בגיטין לו,א איתא: רב צייר כוורא, היינו שחתימתו היתה בציור של דג. וראיתי באחד מקובצי 'פעמי יעקב' שהובא טעם נחמד לזה, דהנה רב היה חולה מעיים כמובא בשבת קח,א, (ועי' שבת יא,ב דאמר רב כל חולי ולא חולי מעיים), ושמואל ריפא אותו בכסא דהרסנא, ולכך מצינו בברכות מ,א שאמר רב הרגיל בדגים אינו בא לידי חולי מעיים ...