אמש בעיון קל באשל אברהם על אורח חיים הלכות תפילה סימן קיד
הבחנתי בריבוי הלשון 'טעיתי' דהיינו בשינוי נוסח שטבעו חז"ל בשמו"ע.
האם זה לשון הרגיל אצל הנ"ל [משום ענווה או שיהא ממשי יותר]?
.לבנון כתב:2. לאה עיניה רכות מבכי שלא תנשא לעשו. רחל מבכה על בניה.
לבנון כתב:נחומצ'ה כתב:ומי הבנים שניזוקו מבכיות?
הבנים הם עם ישראל שניזוקו מבכיו של עשו, כמובא במדרש
צופה_ומביט כתב:לבנון כתב:נחומצ'ה כתב:מי האב שניזוק מבכיה?
יצחק מבכיית המלאכים
אינו מוסכם במדרשים. רובם (אא"ט) לא מזכירים כזאת כלל, אלא טעמים אחרים לגמרי מדוע כהו עיניו.
.יעקל כתב: גם אלו ששירתו לא עשו זאת בריש גלי כמו היום
.גיורא בשמי שמיא כתב: והיה נמצא בכל בית כנסת כבר בחייו.
דרומי כתב:
עוד תובנה: אם ח"ו היה קורה הדבר יום קודם כשעדיין יהודים יושבים וישנים בסוכה שברחוב וכו' (ולא בתוך הבית), ה' ישמור ויציל.