יעקל כתב:כן, בנוסח רעדעלהיים (פפד"מ) ככה כתוב, לא לשכוח שמחזורי רעדעלהיים זכו להסכמתו של בעל ה"הפלאה" ובעל "עצי אלמוגים"...
אחד מעיר כתב:סג ה וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙: מהפך כהטעמה משנית בתי"ו, עם זאת יש געיא בשי"ן למנוע את הבלעת
מלבי"ם וילך לא:יד כתב:מתחלת פרשת נצבים עד כאן התורה אור הוא מכתבי יד הגאון ז"ל, והתורה והמצוה נתלקט עפ"י דרכו, ומכאן עד סוף שירת האזינו התורה והמצוה הוא מכתבי יד הגאון ז"ל והתורה אור מהמתלקט
סעדיה כתב:אוצר החכמה_התורה והמצוה -מלבי-ם- - ב (ויקרא ב, במדבר, דברים, אסתר, שיר השירים, רות) - מלבים, מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל_715.pdf
לייבעדיג יענקל כתב:לא יודע אם לכגון דא התכוונת, אבל בפסחים צג, ב קאמר עולא שמעלוה"ש עד צאה"כ יש שיעור ה' מילין, ובדף צד, א אמרו תיובתא דעולא תיובתא, ובכל זאת מצינו לכו"כ ראשונים שכן הזכירו שיעור ה' מיל.
וונדרבר כתב:כל העמודים האלו מצולמים בתוך אשכול "נוסח ספרד - מרפ"ד ועד היום" (בית המדרש)
viewtopic.php?f=17&t=60208&p=768326#p767926
היבטים לשוניים לג ט כתב:שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה: לפי ברויאר כך צריכה להיות ההטעמה, וכן במפעל הכתר.
כדכד כתב:פדהאל צריך לקרוא כאילו הה' במפיק?
למה?
והרי אין בה מפיק?
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?
אחד מעיר כתב:יש נ' נפעל וַיִּיָּחֶל יש שם דגש בי' השנייה כנראה לא זו כוונת הגר"א, אלא שי' תחליף אות שנפלה.
קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.
קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.
קמנו ונתעודד כתב:אם אתה מחפש מקור מוכר לציין בספר אפשר לציין למשפטי הטעמים לר' וואלף היידנהיים שהגר"א סמך עליו, או לשערי זמרה לר' זלמן הענא.
אם אתה מחפש מקור מוכר לציין בספר אפשר לציין לשערי זמרה לר' זלמן הענא שהגר"א סמך עליו, או למשפטי הטעמים לר' וואלף היידנהיים.