פורום אוצר החכמה

פירוש הר''ן על בראשית יג-טז, ופירוש הרוקח על בראשית יב-יג. רוב תודות ושכמ''ה

לשיטת הרמב"ן שגר שטבל ואח''כ מל אין הסדר מעכב והוי ישראל מיד במילה, יש לעיין האם יוכל למול את עצמו, אע''פ שכעת הוא גוי וגוי פסול למול עכ''פ לכתחילה, מטעם דהוי כעין ''באין כאחד''. מסברא נראה ש''באין כאחד'' הוא חידוש והיכא דלא איתמר לא איתמר, אך מעניין אם מישהו כבר התייחס לשאלה זו.

רש''י כתב על הפסוק" וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (יז יז): "הַלְּבֶן" - יש תמיהות שהן קיימות, כמו ''הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי [אֶל בֵּית אָבִיךָ]'' (שמואל א' ב כז), "הֲרוֹ...

תודה. אודה לכבודו (או למישהו אחר) אם יעלה גם הפירוש על פרק יז

אודה למישהו שיכול להעלות\ להעתיק את הפירוש על בראשית טז טו

וגם לגבי הגר מצינו "והתעני תחת ידיה.. ארבה ארבה את זרעך" - אך לא מפורש שם שיש קשר בין הדברים.
ובמצרים, ייתכן שהיה זה רק כדי לעשות הפך מחשבת המצרים.
מובן שאין זו סיבה ותוצאה בטבע, אולם האם ידוע על מקור בחז''ל שכותב בפירוש שדרך הנהגת ה' היא ליצור ריבוי מתוך עינוי?

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ", ופירש''י שאתה שומע ביזיוני ושותק. מדוע באמת לא גער בהגר?
ואף אחרי תלונת שרה לא הסכים לכך. ולפלא שלא נמצא במפ' התייחסות לכך

ועל זה גופא אני שואל ז"ל הרא"ש בפירושו שם על הדף: לאו היינו נדר ממש דלא איקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) בפיך זו צדקה. ( זה הפסוק המלא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ ה' אֱלֹהֶיךָ נדָבָה אֲשֶׁ...

ועל זה גופא אני שואל

אש משמים כתב:לשון הרע הוא רק אחד מיני אלף איסורים חמורים וקשים שיש בתקשורת. ומי התיר לראות ולשמוע כל זה, עד שאתה שואל איך לא אסרו??

אתה לא נכנסת מימיך לכיכר השבת או בחדרי ודומיהם? לא פתחת יתד או המודיע מימיך?

כידוע, אין אתר חדשות או עיתון שאינו מכיל דברים שליליים על אנשי ציבור - מה שלכאורה בגדר לשון הרע. בין אם מדובר בעובדות שהיו, ובין אם באמירה של איש ציבור אחד על אחר. וגם אם נניח שיש דברים שפרסומם לתועלת - יש הרבה דברים שלא, וגם לא כל שפרסומו הוא לתועלת גם הקריאה שלו הייא לתועלת אצל כל אחד. ובכן, היתר ...

נר דרומי כתב:זוכרני כשהייתי בחור בישיבה ב'נדרים זמן' כולם אמרו "בלי שבועה"...

ומעבר לבדיחותא, לא הפריעה להם עצם השאלה? תמהני.

לתמיהת פותח האשכול, יש היוצאים מתוך נקודת הנחה תמימה כי כל מי שחי בזמן הראשונים הוא 'ראשון כמלאך', ולא מרבים לחקור ולתהות על קנקנו של כל אחד.. "ר' יוסף כספי", זה נשמע טוב, "מרבותינו הראשונים", אבל הראי''ה קוק הוא לא ''משלנו'', הס מלהזכיר...

כך מביא רש''י מתנחומא": "לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב (דברים ג יא) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא (חקת כה)". ואיכא עלה קושיא חמירתא: הרי כמבואר בדברים פרק ב', "רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָק...

כידוע לכל מי שמתחיל ללמוד מסכתא דנדרים, נדר הוא על החפצא ושבועה היא על הגברא. אם כן, מדוע בתנ"ך בכל מקום מופיע הביטוי 'נדר', גם על הגברא? (יפתח, אבשלום, וכו') וכמו''כ יש לעמוד על הנהוג כיום לומר "בלי נדר".

כידוע בסידורי אשכנז הקדמונים הנוסח בברכות ההפטרה הוא 'ולעלובת נפש תנקום נקם', ומפני הצנזור שונה ל'תושיע', כמבא בסידור אזור אליהו ועוד. השאלות הנשאלות הן: א. אם כך מדוע בכל סידורי הספרדים, שבהם לא היתה צנזורה, הנוסח הוא תושיע? ב. ומדוע לא שמענו (כמעט?) שום פוסק בימינו שיעורר על שינוי הנוסח? האם זה רק...

הגרי"ש אלישיב סבור שאין איסור לשה"ר להראות לאדם אחר, שמישהו עושה עבירה (בקובץ תשובות לא זוכר היכן בדיוק) בשו"ת קובץ תשובות (ח"ב, סימן כ אות ה): לשון השאלה: "ראובן עושה מעשה ולוי מראה לשמעון שיראה בעצמו את המעשה המגונה של ראובן (שילמד להמנע מזה, או אפילו לא כדי שילמד) האם יש...

"בברכות לד ב - "ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו [הטובות והנחמות- רש''י] אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא - עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, שנאמר: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". מהן ''הטו...