פורום אוצר החכמה

רכשתי עותק מהספר, ואני חולק על מקורו הקדום של אמירת שירה מדי יום מבוסס על הפיוט והלשון בביאור מעשימו פרושים מדור לדור דרושים בכל יום נזכרים ונדרשים. לומר שיש כאן מקור מפורש תמוה מאד, הרי יתכן שהכוונה להזכרת נסי ים סוף בתפלה בברכת קריאת שמע בערב ובבוקר ומנין שהכוונה לקריאת השירה כולה. ובכלל השירה שמח...

לא הי' בכחי להעתיק כבקשת אחד הכותבים, ואני נותן לינק לשם
אשכול ספרים וסופרים

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... m_id=19616

היה על כך אשכול בספרים וסופרים.

תודה

איפה האשכול אוודת התשובות החדשות של מהר"ם מעשי ידיו של דר עמנואל?

כלום היתה שנה שלא היתה אי פעם בכדור הארץ חורף ושלג גדול? השנה בארה"ב אחד החורפים (בינתיים) הכי חמים שהי' מזה שנים רבות, זקני ניו יארק לא זוכרים חורף כה נעים... אז זה כעת בארץ ישראל, וכן במרכז אירופה הכולל בעיר פרג (בלבוש עם האלי רבה מהדורה החדשה יש הגהה שם של ח"א המונה את החורפים בפרג של כ...

וואלא... ולמה רק בחתונות מדדו לו את הזמן כי רעבים לאכול? בכל מקרה אין ראי' מדברי אבן שועיב והר"ן שכוונתם בדרוש בפומבי, אלא בשעת הכתיבה כתבו שלא רוצים להטריח את הלומד, וכגון דא גם מצינו בספרים רבים שלא רצו להאריך לצטט בכדי (והלשון ואומר אינו ראי' שזה כך בעל פה). כמו כן המעטת דברים בציבור שברבינו...

הספר עדיין בכתב יד?

כנראה שלא הבנתי משהו. פשוט הדבר שמעולם לא טענו הקראים (דעת הצדוקים בנוגע מלאכות שבת לא ידענא) שחרישה מותרת בשבת, ואדרבא אצלם איסורי שבת יותר חמורים ואצלם הכל מלאכה ואין להם הגבלות ארבעים מלאכות וחצי מלאכה וכו'. ואצלם אסור בכלל לצאת מן ביתם, רק מכיון שלדידם בחריש ובקציר תשבות, מיותר, דרשו את דברי הבל...

ידוע לי הדיון על כך שכוונת השגת הראב"ד היא בגלל שזה מתורת משה. אך זה הכל טוב ויפה לבאר את שיטת הראב"ד אך פשוט שלדעת רמב"ם (שבדעתו קאיירינן) לא ישתנה דבר ממנהגו של עולם. וזה פשוט בדעתו למרות התו"כ וכו'. מה שהובאה מברייתא ל"ב מדות. לכאורה הכוונה להלכות של תורה, אך בדברי הבטחות...

יש להעיר שהיסוד אודות אילני סרק, מחדש החת"ס בב"ב ואינו מזכיר שהתחדש לו כלל זה בעקבות דברי רמ"א. איני יודע אם זה אומר משהו לנכונות העובדה. חתם סופר מסכת בבא בתרא דף כד עמוד ב אבא שאול אומר כל אילן סרק נ' אמה בפי' המשנה פסק רמב"ם כוותי'. ותמה בתי"ט מ"ט לא מייתי לי' בחיבור...

תעיין ברוב הפנקסים הישינים, כמו פנקס טיקטין, פוזנא ומרבית התעודות של קהילות במאה השבע עשרה ושמונה עשרה, ותמצא שעשו החול המועד פסח. זה דבר נפוץ ושגור. על שביעי של פסח לא זכור לי כעת.

ברור שהביאורי זהר שנדפסו שהלשם שלל, התכוון לביאורי זהר של חב"ד שנדפסו בדפוס ווילנא בשם שביבי נוגה (כך לפי הזכרון), והדבר פשוט שלכך הכוונה. שמא התנגדות שלו היתה דוקא לשיטת חב"ד בהסברת הקבלה בדרך שכלתנית - שיטה שהלשם שלל כידוע, אך דוקא שיטת זידטושב מתאימה היטב לגישת הלשם בקבלה ודו"ק. אך...

מהי ההנחה הפשוטה שזו חוצפה איומה, זאטוט? בדרך כלל ספר שלא נדפס בידי המחבר לא ברור אם הכל ראוי להדפסה, ואיני מבין מהי החוצפה לא להדפיס הכל, איפה כתב שמוכרחים להדפיס הכל. כן, הכל לפי ראות הדיין בימיו והמדפיס מותר לצנזר מה שלא הובן, כך נהגו מאז ומעולם. אדרבא, בעולם המדעי המודרני מדפיסים הכל וזו תופעה מ...

ערוך השולחן יורה דעה הלכות שלוח הקן סימן רצב סעיף יז וכן אם מצא קן בראשו של אדם כמו הפראים שבמדינת הודו המתבודדים ביערים במקום אחד ונקבץ עפר על ראשו ומפני ריבוי העופות יש שעושים קנים על ראשיהם ואילו דברי תורה להרב ממונקאטש ז"ל מהדורה שתיתאה אות נג שמביא "ושמעתי זה כביר בשם א' מחכמי ווילנא ...

פשיטא שאין שום מקור בהקדמת הרס"ג. הקדמה הרס"ג כיוונה נגד הקראים שהפכו את ספר התהלים לסידורם. בזמן הראשנים לא ידעו על ענין אמירת תהלים בעצמה כאמירה נגד צרה (רק לשם שבח ותהילה), המקור לאמירת תהלים בעת צרה הוא ממקור המיוחס לשלהי ימי ביניים לר' אביגדור קרא בעת גזירת צרפת שמישהו חלם שבאם יאמר ת...

דברי מותיב (שכמעט גובל בהשמצות) שתלמידיו של הנ"ל, הם שונאי התורה פשוט מגוחכים להפליא. וצר האופק שלו מדהים, אך אופייני. וקביעתו שבחוגו שם מי שאין לו ד"ר, אינו מתקבל כת"ח הינו גם שקר גס. גם הגדרתו שלפעמים מדבר כמו פרופ' ולפעמים כמו נכדו של הגר"ח - מגלה בורות מדהימה בתורת הנ"ל....

ספר אמין ביותר. לא היה לו שום שייכות להשכלה. יש ממנו עוד ספר בכת"י שבאמצע עריכה והדפסה.

עיר בישעניקוויץ היא עיירה ידועה ברוסיה לבנה.

עוד הפעם: ברור שיש חלוקות שונות לפי מסורות שונות. וכמה מזמורים היו מפוצלים וכמה היו מחוברים במסורות שונות. זה פשוט והמפורסמות בחז"ל אינן צריכות עוד ראיות. השאלה היא רק, באם דברי הירושלמי והמקבילות שכתבו שיש קמז פרקים, מוסכם מהכל, כלומר, המסורות וחז"ל והראשונים, רק שנחלקים מה בדיוק ממזגים ו...

תודה לכל העונים. ואני מביא גם את זה. שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן קיב ומה ששאל על מה דאמרו במס' סופרים פרק ט"ז ה"ל י"א קמ"ז מזמורים בתהלים כנגד קמ"ז שנים שהם שנותיו של יעקב ושאל הלא ק"ן הם ואפילו למה דארז"ל אשרי ולמה רגשו חדא נינהו אכתי קמ"ט הם הנה הוציאני...

כידוע שבמס' סופרים מבואר שמנין פרקי תהלים הם קמ"ז כמנין שנותיו של יעקב (והרי יעקב אמר שיר המעלות בלילות), אצלינו בספרי תהלים יש קנ פרקים כידוע. (וכידוע שהרבה נוהגים על פי רמז כפר לגמור פעמיים תהלים בליל יהכ"פ או באלול או רומזים קנקן). האם מספר קנו הוא גם כמו חלוקת הפרקים בשאר הנ"ך מחל...