פורום אוצר החכמה

כבר כתיב (קהלת ג,יד) ועוד פסוקים, שיש מעין מחזור החוזר על עצמו בימות העולם, ודוגמתו מעשה אבות סימן לבנים. אולי מטעם זה נכתב עתיד בלשון עבר, יען ששרשו ותחילת זריעת הפרי והעץ שצמחו בשנים או הדורות אח"כ, התחילו כבר בעבר הרחוק. ניתן להאריך רבות בדוגמאות, אבל הדברים פשוטים.

מה שמו של הקונטרס, היכן ניתן לקבלו?

במחילת כל הכותבים עד הנה. המתבונן בצורה של הצלת לוט, ישכיל כי נראו המלאכים כאנשים, וכמו שהיו אצל אברהם בדמות עור ובשר, כך גם הגיעו ללוט, ולכן ראום כל אנשי סדום, מה דרגת הידיעה של לוט במהותם לא ברור להדיא, אבל גם אם נעמיד שהוא ידע שהם מלאכים ממש, מכל מקום הנהגתם היתה כשל אנשים, אולי אנשי מידות, אבל א...

ואילו אני לא זכיתי להבין כלל, שהרי ברכת שהחיינו על הסוכה, בין אם מברכים אותה בשעת עשייה ובין אם מברכים אותה בישיבה ראשונה, היא ברכה על 'מצוות סוכה', שאנו מברכים על שהחיינו וקיימנו והגיענו לקיים את המצוה הזו. כלומר, הפוסקים לא כתבו שברכת שהחיינו על ישיבת הסוכה בליל ט"ו 'פוטרת' את ברכת שהחיינו ע...

מאחר ושאלו בפשר דברי, אפרש שיחי בס"ד תפקידם של העופות היה לבדוק את מצב המים בכל העולם, או לכל הפחות ברדיוס נרחב סביב התיבה, יעויין במפרשים שהעורב היה נוטל מנבלות השטות במים. כך שמבואר שנח רצה לדעת מעבר למה שראו עיניו. השאלה היא מה המטרה בכל זה? על שאלה זו עדיין לא מצאתי תשובה המניחה את הדעת. או...

גם אם על השאלה "מדוע" אין עדיין תשובה שלמה. אבל מתוך קושיייתו השניה מיושבת השאלה הראשונה, דייקא משום שלא יכל לצאת, משום כך שלח את העופות לתור ברחבי העולם מה מצב המים, אבל מחלון התיבה (גם למ"ד שצוהר היינו חלון) לא יכל לראות זולת השטח שמול החלון בלבד.

שי אבי דוד כותב (דרך אגב לאביו של דוד קראו ישי ולא שי) "מדברי המלבי"ם (אינו נמצא לפני כרגע) עולה כי נח ראה את אדם הראשון. לכארוה דבריו נסתרים מן העובדה הפשוטה: שנח היה בעת המבול שארע בשנת אלף התרנ"ו בן 600, ואילו נח חי עד שנת התתק"ל לאלף הראשון?" ע"כ ציטוט דבריו. ברור ל...

בשערי קדושה למהרח"ו ביאר טעם העונש והחומר במידות הרעות, משום שהם בגדר דרך ארץ קדמה לתורה. היינו שהסברא מונעת עשותם או ההתנהגות בדרכיהם. יעויין גם בהקדמת רבינו נסים על הש"ס (מודפס בריש הש"ס ברכות), שנתבעו אנשי סדום והמבול וכו' על דברים של סברא, ו באנשי סדום לכאו' היה חטאם במידות , כמא...

אם כבר עסקינן בפיוט זה. המשך הדברים הם הדמיון של האדם, משול: 1. כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. 2. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. 3. וּכְצִיץ נוֹבֵל. 4. כְּצֵל עוֹבֵר. 5. וּכְעָנָן כָּלָה. 6. וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת. 7. וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ. 8. וְכַחֲלוֹם יָעוּף. אלא שלא נתבאר מה לא הוטב בדימוי הראשון שנצרך לו דימוי בתרא, עד ש...

ניתן להוסיף: שכל החיות של יהודי היא מידת שייכותו עם התורה, אולם במידה ואין בו שום זיקה, הרי הוא מת. ז"ש כי לא דבר רק הוא מכם, והראיה שהרי היא חייכם, ובע"כ אין כאן מציאות של ריקנות.

בשערי קדושה למהרח"ו ביאר טעם העונש והחומר במידות הרעות, משום שהם בגדר דרך ארץ קדמה לתורה. היינו שהסברא מונעת עשותם או ההתנהגות בדרכיהם. יעויין גם בהקדמת רבינו נסים על הש"ס (מודפס בריש הש"ס ברכות), שנתבעו אנשי סדום והמבול וכו' על דברים של סברא, ובאנשי סדום לכאו' היה חטאם במידות, כמאמר ...

עיקר כוונת המנחת יהודה כך היא: טעם האיסור בא"א, משום שצריך לכוף את יצרו, ולא התירו איסור דאורייתא משום שתקיף ליה יצריה. אבל בחילול שבת, אין החילול משום דתקיף ליה יצריה, שהרי יכולים אחרים לעשות, (אבל ודאי שגם לו מותר לחלל), וענין האחרים שמחללים הוא 'סימן' שאין כאן יצר, ולא 'סיבת' ההיתר. ועוד סימ...

ההבדל נעוץ בביאור תיבת "חטא" משפט מות. האריז"ל ביאר חטא מלשון ולא יחטיא, היינו שאם נחסר צדיק שאין בו משפט מות מצ"ע, אז ותלית חסרונו בחטא עץ הדעת. אולם הש"ך מדבר על נקודה אחרת לגמרי, שחטא הייינו עבירה ממש, ואם יש חטא אסור לתלות סיבת המות בעץ הדעת. נמצא ששניהם רמזו בפסוק שני ...

ההבדל נעוץ בביאור תיבת "חטא" משפט מות. האריז"ל ביאר חטא מלשון ולא יחטיא, היינו שאם נחסר צדיק שאין בו משפט מות מצ"ע, אז ותלית חסרונו בחטא עץ הדעת. אולם הש"ך מדבר על נקודה אחרת לגמרי, שחטא הייינו עבירה ממש, ואם יש חטא אסור לתלות סיבת המות בעץ הדעת. נמצא ששניהם רמזו בפסוק שני ע...