לי נראה להסביר, שאחר שהביא הסיבה להיתר, שוב כתב שלמעשה כל ההיתר הזה הוא רק אי נימא דחמץ בטל דלא חשיב דבר שיש לו מתירין, אבל לדעת הסוברים שאינו בטל, אין לנו היתר. ומסיק שיש היתר. לא הבנתי, הרי חמץ בפסח שאסור במשהו הוא לא רק משום דשיל"מ, לרש"י (באינו מינו) ולתוס' ועוד ראשונים הוא משום חומרת...