לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
רס"ג בהקדמתו לתהלים פירש מדוע הוזכרו בתהלים הרבה לשונות של תפלה ותחינה, וכתב: "והוצרך לקבוע להם הבקשה והתפלה והתחנה כדי להזכירם חולשתם ומיעוט יכלתם ושהם זקוקים לו, כדי שאז יכנעו וישפילו עצמם לפניו ויקבלו ציוויו ואזהרתו". ונראה בכוונתו, שזו מטרת התפילה, שעל ידה יכיר האדם בפחיתותו ויקבל...
בברכות נד. איתא שהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם, ולמדו זאת מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכן מהמלאך שאמר לגדעון ה' עמך. איך רואים בדברי בועז ש שאל בשלומם של הקוצרים? וכן המלאך גבי גדעון? לכאורה כוונתם היתה לברך? ובכלל, מה הפירוש לשאול בשלום חבירו בשם ? כיצד נכנס שם שמים בשאלה "האם שלום לך&quo...
כתב הרמב"ם בהל' שחיטה פ"ד הי"ג: אלו הצדוקיין והבייתוסיין ותלמידיהן, וכל הטועין אחריהן שאינן מאמינין בתורה שבעל פה - שחיטתן אסורה; ואם שחטו בפנינו, הרי זו מותרת, שאין איסור שחיטתן אלא שמא יקלקלו בשחיטתן, והן אינן מאמינין בתורת שחיטה; לפיכך אינן נאמנין לומר, לא קילקלנו. ולכאורה קשה, שהר...
דלכאורה לפי הטעם שבצנים פחים יכול לשמור עצמו, א"כ גם בשאר מחלות שיכול לשמור עצמו מלהידבק בהם לא נאמר הכל בידי שמים. ומדברי רש"י נראה שבכל החוליים נאמר הכל בידי שמים.
אכן לפי התוס' משמע שמותר בכל ענין. אך בחסדי דוד שם כתב גם כן שלא היו מניחין אותה ליכנס מפני הכבוד (כבוד המקדש? כבוד האשה? כבוד הציבור?) אלא רק במקום צורך,כדי לסמוך או לראות את קרבנה. ולמה בזמן משכן שילה כן היו מניחים ליכנס? מה השתנה? וממו"ק רואים שאין איסור לאשה להימצא בביהמ"ד, ולכאורה גם ...
בחגיגה (ד:) הובא מעשה דרב ביבי בר אביי שאמר לו מלאך המוות שפעם אחת המית בטעות את מרים מגדלא דרדקי במקום מרים מגדלא שער נשייא, ושאלו רב ביבי איך יש לו רשות לעשות כן, והשיבו מלאך המוות מן הכתוב "יש נספה בלא משפט". וכתב רבינו חננאל שם (ה.): יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא]...
בשבת כג: אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. ופירש"י דאיירי בנר שבת. וכן בטוש"ע סי' רסג הביאו דין זה גבי נר שבת. אך הרמב"ם הביא דין זה בהל' חנוכה בסופם ולא בהלכות שבת. וכן לא כתב 'נר שבת' אלא 'נר ביתו'. האם נר ביתו בלבד (שאינו נר שבת) קודם לנר חנוכה (לכאורה...
בספרו "כתבים" ח"ג עמ' 1422 הרב קאפח דן בענין מקור המנהג, ואכן מביא משו"ת הרמב"ם (בלאו רמד) שמעיד על עצמו שלא היה מגדל פאותיו. אך הרי"ק עצמו מביא ראיה לקדמות המנהג מהרמב"ם פ"א מהל' פסולי המוקדשין הי"ב: הוא בפנים וציצתו בחוץ, והקשה שהרי הוי פרוע ראש, וע&quo...
ועדיין קשה, איך יתרץ רש"י קראי דחנה? וגם לפי תוס', זה שהיתה מרת נפש אינו צורך מצוה כמו סמיכה וסוטה וכו', ומנ"ל לכת"ר שזהו חשיב צורך ליכנס? ואכן לגבי הירושלמי לכאורה אפשר לדחות כן (אלא שהגליוני הש"ס גופיה הוכיח מהירושלמי הזה שאסורה מהתורה). ובשו"ת ר' בצלאל זאב שפרן ח"א ס...
יישר כח על ההפניה. לענין עצם הברכה, ראה כאן: https://iyun.org.il/maremakom/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/ וכאן: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22145&st=&pgnum=29 וצריך עיון האם בשואה היתה מצוה של קידוש השם, שהרי הגרמנים ימ"ש ל...
בפירוש התלמוד המיוחס לרבינו אברהם בן הרמב"ם (הוצאת מכון מרא"ה, עמ' קנב) כתב וז"ל: "אמר המחבר, יש להקשות מאחר דאוקמינן דהאי ובא השמש אביאת האור הוא ומאי וטהר טהר יומא, למה די להו ביציאת הכוכבים, והלא אור השמש יישאר אחר יציאת הכוכבים בעולם זמן ארוך כמו שעה או קרוב ממנה וכו'". ...
בפירוש התלמוד המיוחס לרבינו אברהם בן הרמב"ם (הוצאת מכון מרא"ה, עמ' קנב) כתב וז"ל: אמר המחבר, יש להקשות מאחר דאוקמינן דהאי ובא השמש אביאת האור הוא ומאי וטהר טהר יומא, למה די להו ביציאת הכוכבים, והלא אור השמש יישאר אחר יציאת הכוכבים בעולם זמן ארוך כמו שעה או קרוב ממנה וכו'. ותירוצו בקיצ...
יש לחלק בין אם נכנסה לצורך או לא, שהרי היא מחויבת בסמיכה בעזרה, ולכן מותר לה להיכנס, אבל להתפלל יכולה גם בחוץ, אין חיוב דוקא להיכנס. ולגבי האשכול שציינת אליו - אכן היעב"ץ בקידושין נב: כותב בדעת רש"י שהסיבה שנקראת "עזרת נשים" - שהיתה עזרה מיוחדת לנשים שלא יהיו עם אנשים בערבוביא. ו...
ברוב הפעמים שמופיעה המילה אמונה בתנ"ך הכוונה לאמון בין בני אדם, אמירת אמת. וגם כשנאמרה ביחס לה', ברוב הפעמים הכוונה לאמונה בקיום הבטחת ה'. כלומר: "אמונה ב -" ולא "אמונה ש -"
כוונתי היתה למילה אמונה כפי שמובאת בספרי הראשונים האחרונים, שענינה - אמונה שדבר מסוים הוא נכון.
לכאורה המושג אמונה הוא דבר שאינו מושג בשכל, שאין אפשרות להשיגו בשכל. וכך השימוש הרווח במילה זו. אך בויכוח הרמב"ן בסופו (כתבי רמב"ן מוה"ק ח"א עמ' שכ), הרמב"ן אומר: "דבר ברור הוא שאין אדם מאמין מה שאינו יודע". נראה שהרמב"ן מפרש, שאמונה היא התאמתות הדבר אצל האדם,...
יש לציין לדברי רב האיי גאון בתשובה (גנזי שכטר ב' עמ' 86): "ועוד תרגום שאצלכם מניין לכם ומי אמרו כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר אין זה המצוי אצליכם אלא תרגום שלהדיוטות". ונראה כוונתו שאין תרגום הכתובים מוסמך ואינו נחשב "תרגום דרבנן" כאונקלוס שאמרו מר"א ...
ראיתי בשו"ת קול אליהו (ישראל) ח"ב או"ח סי' ט' שנסתפק בדין זה, ושם דן במקרה שאכל סעודה שלישית ושבע ועכשיו רוצה לאכול סעודה רביעית על השבע, האם מתחייב בבהמ"ז מן התורה, ותלה דין זה במחלוקת ראשונים מהו גדר אכילה גסה, די"א שכל שאינו מתאווה עוד לאכול הוי אכילה גסה, ולפי"ז פטו...
ר' תנחום הירושלמי מפרש ב'ספר הביאור' לדניאל את הפסוק "וראשו מגיע השמימה" כהפלגה, והכוונה לציין את גובהו הרב של הסולם, ומסתייע בלשון התרגום בכך. מכאן שאפשר גם שם לפרש "צית שמיא" כצד השמים ולא עד השמים ממש. וז"ל שם (דניאל ד, ח): ימטא לשמיא. יגע ויגיע עד לשמים, הפלגה ברומו, והו...
בפירוש רס"ג למשלי מבאר את הפסוק "להבין משל ומליצה" וכותב שמליצה היא ביאור המשל ולפעמים ע"י היפוך סדר המשל. ומביא דוגמא מיוסף שהיפך את חלום פרעה כאשר פתר אותו, ואמר ששבע הפרות הטובות שאכלו את שבע השבלים הטובות זה סימן לשני השבע, והפרות הרעות שאכלו שבע שבלים רעות זהו סימן לשני הרעב...
הרמב"ם לא כתב במפורש שצריך שישבע מאותה אכילה. אך זה מקור אפשרי, כיון שאפשר לדייק מזה שלא כתב: "אלא אם כן אכל כדי שביעה", אלא : "אלא אם כן שבע" ומשמע שצריך שישבע בפועל מאותה אכילה. ועדיין יש לראות מהיכן מקורו של הרמב"ם.
אותה השאלה יש גם לשאול לגבי המלך במשחק שחמט שעליו צורת צלב. אמנם יש לומר שזהו רק לדימוי המלך בארצות הנוצרים שכנראה היה לובש צלב. ולדעת המתירים גם כאן יש להתיר.
מפשט הכתובים בשמואל נראה שחנה נכנסה לתוך העזרה להתפלל, שהרי עלי היה יושב על פתח היכל ה'. ויש לשאול האם היה מותר לנשים להיכנס לעזרה להתפלל? והלא אפילו לביהכנ"ס צריך מחיצה? ועי' תוס' קידושין נב: שהוכיחו שאשה מותרת ליכנס לעזרה. וע"ש בילקו"מ עוז והדר שכתבו שאסורה ליכנס שלא יתגרו בה פרחי כ...
בספר המספיק לעובדי השם מהד' דנה בתחלת הפרק על ברכת מזון כותב ראב"ם שהאוכל לחם כאשר הוא כבר שבע, אינו מחוייב בבהמ"ז אלא מדברי סופרים, משום שנאמר ואכלת ושבעת, ובמקרה הזה שביעתו אינה תוצאה מאכילתו. וכן בשו"ע הרב סו"ס קצז הוזכר ענין זה בדרך אגב, שהאוכל והוא שבע אינו יכול להוציא אחרים...
במלכים ב (ב, יא): "ויעל אליהו בסערה השמימה", ותרגם יונתן "וסליק אליהו בעלעולא לצית שמיא". והנה הביטוי "צית שמיא" משמעו: לצד השמים, לכיוון השמים.וכמו בתרגום הפסוק "ערים גדולות ובצורות בשמים"(דברים א כח) שתרגמו אונקלוס "עד צית שמיא" והכוונה ברורה כמו ש...
ראיתי מציינים שהביטוי מבוסס כנראה על הגמרא בכתובות קד, א. עיי"ש. יישר כח. אם תוכל לכתוב מי ציין לשם. כעת מצאתי כעין זה בהשכבה בנוסח הספרדים: וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ וזהו מתאים ...
בענין הכינוי 'נביא' זכור לי שישנה תשובה לרבינו אברהם בן הרמב"ם (מופיעה בסוף ספר מלחמות ה' שהוציא הר"ר מרגליות, הוצאת מוה"ק) שם מאריך להוכיח ממקורותינו שדוד ושלמה היו נביאים. אך גם זכור לי מהיכן שהוא שיש שפקפקו בייחוס תשובה זו לראב"ם. גם עולה בדעתי עתה ענין ההתנבאות של שאול אצל שמ...
בחיפוש במקורות חז"ל לא נמצא ביטוי זה כלל. וגם במקומות שנמצא- מעיון בכתבי יד עולה שזוהי תוספת מאוחרת (כגון במשנה סוף קידושין, באבות -עשרה נסיונות נתנסה אאע"ה ועוד). מהיכן מגיע ביטוי זה, וכן מה משמעותו? האם יכול להיות שמקורו אינו יהודי (בויקיפדיה כתוב שכך מכנים המוסלמים את נביאיהם)? אודה למי...
בחידושי הרי"פ פערלא למנין המצוות לרס"ג (עשה קנז, על מה שכתב רס"ג ששבועות בששה בסיון) כתב שמכח קושיא זו יש להוכיח כשיטת רס"ג ודעימיה שמימות משה רבינו היו מקדשים החודש על פי החשבון, ולכן תמיד יום החמשים היה יוצא בו' בסיון. וע"ש שיישב הקושיא מר"ה עצרת פעמים בחמשה וכו', ע&q...