לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
א. לא הבנתי איך אנו אומרים ע"י קריאת התוכחה שיצאנו ידי חובה בצרות שהיו שנה שעברה. יש להוסיף, שלמנהגינו שקוראים את כל התורה פעם אחת, היה מקום להבין שאנו מזדרזים 'לסיים' את ענייני הקללות בשנה שעברה, כדי להתחיל השנה החדשה בלא קללות. אבל כבר כתבו דה"ה בני א"י שקוראים את כל התורה בג' שנים ...
אגב, אכתוב דבר חידוש שהיה לי בענין זה דהביאוה"ל בסימן תכ"ח הביא מנהג כמה מקומות שלא לקרוא בתורה בפרשות בחוקותי וכי תבוא, וטען עליהם איך מבטלים תקנת משה רבינו, ועוד הלא מוסר ה' אל תמאס, ועוד מה הועילו בזה וכי העוצם עיניו לא יפול בבורות, עכ"ד בקיצור. וזה עידן נפלאתי, למה לא טען עליהם עד...
התפילה התארכה מחמת הסליחות וממילא נזקקו למהר את פסד"ז, בין אם מחמת הקלים שבעם בין אם מחמת צורכי הפרנסה, ואפשר גם מחמת קושי הריכוז והעייפות, היה חשוב להם יותר למתן בסליחות מבפסד"ז, גם היום התרבות נוהגת כך, מחמת המרוץ לכוילל וכדו', וזה לא בגלל נרווען בביטול תורה שבאמירת פסד"ז מתון. חוש...
לרבי גאולה שליט"א אבאר כוונתי: 'תרועה' היא תיאור קול שבור, כמו שהאריך הרמב"ן בדרשתו ובחידושיו שהוא מלשון 'תרועם בשבט ברזל' וכדו'. הקול השבור ["תרועה"] היה משמש בעיקר לתרועת שמחה או נצחון [אמנם גם להתכנסות למלחמה או זעקה וכדו'], כמו שהבאתי הפסוקים, ויש להוסיף דוגמאות רבות כהנה וכה...
ב. מה הקשר לתקיעות? [ונראה שהטעם, בגלל כתוב יבבה, וגם "תרועה" ת"א יבבה [והוא יסוד המחלוקת האם גנוחי גנח או ילולי יליל], וא"כ חזינן שבכיה שלמה היא מאה פעיות , ולכן גם "תרועה" שלמה היא כך. וצ"ע. לא הבנתי איך חזינן שכך היא בכיה שלמה, מנא לן שלא האריכה אם סיסרא בבכיית...
ועכ"פ חידוש הוא שתרועה=בכיה, ואינו כך לפי רוב טעמי המצוה [לעורר הלב, המלכת מלך וכו'], יש להוסיף קושיא נוספת, דבלשון הקודש 'תרועה' אין משמעותה כלל בכיה, לדוגמא 'וישמע משה את קול העם ברעה' ת"א כד מיבבין, ואפ"ה היה זה 'קול ענות' - דמחיכין, הרי שהתרועה יכולה להיות קול צחוק. וכן הוא רבות ...
אני כמובן לא ערב למה שאומרים בשם הגר"י אדלשטין, [אמנם הוא הקריא לי מתוך רשימותיו שרשם בעת השיחה]. בכל אופן הזמן הרלוונטי הוא עלות השחר ולא הנץ, ולכן אולי תבדוק מתי שעת עלוה"ש שם. (ההפרש בין עלות לנץ משתנה כמובן ממקום למקום). כמו"כ אולי תבדוק מתי שקיעת החמה שם, שכן אם היא מאוחרת יותר מ...
כן. ועל כל פנים, לא היה הבדל בין ספרד לאשכנז. (יש לך איזה הסבר הגיוני מדוע שיהיה הבדל?) עדיין לא תפסתי את אותו ת"ח אך עתה הודיעני ידידי מבי מדרשא דהגר"י אדלשטיין ברמת השרון, שכבר כמה שנים דיבר הגרי"א בסגנון הנ"ל, והוא אמר זאת באופן שהרמ"א כתב 'ואנו אין נוהגים כן' מפני שבארצ...
אברהם כתב: בכל אופן, גם לפי הפשט, לדעתי, אתה קורא את הפסוק לא נכון, אין כאן שני מושאים למשפט: 'רעות' ו'טוב' ששניהם לא יוצאים מהקב"ה, אלא יש כאן מושג אחד 'הרעות והטוב' - כלומר החילוק בין הרעות לטוב, אימתי תבוא רעה על האדם ומתי טובה, אינו בגזירת עליון אלא כפי בחירת האדם ומעשיו. ההבנה היוצאת ממשפ...
תמיהני למה אתה מתייסר בתעלומות קשות ולא פותח את התרגום על אתר שכותב: מפי אלהא לא תיפוק בישתא וכו' ו בעידן דבעי למיגזר טובא בעלמא מן קדם קודשא נפקא . והיינו שפירש הכתוב מפי עליון לא תצא הרעות, ו[אילו] הטוב [יצא]. וכן תרגם רס"ג 'והטוב' - כי אם הטוב. וכדעת התרגום. וכן מבואר בפיסוק הטעמים שיש טיפחא...
מורה צדק כתב:לא הבנתי את החילוק שהוזכר כאן, וכי ספרדי ישן פחות? אם הוא קם מוקדם אז הוא צריך לקום יותר מוקדם בשביל הסליחות, כך שבכל מקרה הוא יפסיד שעת שינה.
האם אינך יודע שעיקר תקנת הסליחות היא באשמורת הבוקר דייקא, דהיינו קודם עלוה"ש? ולכן - הספרדי צריך להקדים כשעה אחת, ואילו האשכנזי כמה וכמה שעות..
את העובדה שבאשכנז לא קמו כותיקין הוא הראה לי מכמה דוגמאות, כגון שבשבת קדש היו מתפללים עד סמוך מאד לחצות (ובודאי לא התחילו בותיקין..), או גם את עצם העובדה שהוסיפו בפסוד"ז בשבת ויו"ט מפני ביטול מלאכה [כלו' שרצו להאריך התפילה ולסיימה מאוחר יותר] ואילו בלא"ה תפילת העמידה עם הנץ, מה הועילו...
שמעתי מת"ח אחד שאמר בפשיטות שהטעם שאצל הספרדים נהגו להשכים לסליחות מר"ח אלול ואילו אצל האשכנזים איחרו הסליחות עד סמוך לר"ה, היינו משום דאצל הספרדים היה רווח מאד להשכים לקום בעלות השחר כדי להתפלל עם הנץ, ולכן לא היה טורח גדול להשכים יותר בחודש אלול לומר סליחות באשמורה השלישית, אבל אצל ...
העלתי מאמר בעניין שילוש ההדסים, וקצת על הדסי אקטע... נקרא 'נזר שושנה - ב' (חלק א כבר באוצר). שוב התבוננתי, שהקובץ הנ"ל כתוב יותר בסגנון של קונטרס קטן ולא של מאמר, אם זה מעכב אשנה זאת בהמשך. אגב, כיון שהעלאה היא בקבצי וורד - האם יש צורך להשתמש דוקא בגופנים מוכרים? (את הקובץ הנוכחי כתבתי בגופן לא...
כי לפי זכרוני הרי הפירוש הרווח הוא שהכרת יש בו 'תוספת' על המיתה, כלומר שלא די שהוא חייב מיתה בידי שמים עוד תהא מיתה זו בלא שישאיר אחריו זרע או בחצי ימיו. וא"כ בהחלט אפשר להבין את המילים 'חייב מיתה (בידי שמים) וגם חייב כרת (שיכרת זרעו)' וכדו'.
עכשיו ראיתי את המיזם הנפלא, וכמי שכותב (בעיקר לעצמי...) הרבה קונטרסים וחוברות נראה לי אפשרות מצוינת להפיץ המעינות חוצה... וכבר כתבתי כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8572&start=160 א. אל תשכח, שהמטרה הגדולה לפרש את התורה שנמסרה בסיני ולגלות צפונותיה, איננה אתגר אישי שלך, כ...
והנה, קיי"ל דלשוה"ק מהני אף אם אינו מבין אותה משא"כ שאר לשונות דבעינן דוקא לשונו ולהריטב"א בעינן שיהא במקום שמדברים לשון זה. ורגילים לבאר דלשון הקודש היא 'לשון בעצם' מצד שמילותיה מכוונות באמת כנגד תוכנם ואינם רק הסכמה ורמז בעלמא. אלא דלפי"ז נמצא דהמשתמש בתיבות שנשתרשו ללשון ...
כמה שאלות בור לחכמים דכאן, ושכמ"ה. א. מהו האזכור הראשון לקיום תקנת החכמים המוזכרת בפרקי דר"א לתקוע בר"ח אלול או בכל חודש אלול. ב. האם הספרדים ג"כ תוקעים באלול. (והתימנים שתוקעים בסוף הסליחות, האם זהו משום הפרקי דר"א או מצורת הסליחות כעין תקיעות בעת צרה) ג. האם יש הסובר שכבר ...
נכון מאוד. ידידי הנ"ל אל יכל לפרסם את הדבר, כיון שאחד מראשי היישיבה הקדיש שיעור שלם ליישב את השיטות.... מה רע להקדיש שיעור שלם בשביל ליישב כל גירסא וגירסא והשוני ביניהם, וכי הראשונים לא האריכו לבאר הסוגיא לפי גירסא זו ולפי גירסא אחרת? או במילים אחרות: מאי נפק"מ אם מדובר בשני שיטות של רב א...
אבל לי היה עצם הזלזול לפלא, כי לפי מה ששמעתי היו מחזיקים את בעל ה'אבי עזר' לעה"א גמור ח"ו, והמעיין בדבריו יראה שלא כן הוא, ואולי נתחלף לבעל השמועה עם בעל פי' יונתן - אף שגם בדבריו אינני רואה שום סימני עה"א, מ"מ כמדומני שגם גאונות אין רואים שם, ועליו שמעתי שהיו אומרים שמה שפירש מ...
יש לי אח שמתיימר להוציא חיבור שיתאר את סדר היום של קדמונינו, עפ"י הגמרא והראשונים, מתי הלכו לישון, מתי קמו וכו'. הוא מאריך לבאר כמה ידיעת פרטים אלו חשובה להבנת הרבה הלכות.
שוב ראיתי שהגר"א מציין יום זה גם במקו"א, והוא בביאורו ליונה ג,ג שנינוה (ר"ל האדם) לא הלכו לפני האלקים כי אם ג' ימים והם ר"ח אלול בהתראה ראשונה ור"ה ויו"כ, וכתבו סימן ארי' שאג מי לא יירא, עכ"ל, עיי"ש עוד. הרי שמנה את ר"ח אלול כיום מסויים שבו ההתראה הראשונה...
אולי עומד שם על השאלה מסנהדרין מ"ו ע"ב דמבואר דעץ מחובר הוא מחוסר קציצה וקבורה ולא אמרינן יכסהו בעפר עכ"פ בבקשה תסרוק הנה היה מקום ליישב קושיתך בפשיטות, דאם יכסהו בעפר זה עצמו חשיב מחוסר מעשה, דצריך לקבץ עפר ולהערימו על העץ המחובר, אלא דאם כן יקשה למה בעץ תלוש לא הוי מחוסר מעשה הלא ג...
ובאמת מצד הלכה - בלי נגיעה לחילוקי מקומות - לכאו' אין שום פנים להחמיר למי שרוחץ (בצונן) כדי להסיר הזיעה, שמעיקר הדין י"א שמותר זה אפילו ביוה"כ (כדעת המשנ"ב סי' תרי"ג סק"ב), ונהי דלמעשה נזהרים מזה, אצ"ל ביוה"כ שהוא דאורייתא (ולדעת הערוה"ש שם העברת זיעה אסורה מ...
יישר כח עיקר שאלתי היתה בסוף - דכיון דמסיק דשרי, ובודאי בשאר שבתות חזון, א"כ למה אין מצוה לעשות זאת? כבכל ערב שבת? וכי כיון שנכנסה שבת שוב אין מצוה ברחיצת גופו? [או במילים אחרות: מי שלא הספיק לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, האם אין עליו מצוה לעשות זאת בשבת עצמה? ולמה?] יורה דעה, עמו הסלי...
האם יש מי ששמע על סברא (או על דחיה לזה) שהטעם שהספרדים לא החמירו שלא לרחוץ מר"ח, משום שארצותיהם היו חמות והיו מוכרחים לרחוץ מפני הזיעה (ואולי גם הכיבוס היה נצרך יותר בדחיפות בגלל זה) משא"כ בארצות אשכנז שהאקלים נוח יותר ועיקר הרחיצה לתענוג, ושפיר החמירו למנוע מכך מר"ח אב. אמנם טעם זה א...
יש מי שיוכל להפנות אותי למקורות בענין רחצה בחמין (פניו ידיו ורגליו כמובן) בשבת זו? או רחיצת כל גופו בצוננין? דלכאו' למה לא נתיר, וכי זהו דברים הנוהגים בצינעא? (ועכ"פ בסתם שבת חזון, למה לא נתיר) ואי שרי א"כ למה אין זה חיוב גמור, הלא יש חובת רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, ואם אסרוהו ...
זה שהרפואה לא מבינה מה צורך ותועלת יש בזה, אין זה אומר שהיא לא מבינה מה פירוש הפעולה המציאותית 'למצוץ עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים'. אם הרמב"ם והשו"ע וכל הפוסקים דיברו מזה, הרי שהם ידעו מציאות ברורה של חוזק או משך מציצה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים. ולכן לא מהני מציצה כל דהו.
העירוני דאין זה נכון דאין לה שיעור וסגי בכל דהו, שהרי צריך למצוץ עד שיצא הדם מהמקומות הרחוקים כמוש"כ הרמב"ם פ"ב ה"ב. אני לא חושב שידעינן מהו השיעור בזה, ובכלל מה פירוש הדברים לפי הבנתינו את המציאות. זוהי הלכה בשולחן ערוך! (האם אי מי מהנו"כ או הפוסקים מעורר שלא ידעינן מהו פי...
ואותי ממש מפליא הרעיון להציע כזו הצעה. נשמע לכם הגיוני שהמוהל יתן לאבא להתחיל למצוץ? הוא בכלל יצליח לעשות כזה דבר? לא נראה לי שאבא רגיל שאין לו שום נסיון בזה, יהיה מוכן ['מוכן' תרתי משמע] למצוץ לבנו. מה גם שזה צריך להיות מאוד בסמוך לזמן הפריעה בעוד שהאב אמור לברך אז את ברכותיו. כיוון שלמציצה אין שי...