פורום אוצר החכמה

ירושלמי

כמדומה שהדברים מפורשים בגמ' סנהדרין (עא,א) דבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר. ומן הסתם אין הכוונה דהווי כמצוה קיומית - שאם למד יקבל שכר, אלא הוי כמצוה חיובית, דעלינו ללמוד כל תג ותג מתוה"ק, גם אין בכך משום הלכה למעשה. והדברים ידועים כי ב' חלקים הם בתוה"ק, ללמו...

ירושלמי

ועוד שאלה קטנה, כאשר יצא משנ"ב עם הערות אבן ישראל, היתה התקפה גדולה מצד חוג מסויים, האם הרצועה הותרה? דומני שהביקורת היתה על הכנסת ההגהות בשולי גליון המ"ב עצמו, וע"ז היתה קפידא שלא להכניס הערות והגהות על גליון המ"ב גופא. אגב, אאל"ט ביקורת דומה הושמעה גם ע"י הרב שך זצוק...

ירושלמי

בהקדמה לספר "חדושי ושעורי ר' ברוך בער" מסופר, שהגרב"ד אמר שע"פ דרך חשיבתו המקורית היתה דרכו בלימוד שונה משל הגר"ח, ולפי דרך זו היה יכול למלא קרונות של חידושי תורה, אלא שכל ימיו עמל לצמצם את מוחו ודרך חשיבתו לדרכו של הגר"ח.

ירושלמי

במחילה, מישהו העלה על דל שפתיו זלזול ח"ו בהגרנ"ק? מישהו כאן בכלל בר סמכא להעריך או לא להעריך אישיות שכזו? הביקורת (שהגיעה מכיוונים שונים) הופנתה כנגד עורכי המשנה ברורה, שהרבו מובאות הימנו ללא פרופורציה לשאר גדולי ההוראה זצוק"ל ויבדלחט"א - ותודה גם אתה שישנם בדורנו עוד כמה שהגיעו ...

ירושלמי

יש"כ על העלאת שמו של רב רבנן, רבן של עמלי התורה ואוהבן של ישראל. ללא ספק, אחת הנקודות המרכזיות שאיפיינו את רב"ד היה התבטלותו המוחלטת לרבו, מרן הגר"ח מבריסק, וקבלת דבריו ללא עוררין. ופוק חזי כמה סימנים ב'ברכת שמואל' מבוססים על משפט אחד או שנים ששמע מהגר"ח. על משפט אחד - המיוחס לרב...

ירושלמי

(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה). הדבר הזה בולט מאד ומוריד את הרמה של הספר. הדבר נראה ברור לכל מעיין כי ברוב הדברים המובאים מהחוט שני אין בהם חדש ו...

ירושלמי

מה'אותיות מחכימות' שהבאת משמע ש כל השנה תשיעית מהיובל היא שנה מובחרת, וכל חודש תשיעי ש בכל שנה הוא חודש מובחר וכן על זה הדרך. א"כ איננו צריכים לידע אימתי שנת היובל משום שהשעה התשיעית היא סגולה לעצמה ונראה לומר שהסגולה היא בכל יום ויום. אלא שכשיש תשיעי בתשיעי זה יותר עת רצון אמת ונכון, ברם הסבר...

ירושלמי

אל נא, לא יגרר אשכול זה להשמצות על קופות של צדקה, והרי עוון זה עולה בידי - כפותח האשכול. אנא השתדלו להגיב לגופם של דברים, ולהחכימנו מאוצרותיכם. הנה המקור מס' ברית מנוחה (מהדו' חדשה, מכון רמח"ל) באוצר עמ' 88. שימו לב, שהנולד בשעה זו מובטח לו שיעלה למלכות. רק שיש להקשות כמו שכבר הקשו כאן, הלא שפת...

ירושלמי

שבוע הבא ביום ג', ח' כסלו, בשעה 1:43 - 1:52 יחולו 9 הדקות המסוגלות לשפע ברכות וישועות, כהמקובל בשמו של בעל ברית מנוחה (מגורי האר"י), אודות השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי. מהעלון המושקע של קופת העיר למדתי כי סוד הענין הוא בספרה תשע המורה על שפע, ויבואו החכמים ויאלפונו על המנהג, מחוללו, שו...

ירושלמי

ראיתי לרגע את ירושתנו האחרון, ושם את מאמרו של הרב"ש המבורגר המתוכח עם ר"י קטן האם טוב עשו יוצאי גרמניה בארץ שזנחו את מנהג אבותיהם ודבקו במנהג ירושלים הבא לידי ביטוי בלוח של הרב טוקצינסקי. הרב המבורגר מבסס את טיעוניו דרך המעטה בחשיבות של מנהג ירושלים וקורא לו 'תמהיל מביך'. עד כדי כך שהוא או...

ירושלמי

חכם באשי כתב:אם אדם שבבעלותו אתר מקוון יכול להשאירו מחובר בשבת מהחשש הנ"ל.

נו, כבר נמצא מי שהכריע בענין, ואף עושה מזה לביתו:
http://www.shomershabes.co.il/shabessite/

ירושלמי

מי יודע אם זה לא 'על מנת להטפיח' שיצא ממחבואו, ושיגר לאיש ספר באישי מאוצרותיו...
[מי זוכר את המאורע אז?....]

ירושלמי

מחילה אם לא הובנת/י כראוי. אני התייחבתי לרישא של הודעתך, שנדמה היית שאתה טוען כנגד המחמירים:

מבקש חכמה כתב:כלל זה שמקורו בירושלמי ברכות פרק ב, עומד כנגד המחמירים.

וע"ז הערתי, שאין בזה משום טענה כנגד המחמירים, שכן מבחינתם אין כל שייכות בין הירושלמי הנ"ל למנהגם להחמיר.

ירושלמי

והמחמירים טוענים כנגדך, שלא ברור להם שהם נכנסו בגדר "פטור מן הדבר", אדרבה, בזה גופא הם מסתפקים אם הם בכלל חיוב או פטור, ומחמירים לנקוט שהם בגדר "חייב בדבר", ואין בכלל זה שום דבר הנוגד את שיטתם.

ירושלמי

זקן ששכח כתב:בשולי האשכול: האם מתאים לקרא להשקפה עקומה ועקושה בשם 'השקפה ישיבתית'?! אתמהה!

אתמה על תמיהתך: עודנו מלקקים פצעינו וחברבורותינו, ואתה בא אלינו עם חבית חומר נפץ טעונה? הלמאי?

ירושלמי

כאשר הבטחתי, הנה משל נאה ונמרץ ששמעתי משמיה דא' מגדולי הדור (הנמנה על חוג המתנגדים) זצוק"ל, שהיה נושא משל זה כל אימת שענין חסידים-מתנגדים היה עולה לדיון: לר' אייזיק גביר העיירה היו שתי בנות, כשרות וחרוצות, ומוכתרות בכל מדה נכונה. משבאת הראשונה לפרק השידוכים, בא במרכבתו ההדורה לראש הישיבה הגדולה...

ירושלמי

אחים! ברידער'ס! (פונה לחסידים ומתנגדים גם יחד) כלום לא די בהתקפות והכפשות שמלעיזים עלינו שונאינו מבחוץ, שזקוקים אנו למדורות מחלוקת ורפש בתוכנו?! ובמה יבדל פורום יקר ונאדר זה מעמיתיו גדושי הטינופת, ההשמצות וההכפשות, הארס והרעל?! איה הם ימיו הראשונים, הזכים, של הפורום בהם ההערה הכי גסה היתה "מקו...

ירושלמי

אשוב בתמצות על דברי, ואם לא תנוח דעתכם בזה - אות הוא כי חסר בהסברתי, מה שממילא מוכיח כי חסר בהבנתי, ואי"ה אשוב ואשנה פרק זה. האבות לא נצטוו על המצוות. ברום דרגתם יכלו הם להשיג את מעלת המצוות אף ללא ציווי, ולצקת בעשייתם תוכן אמיתי וקדוש - מה שלא ניתן להיאמר על אף בריה אחרת. כך שכל תרי"ג (יו...

ירושלמי

למה לא תביא את השמועה כצורתה, במושכל ראשון אין לה שום הבנה. הרי זו אמיתות פשוטה של אמונה, שהקב"ה הוא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, וממילא שהוא הסיבה הראשונה והיחידה, ואין עוד מלבדו, ולהתעמק עוד בזה בסיבת מציאותו עצמו הוא ח"ו בבחינת מה לפנים ומה לאחור, אבל זה פשוט שהשי"ת הוא כביכול ...

ירושלמי

למה חיילא קדושת סת"ם, למשל, בלא ציווי? ומאי שנא מאלו שאינם בני חיובא שיכתבו ולא יחול? קחנו מכאן: קדושה תליא בדבר אחד - האם נעשתה המצוה כמשפטה והלכתה. לכן, ברור שאם אני הייתי מקיים את המצוות קודם מ"ת לא היה לזה שום ערך - שכן איני מצווה, אך האבות הק' בדרגתם ידעו להשיג מעלת המצוות אף קודם הצ...

ירושלמי

וכלום קדושה לא תלויה בציווו ה'? הציוווי מקדש, גוי אפילו צדיק כאויב או כנח ושם ועבר (להם היה דין יהודי?) כשיכתוב תפלין כדת וכדין כלום לתפלין שלו דין וחפצא של תפלין? פשיטא שלא. אלא מאי תאמר שלגבי אברהם שלא נתפס בדין ממש אלא דומה לקיום וכמו"כ לגבי ערלה מכיון דלאחר מתן תורה אחרי שמונה ימים יש ערלה...

ירושלמי

איזו מציאות של ערלות נתחדשה בעת הציווי, בע"כ מחמת המציווי, והרי לדבריך כל המצוות היו קיימות כבר קודם נתינתן, ומאי שנא מילה מתפילין. קודם מתן תורה לא היה ציווי על כל המצוות , רק עשו כן האבות מדעתם. כמובן שהם קיימו רק מצוות שיכלו לקיים. מילה, הם לא יכלו לקיים, כיון שלא היתה ערלות, שכן זו חיילא א...

ירושלמי

בא' מספרי הגר"י זילבשרטיין שליט"א (עלינו לשבח או טובך יביעו) ראיתי השבוע ידיעה שהיתה חדשה לי: הוא מביא משם חמיו - מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שהקטע הראשון בספר "אור שמח" נכתב ברוח הקודש. מישהו יודע פרטים נוספים על השמועה ומקורותיה? שמא ישנם כאן הבקיאים בחכמת הקבלה שיאלפונ...

ירושלמי

ירושלמי, הקושיא מתפילין מובנת מאוד, איך האבות קיימו מצות תפילין לפני שניתנה, לשם איזו מצוה נכתבו התפילין, ואיך חל עליהם שם תפילין. בפשוטו י"ל דע"ש העתיד יש לזה שם מצוה גם קודם מ"ת, ולכן אפשר לקיימה כאינו מצווה ועושה, ומאי שנא מילה בנקודה זו? כעת תורי לא להבין: ברגע שקיבלנו את ההנחה ש...

ירושלמי

עדיין לא זכיתי להבין מי חידש (ומה המקור לכך) שבמילה אנו זקוקים לחלות ערלה ולא לחתיכה של ערלה שהוא חתיכה ממשית. וזאת ועוד תפלין כיצד קיים כלום יש חלות קדושה? (ששם באמת זקוקים לחלות שכן בלי קדושה אין כאן תפלין כלל) (לא מצאתי את זה בחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת, האם זה בסטנסיל?) ארוכה היא מארץ ...

ירושלמי

לגבי שאין חלות ערל, אפשר לשאול על רוב התורה, וכי גדר של טריפה חל על בשר לא כשר לפני מתן תורה? וכי קדושת התפלין חלה על תפלין וכן רבות (וכיצד קיים מצות הקרבת על ידי כהנים?) . (הלמאי לסבורים שהכל כפשוטו, בוודאי סבורים שקיים הכל ללא חלות) עי' בהודעתי לעיל, בה ביארתי ד' הגרי"ז דשאני מילה שכל קיומה ...

ירושלמי

הוורט - משמיה דהגרי"ז מבריסק (הנדפס בספרו עה"ת) - הולך ככה: לכאו' קשה מדוע מל אברהם את עצמו רק בגיל 99, והא קיים את כל התורה כולה קודם שנצטווה. אלא מתרץ הגרי"ז, דשאני מילה מכל המצוות, שהיא תלויה בחלות הערלות, היינו דלא שייך למול אדם שאינו ערל. ומעתה הוא מחדש, דקודם שציוה הקב"ה על...

ירושלמי

מענינו של אשכול: אף ובאדיבות הנהלת האוצר קיבלנו כולנו אפשרות לגלישה באתר של באוצר, מ"מ בכל פעם שיוצאים מהאוצר - ההרשאה מתנתקת, וצריכים להתחבר מחדש עם שם וסיסמה. נו, מובן. הבעיה היא שלפעמים אתה לא מחובר, ומישהו שותל לינק לאתר של האוצר - במקום שצריך הרשאה (היינו מעמ' 40 ומעלה), ומתקבלת הודעה שאתה...

ירושלמי

מקור לא אוכל לספק פרט ל'שפראך' הקיים בדברי רבותינו. אנסה רק לתרגם כפי הידוע והמובן לי:
פתיך [ביה] - קיים בו; משוקע בו; בשפה יותר מודרנית: מובנה בו.
לתא - זיקה (לא במובן של מס' יבמות); אבק (ע"ד אבק לשה"ר); שמץ; משהו.

אה, ו..שפראך - שפה, צורת ביטוי (הן בדיבור והן בכתב).

ירושלמי

בפאתי בני ברק דורך כוכבו של צעיר בשם רבי ישראל שניאור, אשר סגולתו בבקיאות היוצאת מגדר הרגיל, תופעה בהחלט נדירה ובלתי מצויה (ועוד ידובר בו). אחת לשבועים בש"ק מוסר הוא שיעור בבית כנסת של בעלי בתים אנשי תורה, אשר מתפארים בו ומדברים עליו בלשונות של הפלגה גדולה, והם אף מוצאים לאור את שיעוריו. נכחתי...

ירושלמי

אי"ס, חפשתי בין הר המלל שהעתקת ולא מצאתי טעם וסיבה לקריאת הלל בראש חודש. הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204,.... ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנ...

ירושלמי

שומר מסורת כתב:בתחלה הם פרסמו שהוא ערך את זה - ולאחר שפנינו אליהם הם הסירו את זה!

מי זה הם? פלדהיים? איפה פרסמו, בספר? כלומר יצאה מהדורה אחת עם הטעות ואחריה חדשה ללא הטעות?
[ומי זה 'פנינו'?..]

ירושלמי

לאחר בירור עם בית הרב דזימטרובסקי שליט"א נתבקשתי להבהיר שהתומים זה לא של הרב , מלבד כמה סימנים על הל' עדות, ואין זה אלא חיקוי מכוער!, ראיתי בשבת את הספר. לא חיקוי, ודי יפה. מה שכן, יש קצת אי הבנה בנוגע לעורכי הספר. בשער לא מופיע שם של עורך מסויים - כבשאר ספרי הרה"ג הנ"ל, אלא בעמ' 2 י...

ירושלמי

גם אנוכי הק' מצטרף למבכים.
חסרים לנו אישים בעלי שאר רוח כגון רבנו מגומ"נ, שתרם רבות לפורום וצביונו הרצוי.

ירושלמי

בגליון סוכות החגיגי והמשובח של 'המודיע', הופיע ראיון מרתק מאת הסופר המחונן הרב ישראל אלטר גרובייס, עם הגאון ר' יצחק ישעיה וייס שליט"א, איש ספר ידוע ומוערך, עורך 'צפונות' בעבר, וראש בית ההוראה נוה אחיעזר.
באדיבות המראיין, מופיע כאן הראיון במלואו.

חקר גנזי צפונות.pdf: (5.37 MiB) הורד 597 פעמים

: 2010-10-06_224719.jpg (60.66 KiB) נצפה 4137 פעמים

ירושלמי

ואני הק' רואה כאן נושא מרתק לדיון בפנ"ע: אין חולק שהשבועון הנ"ל לא מוסיף תורה ויר"ש לאף אחד מקוראיו, ותפסתי לשון נקיה. (אגב, מספר הצפיות הלא כ"כ גבוה, וכן חוסר התגובות העניניות לגופן של דברים - מביא אותנו למסקנה שרוב חברי 'מטפחת ספרים' קראו כבר את הדברים במקור הנ"ל??) אבל: נ...

ירושלמי

<<האמן לי כי רק טובתך ושלומך אני דורש. ההודעה כפי שהיא מנוסחת כאן בהתחלה, נושאת אופי 'כבד' ועמוס, ועוסקת בבירור ענין תלמודי טהור, אשר כמדומני זהו הקריטריון אשר לפיו נכריע איה מקום האשכול. ואטו כל תמיהה ברשב"ם בב"ב שתעלה לי אפרסמה הכא שכן היא בכלל "מלתא דתמיהי", אתמהה>>. ולגופן ש...

ירושלמי

הנה בדורות האחרונים מתנהל הציבור החרדי- ליטאי ע"פ אורח חיים ופרופיל של בעל העסוק כל היום בלימוד תורה , ועול הפרנסה נופל ברובו על הרעיה הכשרה, הנושאת בגאוה את העול הכבד על שכמה. לטענת רבים, מעצב צביון זה הוא מרן החזון איש, הוא הגבר אשר הקים עול התורה ולומדיה בארה"ק לאחר חורבן שואת אירופה, ו...

ירושלמי

<< ר' מגיב ומניב,
עם כל ההערכה והכבוד (באמת!) לתגובות והתנובות, מ"מ לא לשם כך נפתח תת הפורום בית המדרש?>>

ירושלמי

לענ"ד יותר נראה שנתקיים בדברי התומים מש"כ איהו על בעלי השו"ע שאע"פ שלפעמים יש בדבריהם דין שנראה טעות ואי אפשר להולמו, באו האחרונים ויישבו דבריהם במה שלא עלה על דעתם כלל, והוא משום רוה"ק השורה על דבריהם והדברים עתיקים. האם לכבודו יש מקור לזה שצדיקים יש רוח הקודש בכל פסיקתם, ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 366 תוצאות