לאחר פטירת אביהם רב"י פייבלזון, נשאה אמם לר' אייזיק חרקובער. הם גלו יחד עם אביהם החורג ר' אייזיק, והוא נפטר בסיביר די בתחילת המלחמה (בשנת תש"ב), אמם נפטרה מאוחר יותר.
מכתבו של הג"ר שמואל גרינימן ב"הפרדס" יח חוב' א, עמ' 4:
[/quote]מעט דבש כתב:הכונה למשכילים.
מחולת המחנים כתב:אגב האם מוכר לחברי הפורום ידיעות על בנו של ר' שלמה, ה"ה רבי אברהם מרדכי אלתר אב"ד זיכלין, נעקה"ש בימי הזעם בשנת תש"א.
פלגינן כתב:באדיבות ספרי גירסה.
.השוחט כתב:בד"ה. אכן, הוא תלמיד פוניבז'.
.
שמואל שלומוביץ כתב:דומה שיש באחד מכרכי שרשי מנהג אשכנז של רב"ש המבורגר, מאמר ארוך ומפורט כדרכו על בריך שמיה,
ושם שוב אאל"ט מפורטים נוסחאותיו השונות דומני ממקורות שונים או גירסאות שונות בזהר.
דומני שיש עיסוק גם סביב מנין התיבות בבריך שמיה.
בעל התפארת כתב:מזכיר את נוסח המצבה של הגר"ע יוסף זצ"ל
איש_ספר כתב:ישר כוחם ורוחכם
הרב חרט, אתה בטוח שההקלטה של ברח דודי אינה של קוורטין עצמו?
אור עולם כתב:חד ברנש כתב:הפנוני לקישור הזה ביוטיוב, שאין לי גישה אליו.
https://www.youtube.com/watch?v=h4d5LHO4zmY
האם מישהו יכול להורידו משם?
הורדתי, ומשום מה איני מצליח להעלות א"ז.
אנסה יותר מאוחר.
הבטחתי כתב:ידעתי שהושקע עמל רב בהשגתם של המהדורות הראשונות
והנה הספר מגן אברהם נכתב בקיצור מאד. ושמעתי בטעמו מכמה מקומות, שהי' עני מרוד הי' מלמד דרדקי, וכנראה בדירה שבה לימד את הילדים לא הי' לו נייר לכתוב את פירושו על השו"ע, וכתבו על הקיר בקיצור נמרץ, וזכה משמים שהעתיקו את כל התורה שלמד בדחק.
ולא היה בלבי עדיין להוציאו לאור מחמת כמה טעמים, אך אנשי שלומי אוהבי ואהובי שיחיו, המה הפצירו בי, ונעתרתי לדבריהם, כי ראיתי שמן השמים הסכימו, כי בימים האלה נגנב מאתי קובץ גדול חידושים על התורה ועל השלחן ערוך, ועד הנה לא הוחזר אבדתי, וע"כ נתרציתי ליתן הספר לבית הדפוס.
תא חזי כתב:ויבוא השלישי ויכריע, כי הוא משגיח חשוב, ומקובלנו מבית מורו ורבו במוסר, כי יצירות גדול החזנים הרב יוסל'ה רוזנבלט ז"ל, יערבו לאוזניו, והן הן תמצית יהדותנו (בה בשעה ששכנו הספרדי ממול, לא יבין למה הוא שומע כל הזמן 'אופרה').