לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
להוסיף להנ"ל- דהנה רש"י עה"ת כתב הטעם שיש לאבד אפילו בהמתם של עמלק שהוא בשביל שלא ישאר זכר עמלק לאמר זאת בהמה של עמלק היתה. ואילו בשמואל כתב רש"י הטעם שציוה הקב"ה על שאול להרוג אף בהמתם, שהוא משום שהיו עמלקים הופכים עצמם לבהמות ע"י כישוף, והוא פלא למה הוצרך לכתוב טעם אח...
לפי פשוטו י"ל דכיון שמגילת אסתר נכתבה מתוך התחשבות בעובדה שהיא נעתקת לספרי דברי ימי הימים למלכי פרס ומתורגמת לשפות שונות, בהיותה נשלחת במכתב רשמי מאת המשנה למלך, וכמוש"כ האב"ע שלכן לא הזכיר שם שמים במגילה כדי שלא יבואו לתרגם ש"ש בשפות זרות - כשמות אליליהם, וא"כ מהאי טעמא נמי...
רבינו אי"ס ואליהו יישר כח ששיברתם באמת יצאו דברי מגומגמים והעידו על בורותי כי רבה. אבל בעיקר דברי אי"ס שטען שהרי כתב הרמב"ם שקדושת ירושלים והמקדש לא פקעה, נראה דאין זה עניין לתורת עיר מוקפת חומה לעניין מגילה לדעת התוס', שהרי אף שקדושת ירושלים לא פקעה מ"מ קדושת א"י פקעה אף בי...
אף שאני מונע עצמי מלהגיב לאשכול זה לא אמנע מלספר טעם הימנעותי. חושבני, שלא רבים יודעים שמאחורי הברק העצום, הכישרון האגדי, בהירות המחשבה, ההיקף העצום, חדות הסגנון ושנינות הדיבור עומד בעל נפש עדינה, נדירה באצילותה. הומה ברגשות קודש, בערגה וכיסופים להתקרבות לעבודתו. שיודע להרגיש את האחר ואת עמו [פעם שח...
אכן הציטוט מדוייק, ולגבי שאלתך למה לא הביא הפסוקים הקודמים. באמת בשאר הפסוקים לא נזכר משתה יין כי אם משתה בלבד, זולת פסוק א' 'ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין', ובאמת הוקשה לי כדבריך למה לא הביא רש"י משם. ואפשר דמצד עצם הלשון משתה היין אין הכרח שלא היה זה כפשוטו משתה יין בלבד, אבל לשון ...
גם אני הקטן הבנתי מליצת הפייט 'שושנת יעקב צהלה' - היהודים אשר בשושן צהלו, וכלשוה"כ והעיר שושן צהלה ושמחה. [ובפרט דהפייט מפרש שהיה זה בראותם יחד תכלת מרדכי, והלא גם הפסוק ההוא מיירי בצהלת העיר כשיצא מרדכי בלבוש תכלת]. וכמובן שהפירוש המילולי הוא ע"ש שישראל נקראו שושנה, אבל הטעם שנקבע כאן כינ...
נראה שהפורום הזה בעניני פורים, הותרה בו הרצועה לכתוב פלפולא דאורייתא כמנהג בית המדרש ולכן ארשה לעצמי לכתוב קצת מאשר עמדי בענין זה. אקדים, שאין ברשותי בימים אלו אוצר החכמה (נשבר הדיסק), ולכן כל הדברים ללא דיוק בלשונות ובציונים. הנה, עיקר מש"כ הרמב"ן שהוא מדין נדר 'וכן בצומות', מסתמא מקורו מ...
אולי יש לדמות - לפלפולא - למה שהביאו מן הזוהר לצאת יד"ח סעודה שלישית בדברי תורה. (ונזכר לגבי ער"פ שחל בשבת). הרי שאפשר להחשיב עכ"פ לפי סוד את ד"ת לאכילה.
ראה תוס' מגילה ג,ב ד"ה והתניא שסובר דלמ"ד דקדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל כרך שחרבו חומותיו אינו נחשב לעיר מוקפת חומה לענין מגילה. (וזהו כשיטתו בכל הסוגיא שם שדין כרכין דמגילה מיתלי תלי בדין בתי ערי חומה יעו"ש). וכבר האיר בהגהות תפארת למשה (בסוף הגמ') שם דהא אפילו בחו"ל כרכין המ...
הנה, רש"י בתחילת שה"ש עה"פ כי טובים דודיך מיין, כתב: מכל משתה יין, מכל עונג ושמחה, ולשון עברי הוא להיות כל סעודת עונג ושמחה נקראת על שם היין כעניין שנאמר אל בית משתה היין, עיי"ש. ולכאו' תמוה איך הוכיח רש"י מכאן דמשתה יין הוא 'כל סעודת עונג ושמחה', אולי באמת היה שם משתה יין כ...
שוב שמעתי מידידי שליט"א ב' חקירות נוספות שאין להן אזכור לכאו' בקדמונים שאלה א' האם עבד עברי יכול לקנות עבד לעצמו, או שעצם מעמדו כעבד שולל ממנו את האפשרות להיות אדון? [ואני אמרתי להביא כדמות ראיה לזה (אולי בדרך רמז) מהא דמצינו בפרשת הפסח שנצטוו בני ישראל על מילת העבדים, ומשמע בפשטות שהיו להם עבד...
אברהם, לא הבנתי את כל דבריך, הדרישה באריכות היא בתורה והאזכרה בכל יום הוא באמת ואמונה. אם הזכירה המדוברת שם היא על הזכרת קרי"ס באמת ויציב או באמת ואמונה, איך זה קשור לטעם האריכות שהאריכה התורה בענין טביעת המצרים ופורענותם? [הרי הפייטן שם באה להסביר שהתורה האריכה בכל זה, כדי שפורעונות המצרים תד...
לומר שיש כאן מקור מפורש תמוה מאד, הרי יתכן שהכוונה להזכרת נסי ים סוף בתפלה בברכת קריאת שמע בערב ובבוקר ומנין שהכוונה לקריאת השירה כולה. בדיוק בשביל זה טרח המחבר הנכבד והקדים את בתי הפיוט הקודמים ופירשם בהרחבה: לאחר שתיאר הפייטן את פורענות צבא סיסרא המקביל לפורענות מצרים בים סוף, תמה למה פלאי טביעת ...
לא הבנתי הסתירה באונקלוס, הלא בכל מקום שכתוב 'בתוכם' מתרגם אונקלוס ביניהון, משא"כ לשון בתוך שמתורגם בגו או במציעות. כנראה בארמית א"א לומר בגויהון, ואיני יודע למה. ראה למשל שמות כט פסוקים מה מו 'ושכנתי בתוך בני ישראל.. לשכני בתוכם' הראשון מתורגם בגו והשני ביניהון, וכי גם שם זוהי סתירה באונק...
רבינו אוצר החכמה, שם בגמ' נ"ט לא נזכר אחוי בשבט , אלא שרימז על האחרון שהוא העשירי, והחזו"א הבין שהכונה שרימז ע"י השבט. בגוף דברי החזו"א, מעניין שהיה מצוי אפשרות למנות עשרה בבת אחת בלא למנותם אחד אחרי השני, וזה מזכיר את המעשה הידוע במהריל"ד, ובפירוש עה"כ וישא יעקב עיניו ...
אמור מעתה, ליכא מידי דלא רמיזא באוצר! בגוף הדברים, בחזו"א שם משמע שהוא מצדד להוכיח שצריך לכתחילה לגעת בשבט בכל אחד מלשון הגמ' בנזיר והניח השבט, והוא פלא, הלא הגמ' שם דנה על העשירי שעליו מניחים השבט (כנראה כדי לצבועו וכרש"י?) - ומה הדין במי שטעה והניח על התשיעי - א"כ משמע שעל שאר הבהמו...
שני הנושאים מעניינים. (אם כי לפי התרשמותי השטחית זה לא מוגדר מחלוקת רש"י והרמב"ם, אלא יש כאן רש"י עה"ת פלאי שאינו עולה עם פשטות הסוגיא, וזה קושיא בפנ"ע. אבל עיקר הסוגיא שמונים את כל העשרה ולכן מפליא איך לא מדברים על צורתה)
רבינו אי"ס בפתיחת האשכול ביקשת ספיקות ש לא נמצא שבא זכרה בספרי הקדמונים , לא נראה לי שמציאת השאלה בתוך זבחי צדק לרי"ז דיסקין (שנשאר בצ"ע...) מכהה את התמיהה איך לא דיברו מזה עד כה. אהל יעקב לא עלה לי בתוצאות, וזה כנראה מוכיח שאני חייב להזדרז ולעדכן..! בספר המפתח חיפשתי ולא מצאתי כלום. ...
חבר'ה אין לכם איזו קושיא טובה או ספק מעניין ויסודי שלא קדמכם איש בזה? חוסר ההיענות מלמד על מעלתו הגדולה של האוצר... לעשות רצונו הק' חפצתי, והעלתי בזכרוני קושיות שתמיד ידעתי ש'אף אחד לא דיבר מזה' אבל כשבדקתי שוב ושוב באוצר מצאתי כמה וכמה... אתמול אמר לי ידיד שהוא עסוק לברר נושא ש'אף אחד לא מדבר מזה'...
עדיין לא הבנתי האם מכתבו של הגרי"מ על החזיון של מהריל"ד שמובא בסוף הכתבה הוא עצמו חזיון או ממשי? כלומר, האם ידוע באמת על מכתב כזה של הגרי"מ? כי הדברים שם מפעימים ממש, גם אם לא היה זה כגילוי שמואל..., ובפרט שמביא לו אות מדברי רבו (האם ידוע האם אכן יש להרב פירוש בענין בבלי וירושלמי?). ו...
מצו"ב ביאורו המקורי והנפלא של הרנה"ו לנס קריעת ים סוף מתוך פירושו לפרקי-אבות 'יין לבנון' (ה,ד) אשר הובא בפירוש 'הכתב והקבלה' בפרשת בשלח (שמות יד,כב) ובפירושו של הרב מאיר להמן לפרקי-אבות 'מאיר נתיב' (שם) , "ושמע האמת ממי שאמרה". זה כמה עידנים שלח לי אחד המיוחד שבאנשי ספר וחכמה את...
ואולי י"ל, משום שהרי בלשון התרגום מלכות השם - שם הוי"ה הוא בהווה, השם מלכותיה קאם. ונראה שבתרגום באים לתקן החיסרון שלא אמרו שם הוי"ה בלשון הווה, ולכן מוסיפים מלכות השם בלשון הווה, ואמנם במקרא א"א לשנות הכתוב, אבל מתקיים בתרגום. ובאמת להוסיף ביאור לדבריך איך התרגום שינה לכאו' מהמ...
לא עברתי על כל ההודעות קודם ויתכן שפירשו כבר כדלהלן. ראיתי כעת בשם הגר"ח פיינשטיין שהקב"ה הטביע את מצרים בתרמית, והיינו שבתחילה סברו שנהפך הים ליבשה ובאו בתוכו ואח"כ וישב עליהם הים, ומצרים נסים לקראו שחשבו שהוא יבשה. וכת' לבאר הטעם בזה דהי' בזה מדה כנגד מדה מה שהטביעם בתרמית, דתחילת ...
אשאל בצורה אחרת איזה בן אדם רציני התעסק בזה בינתיים אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאבי הילד דימיין שהילד יודע את כל התורה והפיץ ורץ בכל העיר לספר ומשום מה כולם האמינו בינתיים לא שמעתי שמישהו אומר שבחן אותו איש ספר. האם אותו ר' צבי, שמע בעצמו את אחיו מצטט ספרים או כדומה, או שמע מאביו או מאמו וכו. כי שנים...
יש לציין שבארמית תרגום ארץ הוא ארעא (שזהו בעצם אותה מילה בחילוף צד"י בעי"ן, כמו חמץ - חמיעא, וכדו'). והנה לשון ארע בארמית הוא לשון תחתית, כמו תחתיים שמתורגם ארעאין, וכן ומתחת לרקיע - מלרע, וכדו'. והיה נראה לומר שזה נתגלגל מלשון ארעא שהיא נמוכה ומזה נקרא כן כל דבר נמוך ותחתון. וא"כ לא ...
בכמה וכמה הזדמנויות שמעתי ממו"ר הגרי"ש זילברמן זללה"ה כי בכתבי המקובלים האר"י הגר"א רמח"ל וכו' מבואר שאין כלל שער החמישים לטומאה אלא לקדושה בלבד, וכי המקורות היחידים לדעה שיש שער נ' הם האוה"ח הק' ובליקוטי מוהר"ן, ומהם בכמה מספרי החסידות, וכמה פעמים חזר על כך ...
יש לציין לדעת המג"א שיש איסור ספייה להאכיל קטן חוץ לסוכה, ואע"פ דשם אפילו לשיטת הפנ"י דהוי איסור אכילה חוץ לסוכה מ"מ אינו אלא מחמת מצות הישיבה בסוכה, ולפי סברת הדברי יחזקאל לא שייך בזה ספייה. (שוב נזכרתי שהמג"א עצמו בהל' שבת מחמיר בספייה קודם קידוש ולא ס"ל דכיון שאינו ח...
ואולי יש לגרוס בתרגום 'כיבנה' בכ"ף הדמיון במקום 'ביבנה', והיינו כדברי המדרש שלשון כרמים כאן הוא ככרם ביבנה. ואם נכונים הדברים, יתיישב גם מה שיש לתמוה איך לא הזכיר המתרגם שהכרמים היו גם במובן של ישיבת חכמים, ואפ"ה הזכיר בהמשך דבריו את הסנהדרין שישתו מן היין, ואיך הגיעו סנהדרין לכאן? אבל להנ...
האם שמחה שולמן הוא המופיע מסוף הדף בקישור הזה: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/55? כמובן שלא, הרי לא יתכן שמי שנולד בתרי"ט יהיה בחור בלומז'א בתש"ד. שמחה שולמן ה"ה רבי שמחה שמואל שולמן זצ"ל [אחיו של הגאון רבי מרדכי ראש ישיבת סלבודקא בבני ברק], היה מתלמידי הגרב"ד...
ר' סופר, מעניין מאד, כי המשפט הנ"ל מתוך שיחה של א' מגאוני בית בריסק שליט"א שנמצא בעריכה. אז אבדוק שוב אולי נפל איזה שיבוש, מ"מ עכשיו שפענחתם לי את הר"ת אוכל להתחיל לחפש בעניין...
ייש"כ לאיש ספר על השיחה המאלפת. אחד מהקטעים היותר מצמררים בשיחה נמצא בעמ' נז בסוגריים על המרחשת שאמר לגרמנים 'אשור שבט אפי' וכו'. ובאמת מעודי לא שמעתי כזאת על א' מהדורות האחרונים, שהגיע למעלה גבוהה כל כך וקידש ה' כעשרה הרוגי מלכות. דוקא בגלל ההתפעלות הגדולה, מעניין אותי לשאול האם ידוע לאי מי מה...
אפרקסתא דעניא כתב:במו אוזני כך שמעתי מהג"ר משה שפירא. הוא האריך לבאר ע"פ המבואר בגמרא שזה חגו של אדם הראשון, וע"פ החשבון שהעולם נברא בכ"ה באלול, וממילא שלושה חדשים אח"כ הגיע שיא החורף והחושך.
תודה! תודה! האם יש אצלך את השיחה עצמה, או האם היא נזכרת בספרי מאמריו?