לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בתמורה כט: מביאה הגמ' את דרשת אביי שזונה ישראלית שתופסים בה קידושין אתננה מותר, כיון שדורשים תועבה תועבה מפרשת עריות לפרשת אתנן, כשם שבעריות אין קידושין תופסים כך גם לגבי איסור אתנן. והדברים לכאורה מרפסין איגרי, הרי בפרשת עריות מוזכרת גם נדה, שקידושין תופסים בה! כיון שלא מצאתי אף אחד שיעמוד בזה, חוש...
ומדוע הבאתי כל זאת, כי מצאתי ראיה חדשה בדבר: בתמורה כט: מבאר שללוי אתנן אשתו נדה אסור, ושם מביאה הגמרא ברייתא מפורשת שאתננה מותר! ולכאורה מבואר כדברי הערוך והר"ן שלוי תנא הוא ופליג. שו"ר שהמתן בסתר שם הק' כן (כיצד פליג לוי אברייתא), ותי' בשם הבני שמואל שמלשון הברייתא 'רבי אומר' משמע דפליג...
מצו"ב תגובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג למאמר "החברה הדתית בישראל" כאשר מישהו שם טען דברים דומים לחוברת זו "שבעקבות דרך זו נשארו רבים באירופה ונפלו קרבנות לטבח הנוראי". ראה את התשובה המצו"ב. מכיון שהותרה הרצועה וכל הודעה כאן ארוכה מחברתה, אעלה כאן מאמר של הרב נויגרשל בע...
שאלה עקרונית: אם נניח אמורא הוא, אינו יכול לחלוק על ברייתא? ודאי שלא כל אמורא יכול, אבל לוי, מתלמידי רבי, חברם של ר' חייא ור' אושעיא? יד מלאכי שם: רב תנא הוא ופליג, בפ"ק דכתובות [דף] ח' א'... ופשיטא שאינם תנאים שלא הוזכרו לא במשנה ולא בברייתא אלא ר"ל שהם חשובים כמו תנאים ויכולים לחלוק על ...
הר"ן בחולין (לב:) כתב שלוי תנא הוא (ופליג). והיד מלאכי (כללי התלמוד תקנג) כתב על דבריו: 'הדבר קשה להמציא כללים חדשים שאין להם שורש בש"ס'. והנה באמת בערוך (ערך רב) כתב: "רב תנא הוא ופליג, הוא מכלל לוי ובר קפרא ור' שמעון ברבי ורבן גמליאל בר רבי שהן תנאין... ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שה...
גם אני הצטערתי לשמוע על פטירת אמך, ואשגר ניחומי: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. מכיון שבדיוק עכשיו ראיתי בהגדה של פסח של ר' יענקלה גלינסקי מעשה נפלא מאוד בענין ניחום אבלים, אעלה אותו כאן ואולי יהיה למשיב נפש. כשנפטרה בתו של הרב שך, הוא הגיע לאחר השבעה אל בית הגרח&q...
אוהב אוצר כתב:'חד', תוכל לכתוב מה כתוב שם? נתיב חוסמת לי את הגישה לקישור הזה.
אם תבקש יפה הם יפתחו לך, בדיוק כפי שפתחו לי... זהו אתר חביב שנקרא 'בין המרכאות', ובו פתגמים וציטוטים בנושאים שונים. הקישור שהבאתי הוא לציטוט הבא: 'פיתוח תכנה יעלה תמיד יותר ממה שדמיינת - גם אם לקחת את חלקו הראשון של המשפט בחשבון'.
הנה מה שמצאתי בכתביי מזמן לימודי במסכת מכות: בעץ יוסף (ד"ה עד) הקשה, והרי אותיות המילה 'די' אינן יוצאות מהשפתיים, וכיצד יבלו השפתיים מלאמרם. ותירץ בשם הנפש יהודה, שמכל מקום השפתיים יבלו מחמת פתיחתן באמירת 'די', אף שהן עצמן לא ידברו.
בסי' ד נאמר בשו"ע: 'טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה'. 'טוב' היינו כדאי ונכון, ולא דין מחייב. אך הרמ"א שם כתב: 'הגה: מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה'. וכן מבואר באחרונים שם שהכוונה לדין לכתחילה. במשנה ברורה בכלל לא ברור ...
אני באמת מופתע מהתגובות כאן. כנראה שמרוב מלל (ומצורף לזה כמה הודעות טרוליות שקוטעות את קו המחשבה) איבדו כאן את מהות הדיון כפי שהיא לטעמי. ובכן יש כאן כ"כ הרבה נושאים המתערבים זה בזה, ומקישים ומשליכים מאחד לשני, ואכתוב דברים פשוטים איש לדגלו, ולא יתלו בי עוד מה שאין בי: א. התנועה הציונית, היא ש...
האיש ההוא - שמדבר בגללי אבל לא אלי - יושב ודורש כמשה מפי הגבורה. שמעו נא אחי ורעי באי אתרא קדישא הדין, חידוש נורא שלא שמעתו אוזן מעולם: "שתיקתם של גדולינו מלמדת שהם לא ראו במדינה לכשעצמה שום קדושה מיוחדת או להבדיל ע"ז החמורה ". אמתין שיבוא אחד מאלו שלבבם כרוי ויואיל לאאלפו בינה חינם ...
האיש ההוא - שמדבר בגללי אבל לא אלי - יושב ודורש כמשה מפי הגבורה. שמעו נא אחי ורעי באי אתרא קדישא הדין, חידוש נורא שלא שמעתו אוזן מעולם: "שתיקתם של גדולינו מלמדת שהם לא ראו במדינה לכשעצמה שום קדושה מיוחדת או להבדיל ע"ז החמורה ". אמתין שיבוא אחד מאלו שלבבם כרוי ויואיל לאאלפו בינה חינם א...
חד וחלק, (שמא סבור אתה שע"י גידופים תצדיק את הכינוי שבחרת לעצמך?) אודה לך אם תפנה אותי לדברי גדולינו (למשל, חזו"א, הגרי"ז, הגרא"מ שך) בהשקפתם על המדינה. ככל הידוע לי, כל ההתיחסות אצל גדולינו, הם לגופן של פרטים ופרשיות מסוימות, ולא בהקשר המאורע והתהליך כולו . ואיני מדבר על וורטים...
א"ס, אתה חורץ כי אין לחרוץ משפט בדבר המדינה רק משום שאין זו שאלה הלכתית. ועוד פלטה מקלדתך 'בתורתם ובמידות שהיא נדרשת, לא נמצא פתרון ברור מה טיבם'. ובכן, זו דעתי: התחרפנת לגמרי. תודה וערב טוב. (ובמילים אחרות: מה שהיה ברור לכל גדולינו כהשקפה פשוטה, לגבי דידך אינו ניתן להכרעה?)
הרב כנרתי, האמנם שמחת החרדלי"ם ביום העצמאות היא אך ורק על קיבוץ הגלויות? זו שאלת תם מתוך רצון לדעת. אם הם שמחים גם על דברים נוספים שבעצם קיום המדינה, אזי דין ודברים לי איתך.
יש לציין כי בעוד בר אילן היא תוכנה מושקעת ביותר והשיבושים נדירים בה, די. בי. אס אינה מתקרבת לקרסוליה, אין כמעט עמוד בלי טעות, בר ותבן בכל פינה. בעבר הנצחתי לעצמי חלק מטעויותיהם, עד שנוכחתי כי אלו מים שאין להם סוף. ועוד אלו שיבושים! בכתובות פתחו פ"פ פירי פרות, במקום פתח פתוח... בקטע אחד במאירי (...
פלוני היקר! אתה פה מחזק ידי הגזלנים! מי שאין לו כסף לקנות מרצדס ילך לגנוב? מה הקשר בין המחיר לבין הגזלנים??? מי שרעב ללחם יגנוב מהמכולת? זכיתי לבקר פעם במשרדי האוצר, אתה ראית מה סדר גודל ההשקעה? אנשי הצוות, המכשור ועוד ועוד? וספרו לי שיש עוד מאחורי הקלעים שעבודתם לא במשרד? איך נכנסים כל שנה כ5000? ...
ופעם חשבתי לתרץ, שכיון שתאמרו כה הרבה די בלשונכם, יבלו השפתיים מחוסר שימוש... ברוך שכיוונת לדעת גדולים http://www.otzar.org/crops/1575283833517087981066.html http://www.otzar.org/crops/6183395318630117414.html http://www.otzar.org/crops/153471168-1701596814.html http://www.otzar.org/crops/518511273...
בגמרא (מכות כג ועוד), עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. והקשו שם האחרונים על העין יעקב, הרי אותיות די אינן כלל ממוצא השפתיים, ומדוע יבלו אלו מרוב אמירתן? ופעם חשבתי לתרץ, שכיון שתאמרו כה הרבה די בלשונכם, יבלו השפתיים מחוסר שימוש...
על כל פנים, אם צודק ידיד נפש מיושב, כיון שמ"מ העיקר הן השפתיים.
לא הבנתי כוונתך ביום שעליו לספור שלשה ימים בעומר וודאי לא יכול לספור שנים וחצי, (אנו סופרים שלשה מייד בתחילת היום). השאלה היא רק ביום שהיה עליו לספור שני ימים. ראשית אודיע כי כל דבריי מסברא בלבד בלא לפתוח ספר כלל. אם אכן נכון הוא שיוצאים בספירה בה ניתן להסיק מדברי האדם איזה יום היום בעומר למרות שלא...
יש לדון כאן בשתי שאלות: מה הדין במי שספר כן ביום השני, ומה דינו ביום השלישי. לכאורה ביום השני לא יצא, שהרי אם מוסיף חצי משמעות דבריו שכבר אנו בעיצומו של היום שאחר השני, כלומר שעכשיו לא היום השני. ואם כן יש לדון האם בשלישי יצא, כי יש במשמעות דבריו שעכשיו היום השלישי. ויש לעיין אם לדמותו לסופר ארבעים ...
מספרים על אחד שאיחר לבית הכנסת בליל התקדש החג, הגיע באמצע תפילת ערבית, וסיים שמו"ע לאחר הסתיים התפילה. גמר תפילתו, עצם עיניו ומלמל בחופזה כדין: 'כל עוד בלבב פנימה'...
לפי הביאור השני - ד'ישיב לא נאמר' היינו שלא ישיב על ידי אחרים - לא אתי שפיר כ"כ לשון הפייט, דנאמ' שם 'ואיתנו ישוב נדחים קובץ, ישיב לא נאמר' וכו'. ומשמע שעיקר החידוש שישוב איתנו, שאל"כ היה לו לומר 'ואותנו ישיב'.
ודאי הכותבת הנכבדת לא העלתה על דעתה לתת יד לאמונה קלוקלת, אלא פשוט לא ידעה בין ימינה לשמאלה. אך גם על זה גופא טענתנו כמובן. מענין לענין באותו ענין. שמעתי פעם מהרב מרדכי נויגרשל, בענין סמכותם של מושכי המקלדות בעיתונות החרדית להשפיע השקפה על הכלל. ואמר חילוק נויגרשלי פשוט ואופייני, שיש להבדיל בין כתב...
לפני שנים רבות התפרסמה בעיתון הילדים של משפחה כתבה מצולמת ואוהדת על ארגוני הירוקים, בסגנון: 'הידעתם ילדים?, אנשים יקרים אלו מקדישים את זמנם ומרצם להגן על פרחים נדירים, על נופי הארץ הנפלאים' וכו' וכו'. וזכורני כיצד הרהרתי לעצמי, הרי לך דעת בעלי בתים המוחדרת בילדנו בכל נושא וענין, ואין איש שם על לב. ה...
בשבת חול המועד קדשתי על היין ולאחר מכן אכלתי כזית מעוגה שברכתה מזונות. בבואי לברך ברכה אחרונה הסתפקתי האם אכן יש לברך על המחיה, כיון שבסך הכל יש בעוגה כשלשת רבעי הכוס של קמח מצה. המשנ"ב מביא שמנהג העולם לברך על כזית עוגה גם אם אין בתוכה כזית קמח, אך האם יתכן שכאן זה שונה בשל כמות הקמח המועטה במ...
מנין שזה היה לפנות בוקר? מצאתי בארון הספרים שלי ספר בשם 'שמות'. כך נאמר שם: (פרק יד פסוק כז "וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". ??? הים חזר לאיתנו באשמורת הבוקר, אבל נקרע ...