פורום אוצר החכמה

אפרקסתא דעניא כתב:מסתבר שדבר זה הוא מהדברים שמסרן הכתוב לחכמים לקבוע שיעורן, וכבר נקבעו באלפיים שנות תורה.

מאוד לא מסתבר

אתנחתא כתב:במנהגי הקהילות להרב גולדהבר בירור יפה ויסודי על מנהג הכרזת המולד (ושם מקורות יותר טובים וקדומים מאשר במאמר שהושיט באשי)

שם גם בירר מנהג החזקת ספר תורה ושרשיו.

היכן ניתן לראות את הספר הנ"ל?

האחד כתב:ישנם הרבה דפים בצילום גרוע מאוד. באיזור דף קכה

טעות. כל הספר מתחילתו ועד סופו צילום גרוע ולא קריא בכלל. וכנראה שהספר שממנו סרקו הוא מקור הבעיה

לכאו' היה מקום לחלק, שדוקא כשהזכיר גשמים בימות החמה , הוא דחייב לחזור לברכת השנים שכיון שכשהתחיל ברך עלינו, חייב הוא לגמור הברכה וכל שלא אמרה כתיקונה נמצא שלא סיימה כדין ולכן חייב הוא לאומרה שוב, משא"כ בימות הגשמים שבשבת אין חיוב הזכרת גשמים ורק משום שטעה והתחיל ברך עלינו הוא דנתחייב לגומרה וממ...

בודאי אי"ז הפסק שהרי הוא מענין התפילה.
אגב ראיתי גם מי שנוהג שלא לברך ברכת אשר יצר משום חשש הפסק, ולדעתי הוא בורכתא, שא"כ היה להם לפוסקים להזכיר הלכה שכיחה זו וכנראה שרק שיחת חולין שאינה ממין הענין הוא דהוי הפסק אבל כל דבר אחר שנצרך לאומרו אי"ז הפסק כלל.

הציון רכט בספר פסקים לבעל תרומת הדשן מופיע אצלכם כך: ר5כט וכתוצאה מזאת אינו מופיע גם בחיפוש בציונים

השבוע הופץ ע"י המפיץ ספרים בבתי הכנסת קונטרס כנגד התכלת ואין בכל מה שכתוב בו אפי' דבר חכמה אחד.
הדבר היחיד שנראה לכל אורך המלל, שלכותב יש איזו שהיא דעה מוקדמת, שאסור שימצא התכלת ויהי מה.
האם ידוע למישהו הסיבה לכך?

היום התפרסם בעיתון חינמי, בשם הגר"נ קרליץ, שמשתמע ממנו שכל מי שבעד לבישת התכלת, הרי הוא טעון בדיקה.
האם יש מישהו שיכול לאמת את הענין?

גם אני מצטרף לבקשת פותח האשכול.
ובבקשה תשובות "עניניות" לגופם של ההוכחות עצמם