פורום אוצר החכמה

בדברי הריצ"ג שם מבואר חידוש גדול מרב האי גאון, שכתב דלשיטתו דיחיד מברך שבע ,והש"ץ מברך תשע, וכ"א צריך לשמוע מתחילה ועד סוף, מ"מ אינו צריך לפסוע לאחוריו כשגומר הש"ץ תפילתו ,אע"פ שאם לא התפלל כלל, ויוצא מהש"ץ את כל התשע ברכות חייב לפסוע לאחוריו בגמר תפילת הש"ץ, ...

איש ספר כתב שלא עמדו בזה [מה קדם] ובאמת שאלה זו ישנה בכל שבת ר"ח ועיין מנ"ח מצוה שיב שבירר היטב

אדם טמא שנמצא בתוך המים ובעודו שם נגע באדם וכלים שחלקם במים וחלקם מחוץ למים האם הם טהורים או טמאים
הנידון נמצא בדברי הכס"מ פ"ו מהלכות שאר אבות הטומאה

הנפ"מ הפשוטה היא מה דינם של אדם וכלים שנגעו בטמא בעודו במים

ידוע הנידון אי טבילה מועלת רק כשיוצא מהמים. ולכאורה יש להוכיח מגמרא מפורשת ביבמות מ"ז ע"ב דבכדי לגייר יפ"ת בעינן להטבילה לשם שחרור ולחזור ולהטבילה לשם שחרור ולכאורה למה לא מספיקה טבילה אחת שבתחילתה תהיה לעבדות ובסופה לשחרור. אשמח לדעת אם כבר הובאה ראיה זו

בספר נר חיים חסר מעמוד כט עד לא.
בספר אמרי חן על התורה חלק א' רוב העמודים בספר אינם שייכים כלל לספר זה אלא למשהו אחר בכלל.
ספר ירחי כלה חלק ב' חסרים תחילת דברי הגר"ד לנדו.