לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
על פניו ר' חוקר צודק שהרמב"ן לשיטתו. המעניין הוא, שהרי דברי רש"י כ"א פסוק ל"ד מועתק מסדר עולם פ"א ואיך זה שהרמב"ן כתב לחלוק עליו. מה גם שהדבר מפורש בהמשך ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון. עוד אני תמה על הרמב"ן איך זה שכותב שכך הוא פשטות הדברים על פי פשט כאשר בהמשך כתו...
כתב הרמב''ן בראשית פרק-כב פסוק ד וירא את המקום מרחוק. ראה ענן קשור על ההר (ב"ר נו א) ונתקיים בזה אשר אומר אליך ויתכן על דרך הפשט וירא את המקום מרחוק שראה ארץ המוריה כי כל הארץ ההיא היה יודע ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלקים עתה הוא הר המוריה. ולא ידעתי איך יתכן לפרש על דרך הפשט שרק כעבור ג ימים ...
לכאו' העניין של תפלת החולה מתקבלת אינה עניין לקרוב השם לכל אשר באמת, שאם כן לא הוצרכו להביא ראיה מכאן, ויותר נראה לי שהוא עניין סגולי וגם אם אינו קורא על באמת תפלתו נשמעת, שאם לא כן, מדוע לא נשמעה תפלתה של הגר, שהרי גם היא הייתה בצער על מות בנה. ולפי"ז עדיין יש להסתפק שמא דין תפלת החולה להתקבל ...
צדקת בפירוש דברי הרמב"ן, אמנם עדיין יש להסתפק אם אכן היה אברהם גדול מנחור וכדברי הגמ' בסנהדרין הנ"ל, וראיתי שהגרח"ק כתב להקשות מדוע נחור לקח את בתו הגדולה של הרן את מלכה, ואברהם את הקטנה את שרי.
לר' חוקר מכוח קושייתך עלינו לפרש את דבריו כך, שהיה פשוט לו שהאוויר שייך לבעל הקרקע ועל זה כתב בעל האיילת השחר להקשות, א"כ איך זה שאומר לו לפרוח באוויר, ומתרץ, אי משום כופין על מדת סדום, והלכה למעשה יוכל לפרוח באוויר, אי משום שממילא לא יוכל לפרוח באוויר. ולא ראה טעם להיכנס לדון בדיני כופין על מד...
וישמע אלוקים את קול הנער . (בראשית כא,יז) וברש"י מכאן שיפה תפילת החולה מתפלת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל. (וכבר הקשו המפרשים השונים ממה שאמרו אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים). וראיתי מי שכתב להוכיח שמכאן ראיה שאין לרוץ תיכף לחלות פני הצדיקים כדי להתפלל על החולה וכו' ולדעתו עדיף שהחולה בעצמו ית...
במדרש תדשא פרק ח – בנימין נולד בי"א מרחשון. ולפי"ז אז מתה רחל. ועיין פרשת ויחי, ואני בבואי מפדן – בין פסח לעצרת היה. ועיין רש"י בראשית לה,טז והדברים ארוכים.
נכנעתי, באמת דברים מפורשים שלא כמו שכתבתי מסברא. ככלל, מיהם החסידים שהיו בארץ לפני השואה, אם איני טועה חסידי פולין והונגריה למיניהם היו אולי כשתי מניינים, שהרי כמעט ולא היו אדמורי"ם בארץ לפני השואה. ולכמה ישיבות הוצרכו לאנשי היישוב הישן, כשאני לוקח בחשבון את עץ חיים. זה עתה ראיתי בויקיפדיה שבתק...
בקיצור לדבריך האמרי אמת פתח את ישיבת שפת אמת, כדי לבסס את חצירו בארץ ישראל טרם עלותו? נא לדבר דברים ברורים. הם חיו תמיד בהרגשה שאוט אוט עולים לא"י ובפרט האמרי אמת כידוע שהיה מדרבן תמיד לעלות לא"י וכפי שאמרתי על דרך ואת יהודה שלח לפניו. לא אמרתי ולא התכוונתי לומר חלילה לבסס את חצירו, גם אי...
איש_ספר כתב:'החומר' היחיד שיש לי הוא מכתבו של האמרי אמת, ושם הוא לא מזכיר במילה את הענין של ישיבה לאנ"ש, וכיון שאין לחשוד בו ח"ו בלב ולב אז יש לקבל דבריו.
לדעתי, ואני אומר מסברא, כל הישיבות החסידיות שנפתו בארץ לפני השואה היו בבחינת ואת יהודה שלח לפניו כאשר השתוקקו להגיע ולהשתקע בא"י בשום שלב.
סיפר לי חסיד ברסלב ששמע מזקני החסידים שהגרי"מ ז"ל בליל ר"ה היה מתפלל עם הקיבוץ וביום היה מתפלל בבית כנסת מרכזי בלובלין בתור רבה של לובלין. לדעתו הדברים ידועים שבצאת נשמתו ביקש הגרי"מ ז"ל לשיר שירי דבקות של ברסלב כמו"כ מקובל בברסלב שהגרי"מ ז"ל היה נוהג לומר תיק...
לא מצאתי את זה בשם הגר"א ובפרט שקושיא מעיקרא ליתא שהרי הגמ' שם מעתיקה כל השמועות של רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום. כך שאין הקושיא גדולה כל כך והוא מתאים יותר לחסידשיער ווארט לכבוד חנוכה.
ובהתקרב ימי החנוכה ארשום ווארט ששמתי משמו כאשר חסר לי חלק כל שהוא שלא ידעתי מקומו. ידוע הקושיא מדוע באמצע סוגיא דחנוכה (כ"ב עמוד א) מביאה הגמ' את המימרא אבל נחשים ועקרבים אין בו, ואמר הגרי"ם ז"ל לתרץ שהרי לבטח לא רצה יהודה להורגו ליוסף ומדוע זרק אותו לבור מלא נחשים ועקרבים ובהכרח צריך...
א. בזמנו ראיתי כותבים שהגרי"ם ז"ל נתפס לברסלב בערוב ימיו וגם היה מתפלל בליל ר"ה יחד עם ר' יצחק ברייטר הי"ד בבית הכנסת בברסלב בלובלין, האם הדברים מובאים בשום מקום, מה גם שהיה נכד של רבי פנחס מקוריץ זי"ע אשר כידוע היה מתנגד גדול לברסלב. ב. עוד ראיתי כותבים שאביו של הגרי"ם...
מעשה באחד שאמר ותן טל וגשם לברכה על פני האדמה. ולא זכיתי שתאמר שתיקנו בדווקא לומר מטר והאם יש לו לחזור ולומר ותן טל ומטר. אם מישהו מחכמי הפורום יוכל להפנות אותי לשום מקום אשמח מאוד. גם טרחתי הרבה לברר מהו הלשון מטר ולא עלתה בידי, וראה מה שכתוב אצל המן לשון הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כמו"כ אפנה...
כנראה שהאבן עזרא סירס את הפסוק ופירש תעו בדרך והגיעו אל המדבר ולא כפי שפי' ר' ישבב וראה בהמשך.
ר' ישבב ביקש לפרש כך: תעו במדבר בישימון תעו דרך כאילו היה כתוב פעמיים תעו. כמו אצל: אור זרוע לצדיק ולישרי לב זרוע שמחה. ואילו האבן עזרא מסרס את הפסוק ומפרש כך: תעו דרך במדבר בישימון.
אם באת לפרש מקרא בכתובים עליך להתמצא בכללי הדקדוק והניקוד הבסיסיים, ורק אח"כ אולי תוכל לחרוץ ולומר "אין לזה משמעות כלל" או מה שיותר קרוב לפשט הכתוב. אחרת אינך אלא מגיב בעלמא. בישימון דרך יש לו הבנה פשוטה מאוד, שהוא חוזר ל"תעו' שברישא דקרא. היינו שתעו בדרך שבישימון. והבוחר בפירוש...
תעו בדרך שבשממה אין לה כל פשט. מה גם שכדי ליישב את האתנחתא אין לנו כל רשות לסרס את הפסוק. לדעתי עדיף לשים את הפסיקים כפי פשט הפסוק ולא לפי האתנחתא, בפרט שבטעמי אמת יש הרבה שכתבו שאתנחתא אינה מפסקת כלל. הגישה שלך להצמד לאתנחתא ולסרס את הפסוק ללא מקור כל שהוא מוזרה בעיני. בפרט שגם אחר שסירסת את הפסוק...
כתבתי שנכון לפסק אחר תיבת בישימון שהרי בישימון דרך אין לו כל משמעות בפשט, וכוונת הכתוב לומר תהו במדבר בשממה ואת הדרך לעיר מיושבת לא מצאו ועל זה כתבתי להביא ראיה מפסוק ז ששם נאמר שמצאו את הדרך לעיר מיושבת. והבוחר יבחר.
המעניין הוא שרוב המדפיסים שמו פסיקים בתהלים במקום האתנחתא, וטעו בזה, וראה למשל בפרק ק"ז פסוק ד' תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו. שרובם ככולם שמו פסיק לאחר תיבת דרך, כאשר לכאו' צריך לשים פסיק אחר תיבת בישימון, וכך צריך לומר תעו במדבר בישימון, דרך עיר מושב לא מצאו. וכך גם מוכרח קצת מפסוק ז...
שוב התבוננתי דאפשר שאין כוונת הבני יששכר לומר שהיו ידועים כמעוטי זכויות אלא כוונתו לומר שבהכרח שהיו מיעוטי זכויות שאם לא כן אין כל חשיבות לנס. ויש הרבה כהנה שרק אצל מיעוטי זכויות ואצל אלו אשר יש לומר עליהם קטונתי מכל החסדים בהם יש להחשיב את הנס. וכבר היה לנו אשכול מעין זה לגבי הנאה ממעשי נסים. ויש ל...
עיין מה שהאריך הרמב"ן אצל לא יסור שבט מיהודה יתכן שאין להאשים בזה את כל הדור אך בהחלט יש מקום לפרש על פי הרמב"ן לענ"ד וראה קטע מדברי הרמב"ן "...וזה היה עונש החשמונאים, שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ...
רש"י עצמו חזר בו מזה וכפי שביארו מפרשי רש"י ראה רש"י פרק ט פסוק כ"ה ארור כנען אתה גרמת לי שלא אוליד בן רביעי לשמשני ארור בנך רביעי (כנען) ומבואר שנענש כנען אלא בעבור היותו בן רביעי לחם ולא משום שכנען ראה והגיד לאביו. זה תלוי במחלוקת במדרש מה בדיוק עשה חם, אם גרם שלא יוליד הרי נת...
ידוע המדרש שהשטן עזר לנח לשתול את הגפן ובו ביום שתה והשתכר. וא"כ קצת קשה מתי נולד כנען שמבואר שהוא זה שהלך לספר לחם שנח התגלה (רש"י ). ויוצא שאם יצאו מהתיבה מי שנכנס אליה ולא יותר שהיה בן יום. ואפשר דמדרשים חלוקים הם. רש"י עצמו חזר בו מזה וכפי שביארו מפרשי רש"י ראה רש"י פרק...
שונה הוא הלוחש על המכה וכפי המבואר ביו"ד קע"ט סעיף ח'. ועיין בש"ך בזה"ל אין לו חלק לעוה"ב לפי שאין מזכירין ש"ש על הרקיקה , ובקורא פסוק בלא שם אף ברקיקה ליכא אלא איסורא. אני כתבתי לדמות למה שהתיר הגר"י פישר ז"ל לכתוב מזוזה לרפאות את החולה למרות המפורש בשו"...
אכן כבודו צודק זה לא סברא הפוכה. פשוט היה לי בראש את הפוסקים שכתבו שלא לא אסר הרמב"ם אלא דרך סגולי אך בדרך תלמוד תורה התיר ולכן כתבתי סברא הפוכה. ובכל אופן: גם לפי מה שכתב כבודו עדיין יש לחדד את העניין שאין זה תלמוד תורה ולכן באופן כזה התיר הרמב"ם והכל על מקומו יבוא בשלום. [כמובן שכל זה אי...
לא רציתי להביא שום מעשה לסתור באתי בדרך שאלה. האם ניתן להקיש וללמוד ממעשה ההיא שעשה הגרי"ש אצל מזוזה גם אצל תהלים, והם ניתן לומר בזה שאינו רוצה לקיים בזה מצוות תלמוד תורה ואז הכל יבוא על מקומו בשלום, שאינו עושה כל שימוש בתלמוד תורה. חיפשתי ולא מצאתי אם שייך להתנות שאינו רוצה לקיים בזה מצוות תלמ...
מקובל לתרץ כפי שכתב הרב אוצה"ח לעיל שדרך תפילה גם הרמב"ם התיר להתרפאות באמירת תהלים, ובזמנו שמעתי סברא הפוכה קצת בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א. היה זה כאשר הגאון רבי ישראל יעקב פישר ז"ל אמר למישהו לעשות קמיעה ממזוזה ובא שאלה זו לפני הגרי"ש אלישיב יבלחט"א מה לעשות שהרי א...
ידועים דברי הרמב"ם ע"ז פרק א הלכה ג' כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו. כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים וא...
אכן כדברי הרב איש ספר והוטעיתי על ידי מאמר שראיתי - שהרי המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג הייתה באמצע המאה ה-15 ורבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה מגדולי המקובלים בספרד חי במאה ה-13 למנינם. ולעצם העניין מדוע קרא לתהלים בשם זמירות אעתיק לצורך כך מתוך ספרו שערי אורה. ויש למטה מהם כמה בריות טמאות מזי...