לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בהערות חסר פרט חשוב, זמנן ומיקומן של תשובות הרא"ש. כידוע (כמדומה כבר נידון גם אצלנו), הסדר בשו"ת הרא"ש אין לה קשר עם זמן כתיבת התשובות ומיקומן. זוהי סדר מאוחר שנחלקו התשובות לפני עניניהם בכללים. אך בכתבי יד אכן אפשר להסיק עכ"פ במקצת איזה תשובות נכתבו בכל מקום וזמן. ויש לדברים לפע...
מהר"א הכהן נולד בתקנ"א. כך שבעת נישואיו עם בת החוות דעת לא היתה עדיין טלגרף בעולם. ברוסיש פולין כנראה לא היה טלגרף עד לערך תרט"ו-תר"כ. כלומר לכל היותר בשנותיו האחרונים ממש של הרה"ק מקאצק זצ"ל הסיפור נמצא ב 'פרדס יוסף' פרשת ויקרא על פסוק הנ"ל , בה רושם המחבר נכדו של...
מתעמק כתב: ניכר שזה שם עט של ר' חיים בלאך (כמדומני שגם ראיתי באוסף העורך אלפנביין הוכחות נוספות שזו מפרי יצירותיו של בלאך הנ"ל). תודה רבה. חשוב מאוד לדעת, כי לפי זה סביר מאוד שהסיפור(ים) שמספר במאמרו, לא היו ולא נבראו... ואכמ"ל. כן. ובכלליות יש להעיר, שעם שכל סיפוריו של בלאך מפוקפקים, אך ...
אך עדיין לא נרשם בסידור מהו ומיהו המקור להגיד פסוקי וארשתיך בעת הנחת תפילין? לכאורה הרנ"ש במצת שמורים, עכ"פ כן משמע מסגנון דבריו שזה מנהג מחודש מדיליה.
הערות על הסידור: מקור בשכמל"ו היא אכן בחז"ל, אבל לאומרה בהנחת תפילין המקור היא מהרמ"א (או ממהר"י בן חביב) פותח את ידיך היא פסוק בתהלים בדיוק כמו וארשתיך נמצא בהושע
כמובן, ועל זה באה הערתי. אלא שלא השכלתי לשנות הכותרת. עשיתי את זה עכשיו לאור הערתך. הערה נוספת להנ"ל, דברי הבן איש חי צריכים תלמוד, לאשר מיירי לפי בני ספרד שאין מברכים ברכה שניה כלל, ונמצא שראשית הברכה לא היתה ראויה, וכפותח בברכה בכוונה מוטעית לברך ברכה אחרת דמי. אך דברי השלחן הטהור בבני אשכנז ...
בשלחן הטהור (קאמרנא) סימן כ"ה סעיף ה' פסק שלא לומר בשכמל"ו אחר הנחת תפילין (וחולק בזה על הרמ"א שם. ובזר זהב ס"ק ג' מונה נימוקיו, ואחד מהם הוא הנ"ל, שמאחר שהתחיל לברך כבר נתחייב בברכה שניה אף להסוברים לברך רק אחת (מסגנון דבריו משמע שבא לאפוקי שלא נימא שאין כאן הפסק משום דנעש...
מענין המקוה שבבית החזון איש. הנה קטעי עתונים המספרים על זה. א) עיתון הבקר בדיווח על פטירת החזו"א ב) מודעה מחודש אלול תשט"ז על מכירת הבית ( נזכר לעיל על ידי הרב מאיר סובל ) תרגום המודעה מאידיש: הבית החדש בבני ברק, ישראל אשר הגאון הגדול המפורסם החזון איש זצ"ל גר בה והי' לו בה בית כנסת פ...
כפי שכבר צויין לעיל, מקורו ב'היכל הקודש' מר"מ אלבאז. רמב"מ אלבאז היה ממקובלי מרוקו בשנות הש'. הספר יצא לאור בשנת ת"י לערך באמסטרדם על ידי מהר"י ששפורט שעבר אז ממרוקו לאמ"ד. לכן מסתבר שתפילה זו יסדוה מקובלי מרוקו הקדמונים. (בהקדמתו מדגיש הר"י ששפורט שהספר בעיקרו ליקוט ממ...
יש בנותן טעם להעתיק פה דברי האדמו"ר בעל פני מנחם מגור למגי"ש בישיבה קטנה, מתוך דברי הרב השוחט באשכול לזכרו : "יש כמה שנים בגיל ההתבגרות שאז מתעצבת כל האישיות של הנער לכל החיים. בחור שיושב מולך שנה שלימה בגיל הזה כל יום כמה שעות, הוא מושפע ממך מאד. ובהכרח יש לך אחוז מסויים בכל האישיות ...
כבר כתב כן הרשב"א בתשובותיו ח"ה סימן רכ"ט בנידון נשבע לשכור מלמד לבנו עד סכום עשרה ליטר"ה (הובאה חלקית בבית יוסף יורה דעה סימן רי"ט). בתוך דבריו כתב וז"ל:
ועוד שיש כמה אנשים שלשונם מרגלת לתורה ואדם זוכה ללמוד מהם יותר מכמה תלמידי חכמים הגדולים מהם
כדברי הרב כדכד, אם הלבושי מרדכי הוצרך להרחיק ראייתו עד לבית מדרשו של מהר"ם א"ש, מוכח שמהר"ם א"ש היה יחיד בזה, וכל הרבנים תופסי ישיבה לפניו ולאחריו לא נהגו כוותיה. גם עצם דברי הלבושי מרדכי צ"ב. הכי באמת תמיד נשאו נשים בני י"ג וי"ד? היו זמנים שכן וזמנים שלא. מתיאורי ...
בנוגע למנהג אשכנז יש להעיר שתי הערות: ראשית, גיל הנישואין היה חופף את גיל בר המצווה, ולכן הרמז שמצא מהר"ם (או כנראה קודמיו) בסמיכות הפרשיות אינו אלא רמז יפה, אבל לא השורש למנהג. שנית, רק חברים ורבנים היו מכסים ראשם בטלית, ואילו פשוטי עם לא. תעיין בפנים במהרי"ל הלכות נישואין. אין שום מקום ...
לא הבנתי הגרח"ק מוסיף חידוש גדול על התוס' בחגיגה, שלא רק שאין האש של מעלה שורף ומכלה אלא אף אינו מחמם (שלמעשה כבר קדמו ר"י החסיד). במקום להדגיש חידוש זה, מתמקד הגרח"ק בדבר פשוט, שמה שכתבו התוס' שאש של מעלה שונה מאש גשמי בזה שאינו שורף ומכלה היא לאו דווקא במזבח הזהב?
חלילה לכנות אי לבישת טלית גדול לבחור בשם שגעון. מדובר במנהג אשכנז עתיק, שמהר"ם מרוט"ב בתשבץ קטן דרש לה סימוכין ומהרי"ל אף הקפיד על זה כמבואר המנהגים מהרי"ל הלכות נישואין (והמעיין שם יראה שזה לא איזה דרוש, אלא מנהג קפדני שנהגו בריינוס מאז). ומהרי"ל הלכות ציצית ותפילין מבואר ב...
לא מובן כלל מאי אהני לן ביישובן. אדרבה מוכח עוד יותר שיש כאן עורכים שהוסיפו וגרעו כרצונם. מקודם נסדר הדברים כפשוטם. א) מזבח הקטורת היתה של עץ מצופה זהב. שיעור הציפוי אמרו חז"ל שהיתה כעובי דינר זהב, והוא קרוב לכפל בעובי מדינר של כסף (כמש"כ התוס' בריש פרק הזהב שדינר זהב משקלו כפל מדינר כסף מ...
במחילת כבוד הרב לבי במערב לא הבנתי דבריו. אין לי גישה לפורום ההוא, אבל הכתבה הרי הובא לעיל בשלשה צילומים. אין שם מילה ממה שמעלתו מציין! גם לא מובנת הסתירה בדברי מעלתו, בשני הפעמים שוחח עמו בטלפון ושוב כתבת שבפעם הראשון לא אבה לשוחח כלל? ושוב העתקתי לשונו ארי סמית לעיל שבפעם הראשון לא שוחח כלל רק הדי...
ב) המשך תגובה הקודמת. נשלח אלי אודיו של ראיון לפני שבוע ביום א' תרומה בה סיפר ארי סמית (בשמו האמיתי). https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=4918691#p4918691 מדובר בראיון שנתן ארי סמית ימים ספורים אחרי שכתב והדפיס הסיפור בכפר חבד, וכבר יש כמה עידכונים, פרטים קטנים שהשתנו בימים אחדים אלו. (ואגב ...
משום מה אחר כך המלל לא התקדמנו הרבה בשום פרט. לא נשמע אף ביטוי קל של חרטה על שירבוב שמו של מי שנהרג עקד"ה להוציא עליו לעז. לא הובא שום עדות חיה ששמע מפי ר' אליעזר קאין הסיפור, אבל העדים היחידים שפורשו בשמם והם ר"מ לינק ור"ש הופשטיין אדרבה גילו מפורשות שלא שמעו מפי קאין רק לינק מפי הופ...
סליחה הרב זאינץ, אך טענו לו בחיטים והודה לו בשעורים. אתה מצטט תגובתי, סימן שאתה מתייחס אלי. ובכן, איפה כתבתי אף אות אחת לדון על רוה"ק גלויה או סמויה? דיברתי אך ורק על נאמנות הסיפור והמספר. אך אם כבר מעלתו נכנס לתמונה, האין אתה בעצמך מהוה נדבך נוסף להכחשת העובדא? הרי ארי סמית מעיד שרל"ק לא ...
די, די! יש לנו סיפור שלא אומת כלל אך כדי ליישבו מוכנים להוציא לעז על בני צדיקים ובקריאת שמות! והכל כדי לקיים מוטיב אחד ויחיד, שהאדמו"ר מלובוויץ' היה יחיד במיוחד להחזיר נשמות תועים מכל קצווי תבל. מטיפים בשביל כך להאמין בארי סמית, בלייזר קאיין, אך העיקר הסיפור ישתמר. אם כבר נשאל מספר שאלות שעולות...
נתקבל מאהבת שלום כהשלמה לחלק הרביעי אותו הועיד הרח"ו ז"ל לחבר בספר, ולא השלימו, אין בידינו את החלק הרביעי? הלוא יצא שערי קדושה השלם עם החלק הרביעי, וכמדומה גם אהבת שלום הוציאו אותו. היום בא לידי (המחיר הוא 40 ש"ח, ולא כפי מה שכתבתי בהודעתי הראשונה) הם לא הדפיסו את החלק הרביעי, הם מתכ...
בחיפושים מצאתי חתימתו על כרוז לטובת אתרוגי ארץ ישראל שפוענחה כנראה בטעות כ"יעקב" בנוגע משפחתו, מצאתי כתבה בה מוזכר אחיין של הגרשי"ש בשם עו"ד נתן קפלן. מוזכר גם ששם אביו של נתן היה ד"ר מרדכי אליעזר קפלן, תלמיד ישיבת טלז ובוגר אוניברסיטת היידלברג. האם יתכן שמרדכי אליעזר היה אח...
תרגום, כמעט מילולי: היתה זאת הפעם היחידה והאחרונה שראיתי את המרא דאתרא של עירנו, הרב ר' יוסף קאפלאן, גדול בתורה וחתן הרב מבריסק, שהיה מפורסם בימים ההם כאחד מהרבנים המבטיחים בפולין הקונגרסית. הוא מילא כסא הרבנות בעירנו אחר פטירתו של הרב ר' יחיאל מיכאל(!) ראבינאוויטש, בעל מחבר ספר "גלי ים". ...
ואם תגיד אז למה אומרים השכיבנו(אשאל ואענה לעצמי ותאמר לי אם צדקתי)? שיגידו אחרי התפילה ואז לא יהיה הפסק! אז כנראה שזה מטעם שאם ידחו רק ברכה אחת לאחר התפילה עמי הארץ לא יברכו אותה בכלל, או כי לא רצו לשנות מהנוסח הקבוע של תפילת ערבית וכו, תפוס לשון אחרון עוד שאלה: אם אכן השכיבנו היא במקום פרשה שלישית...
כל ענין זכיית יוצרים בספרים מעורפל. וכבר דנו בזה הפוסקים. אך לא מצינו בפוסקים הקדמונים חילוק בין מחבר למדפיס כלל, ובשניהם נתנו המסכימים והפוסקים זכות בין ה' לט"ו שנה. על מה שמצינו במאה וששים שנה האחרונות זכויות יוצרים במחברי ספרים מתרחבת (ובעיקר על ידי הגאון בעל שואל ומשיב), יש להאריך (אי"...
זה לשון הגמרא ברכות יד: אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא, דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר, אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם אמת. אמר ליה אביי מאי מעליותא, והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר, וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה, והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב, דבר אל...
הרי בנדה סב. נתבאר שמה שאינו עובר על ידי שבעה סממנים (ביניהם מי רגליים) הרי זה צבע, ומה שעובר או שדיהה הרי זה כתם. ואיך נימא שסתם בגדי צבעונים השירו מהצבע על ידי לחלוחית, ואפילו על ידי לחלוחית של מי רגליים לא אפשר כנ"ל.
בענין ברכת קריאת שמע, ביאר הרשב"א דעתו בתשובותיו ח"א סימן מ"ז: דברכות של קר"ש אינן ברכות של קר"ש ממש כברכת התורה וכברכת המצוות, שאם כן היה לנו לברך לקרות את שמע כמו שמברכין על קריאת התורה ועל קריאת המגילה. אלא ברכותיהם שנתקנו בפני עצמן אלא שתקנו לאומרן לפני קר"ש ולאחריו...
אף אם נניח לכל זה, שבכל הנוגע לד"ב נעלמו או נאלמו כל הבודקות. אך אודי לי מיהת שמשונה תליה זו בד"ב מכל תליות דעלמא. שבכל חשש רודמ"ת כל שיש תלייה הרי טהורה מכלום, ובתלייה זו דד"ב פלגינן דיבוריה, דרק לענין רודמ"ת מועיל ולא לטהרה מיד. ובע"כ דתלייה גמורה היא, אלא דאף לפי התל...
אין בידי לבאר הטעם, תשאל מהתוכנים. מקודם תראה המקור, זה מגירסא ברמב"ם "עישור שעה". בלי דברי הגר"ח שפירשם כשש שעות קודם זריחה שלנו, היה אפשר לפרש שהכוונה לנץ החמה שלנו בדרך זה: הרי מתחילת הזריחה הנראית עד סופה כשכל גלגל החמה עלתה, יש יותר משתי וחצי דקות כנ"ל. תוסיף על זה שיעו...
לא ביאר מר אם כבר עיין במקורות על זה או לאו. לכן יצטרך הקדמה לכל הענין. כתב בטור אורח חיים סימן נ"ח כתב הרמב"ם מצותה שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה. ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש עד כאן לשונו. תיבת "ושיעור זה" שנוי במחלוקת בהבנת ...
והרי דנו על חשש רודמ"ת ואם להצריכה בדיקת שפופרת, שלכאורה היה יוצא קולא גם כן על ידי בדיקת שפופרת, שהיה מתברר שהיא מהצדדים. ולמה לא יבדקו ולא תצטרך ז"נ וטבילה. ובע"כ שהיה ברור שזה לא מועיל כי חז"ל החמירו יותר בד"ב. עיין לדוגמא בשו"ת משאת בנימין. ובכל לא מובן היאך אפשר לו...
גם בימיהם יכלו לברר על ידי בודקת, מה גם הרמ"א שמתיר רק בשיש כאב הרי ידעינן שלא חיתה המכה. וראה לדוגמא במהר"ם פאדובה שמצריך לברר על ידי נשים אם יש לה עדיין כאב או דילמא חיתה המכה, ולא עלה על לבו שאם כן תהא מותרת לגמרי. והדבר ברור מכל דברי הפוסקים בנידון זה
א) מאי סברת, שחידושים כאלו יימצאו בספרי קיצורים? מה גם שבשו"ת נודע ביהודה הנ"ל מפורש דלא כן. שהרי בעובדא דיליה בפעם השמינית לא היתה מראה דם ממש. ועם כל זה כל חששו שם שמכח פעם ו' ז' ח' הוחזקה להיות רודמ"ת עיי"ש. והטהרת ישראל הרי מצטט דברי הנוב"י בלשונם בסו"ס קפ"ז. ב...
מרא דאברהם, לאן הגענו בדרך הליקוטים והפסקים מפי גדולים?! בפשטות מדינא דגמרא על פי הסוגיא בנדה יא: ודף סה היה על הבוגרת שכבר ראתה בבית אביה רק בעילת מצוה ומשם ואילך מחשבינן לה לראייה גמורה עד שבפשטות היה לנו לדונה לרודמ"ת. הבית יוסף בסוף סימן קפ"ז ומהר"ם פדוואה סימן ט-י דנו להקל שאין כ...