והשגחתו ית' ע"י שכר ועונש. כאשר השמש נעצרת בהילוכה, אנו יודעים שמהלך השמש איננה מעצמה, אלא ע"י רצונו והשגחתו ית' ע"י שכר ועונש. ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת ...
מעשינו לא יבטלו את חפצו לגמרי להרוס את העולם או לשנות את טבעו. המאמר 'עוד כל ימי הארץ' הוא בפשטות המשכהּ של השבועה שנשבע הקב"ה: 'לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם'. וכה היה אומר החסיד רבי יוסף צינוירט עליו השלום: מנין ברי לי כי השמש תזרח למחר? לא מפני שזרחה היום וזרחה תמול שלשום חזקה שתזרח...
הוי אומר, שמי שחושב שיש טבע לעולם המחייבת שכל יום יהיה אור ואויר וחיים וכו׳, שחושב שהכל הוא מנהג העולם, אין לו חלק בתורת ישראל. אלא שכל מעשינו נסים הם, היינו כפי החשבון הנ"ל, שבאה ע"י מעשי האדם ושכרו. אדרבא, כ"ז הוא ראיה לדידי, שאין דברי הרמב"ן כפשוטן. כן, יש הנהגה כזאת, אבל לא ...
ומידי דברי בו זכור אזכרנו, פעם שאלתי גאון אחד אם הרמב"ן חולק על אחד הראשונים שנראה וכוונתו במה שכתב במקום אחד הוא ששכר והעונש וייעודי התורה אינם על דרך הנס? וענה לי אותו גאון בפליאה, הרי אי אפשר לומר אחרת, אפילו גאון עולם כמו ר' מוטל (פרגרומנסקי) ילאה מלמצוא פתח צר לסלול דרך שהמקרים והגמול יהיו...
מי הבטיח שהזכות תתקיים? הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. ודבר זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, שנאמר: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶּה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן – רש"י) . על זה עי' ברמב"ן בה...
בטרם אתייחס לנושא האשכול אני חייב להעיר הערה שאינה קשורה - דברי הרמב"ם האלה מופלאים בעיניי. אני משער שאילו אחד מחברי הפורום היה כותב כאן רעיון כזה מדעתו, היה חוטף כהוגן. איני רוצה לקבוע מסמרות בדעת הרמב"ם ולקשר עניינים שונים שעל פניו אין להם קשר, אבל דעת הרמב"ם במקומות אחרים הוא יותר...
והשאלה היא למה הקב"ה פעל בעניין הזה בדרך של נבואה ולא סתם מנע את הקללה או גרם לו לברך באופן אחר. ועל זה התשובה כי ניכר מהעניין מצבם של הגויים שאפילו הנבואה אינה משנה אותם לטובה ולהיפך הם מנצלים את כוחם לרעה. הבנה אחרת היא שהנבואה של בלעם קדמה לעניין הפרשה הזו וזה המשתמע מהמאמר הזה. (בין אם נאמ...
מסתבר שהצורך של אוה"ע הוא לא בנביא הנותן נבואה אחת וזהו, אלא במדריך צמוד המלמדם להועיל, כמשה לישראל, וברור שאדם כזה צריך בראש ובראשונה להיות אדם מוסרי וטוב, כך שלא ברור לי כיצד מכל האריכות הנ"ל (של דברים טובים ונחמדים) נמצא יישוב לקושי זה. נחלקו רבותנו אם איוב היה קיים (והרמב"ם קים ל...
ראיתי שאלה זו עכשיו, והנה עניין זה הוא מאבני היסוד בדעת הרמב"ן. מפאת רוחב העניין שרבינו מבאר אותו בכל כתביו כדרכו, לא אכנס לעניין רק אציין כמה מראי מקומות בדברי רבינו. אבל תמהני על הלשון שנקטת, הלא ביטוי כזה אינו ראוי לומר על אף אחד מהראשונים, ובפרט על רבינו הרמב"ן שהוא מרא דשמעתתא בכל הנו...
ומה שהוקשה לך, שהלא בלעם רשע היה, ואולי אם היה להם נביא צדיק יותר היו חוזרים למוטב. א. עיקר טענתם לא היה על אישיות הנביא, אף לא על אזהרותיו וכו', אלא רצו נביא שידע את רצונו ית', וכך ידעו את המעשה אשר יעשון. הנה ה' מילא את חסרונם, ולא חזרו למוטב. הן הם שהחטיאו את ישראל על דבר פעור, כזבי בת צור המלך ...
כג, כג כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל. ופירש"י, כי ראוים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים וכו' . (ומקורו במדרש רבה ותנחומא כאן). והרמב"ן העתיק פירושו וכתב וז"ל, והנכון בעיני, כי בעבור היותו קוסם,...