לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
גם אני הקטן מצטרף למנחמים, ואומר המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד. ובהמשך הלימוד והעיון במרחבי התורה הקדושה על כל ענפיה ובהוספת נדבכים רבים ליצירותיך הנפלאות תמצא נוחם.
איש ספר הדגיש בצדק את העובדה שרוב גדולי ישראל לא הביעו דעה ברורה במהות התהליך וכו'. הוא טען שכיון דמיירי בענייני השקפה המבוססים על סוגיות באגדה אין לנו דרך להכריע בזה. [לדעתי בנקודה זו שגה, שכן רוב הסוגיות ההשקפתיות אינן מבוססות על סוגיות הלכתיות ובכל זאת לא נמנעו חכמי ישראל מלהכריע בהם. יותר היה לו...
יוסף הצדיק היה סנדק של בני מכיר מן מנשה [ראה תרגום יונתן עה"פ 'גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף', ובפירוש יונתן שם], ולא חשש בזה משום ב' סנדקאות לאדם אחד.
א. לגבי מקור לאמירת השירה ברוב עם בשביעי של פסח, הנה מקורו קדום כבר בתרגום ירושלמי (יונתן) על התורה, דברים טז, עה"פ 'וביום השביעי עצרת לה' אלקיך' - תהון כנישין בתושבחא קדם ה' אלקכון [תתאספו ב[אמירת] השירה לפני ה' אלקיכם]. ('השירה' בארמית מתורגם 'תושבחתא'). אמנם עדיין לא שמענו להדיא שכוונתו דוקא...
רבי מענה לשון, לא הבנתי דבריכם. הלא כתבתי בפירוש שהבאה"ל פטר את הגידם משום שאינו יכול להסב עם משתמש בידו, הרי להדיא שהתנאי הזה הוא לעיכובא!!! ולכך אני תמה על כל צורות ההסיבה שהביא נוטר הכרמים בשם רבותינו, דבכל סגנונות ההסיבה שהזכיר אפשר ונוח להשתמש בידו השמאלית, [אף אם שוכב עליה]. וע"כ דהי...
במשנ"ב כתב בשם רשב"ץ שאיטר המיסב על שמאל כל אדם יאכל באותו הפעם בימין כל אדם, והיינו משום שבידו השמאלית אין הוא יכול לאכול מאחר שהוא מיסב עליה. והגדיל לעשות בביאור הלכה שצידד דהגידם בידו הימנית לא יסב כלל כיון שאי אפשר לו לאכול בשמאלו שהוא מיסב עליה , עכ"ל. והנה, לכאו' בדרך ההסבה הרגי...
אסיט קצת את הנושא הרגיש לחומרא גדולה של הגרנ"ק בהלכות חנוכה, שלא שמעתי מעולם [אם כי אינני ת"ח כה גדול...]. והיא, שהנה נר חנוכה למעלה מכ"א פסול משום דלא שלטה ביה עינא, ולכאו' הרי בודאי העין רואה בגובה כזה אלא שלא שלטא ביה, כלומר שצריך להתבונן בשביל לראות הנרות. ולפי"ז כתב בחוט שני...
לא הבנתי, הרי בחתונות ושאר מסיבות יושבים מאובנטים משום שאינם מסבים ולא משום שנשתנה דרך ההסיבה. וא"כ איך נלמד מזה לאכילת מצה שדינה בהסיבה דוקא, שצורתה כאמור בהסרת החגור וכדו'. אמנם מה שכתבת לעיל שצריך ג"כ להסיר הפראק וכדו', כן שמעתי על אחד מראשי הישיבות שליט"א שמקפיד בזה, אך עכ"פ ...
בר ששת אמת כתבת, בעבר היו מסיבים בניחותא לסעודה, בשכיבה כמעט מלאה על מיטות נוחות. היום נעלמה צורת אכילה זו. כלומר, לא שנשתנה צורת ההסיבה אלא נתבטלה כל מהות ההסיבה, שהיא לפנות מכל עסקיו ולאכול בניחותא גמורה ובמנוחה גדולה. אלא שציוותה תורה שאכילת פסח ומצה תהיה בהסיבה דוקא, ולפי דעת הרבה ראשונים דין זה...
הנה, אף שברוב המוחלט של הדוגמאות עולים דבריך יפה, מ"מ דווקא בפסוקים 'לכה ואשלחך אליהם' ; 'לכה ואשלחך אל פרעה; 'לכה איעצך' - אין דבריך מתאימים. שכן שם הלשון אינו ציווי אלא עתיד, וכי על מי ציווה הקב"ה שישלח את משה, הלא אין כאן אלא הודעת העתיד שהוא ישלח אותו להוציא את בני ישראל, וא"כ מה ...
תודה איש ספר! הנחת את דעתי. לגבי דווקנותו של הגר"ז כוונתי היתה שהמשנ"ב בגדלותו היה תקיף כל כך בסברתו, עד שהיה ברור לו שאין כאן מקום לפרש דעת הגר"ז שס"ל באופ"א וכדו' [וכמו שכתב הגרא"ח נאה וכדו'], אלא 'לא דק בלישניה'! והנה, כיו"ב נמצא בבאה"ל הלכות שבת סו"ס ...
הנה, מנהג חסידים ואנשי מעשה לחגור הגארטעל גם בשעת קיום מצווה [ולא רק בשעת התפילה]. ויש ליתן רמז לזה ממש"כ תיוב"ע עה"פ 'וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים' - אסירין במצוותא דאורייתא, ועיי"ש באהבת יהונתן שביאר דהיינו שיהיו קשורים בשביל לקיים מצוות היום בזריזות גדולה. הרי שיש מעלה להיות ...
ואולי, וגם זו רק השערה, מטריד אותי הקטן ועוד כמה שלמדו את הסעיף הנזכר למה כוונתו? מי הם אשר שאינם דורשים ואינם מבקשים את התורה? "ומי יתן ישיב וירחם שבר בית ישראל!"
נוסח קשה יותר [שכמדומה שלא עמדו עליו המתפלמסים] נמצא בשעה"צ סי' רנ"ו סק"ג 'וראיתי לאחד שהעתיק דברי המג"א שעה קודם הלילה לענין חנויות ואותו המעתיק לא דק בלישניה כלל להמעיין בסימן רס"א'. וקאי על דברי הגר"ז שם, וכמוש"כ הגרא"ח נאה בספרו קצות השלחן ליישב לשון אדמו&...
רבי נוטר, קראתי הקונטרס, והדברים נעימים מאד. ולהעיר, דבקונטרס הוספות להגדת בית הלוי (עמ' עו) כתב שהבית הלוי היה מדקדק בקריאת ההגדה כמו בקריאת שמע. והוא פלאי לכאו'. אמנם, הנה באור שמח כתב דמקור דברי הרמב"ם שצריך להאריך בדרש פרשת מקרא ביכורים בסיפור יציאת מצרים, הוא מדכתיב לחם עוני ולשון ענייה מצ...
דבריך מפורשים בתשב"ץ (ח"ג, ש"א): ואונקלוס תרגם הרועה אותי דזן יתי, וכן תרגם אכלכל אתכם אזון יתכון, כי רעיה וכלכלה בלשון עברי הם פרנסה ומזון ומסובר בלשון ארמית. כמובן שאין הבקיאות ממני, אלא מתוך הספר המופלא מעט צרי על תרגום אונקלוס, ששם הביא גם יתר המקורות שציינת. ומש"כ גבי ברכת ה...
נפשי בבקשתי, מי שיוכל לעזרני למצוא טעם ושורש למנהג האשכנזים [ושמא כן הוא גם אצל הספרדים והתימנים] לברך ברכת 'אשר בחר בנביאים טובים' בניגון טעמי הנביאים, וכן מאיזו תקופה מצאנו מנהג זה, וכו'.
ידועה שיטת הירושלמי על השולה דג מן הים שחייב משום קוצר, כיון שעוקרו ממקום גידולו. ויש לעיין במוציא את בן הקנגורו מכיס אימו, שכידוע יוצא הוא באמצע ההריון מרחם אמו ומטפס לבדו לתוך הכיס ושם ממשיך ההריון, אם חשיב כמדלדל עובר או כשולה דג וחייב משום קוצר, או שכיון שכבר יצא מרחמה והיה איזה זמן באויר העולם ...
ראה דברי הרמב"ם בפיה"מ לאבות ריש פרק ב', שם מאריך שגודל השכר מוכיח על מעלת המצוה אלא שאין אנו יודעים מתן שכרן, ולכן יש לחשב כנגד הפסד המצוה, שמצוה אשר יש בה עונש חמור בידוע שיש עמה שכר גדול ומעלתה גדולה וכו', יעו"ש.
יצ"ג, גם אני חשבתי בתחילה כדבריך, אבל א"כ לא יבואר מדוע בשבת הפסיקו המיתון ביוצר הכל, הרי בשבת אין סליחות. ואכתוב את אשר חשבתי בליבי, ושמא אינו אלא לפלפולא. דהנה, הרמב"ם בספר המצוות הקשה איך יתכן לומר דהלל דאורייתא הלא פרקי ההלל נאמרו ע"י דוד ע"ה, והרמב"ן שם כתב לתרץ דע...
במהרי"ל (ראש הלכות ימים נוראים) "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים נוראים מתחילין ביום ראשון, וביום ראשון של סליחות פוסקין מלומר פסוקי דזמרה במתון (!), וכן יוצר הכל פוסקין מלומר במתון בשבת הראשון של סליחות". הרקע לדברים כנראה הוא כזה: היה מנהגם להאריך במתינות וריבוי חזנים ...
הקשר הוא שכוחה של התשובה הוא לא רק לשוב אל ה' אלא לשוב על עקבותיו, להתחיל מחדש, לשוב ולעשות. כמפורש בלשון התורה בפרשת התשובה 'ואתה תשוב ושמעת בקול ה'', הרי שהדגישה התורה שהתשובה נעשית ע"י השיבה על הראשונות. [וגם בשכר נאמר 'ושב וקבצך' 'ישוב ה' לשוש עליך לטוב', כלומר התשובה ותוצאותיה היא חזרה למצ...
איש ספר, במה שכתבת שהאדר"ת הקשה לגרי"ס את הקושיא שהביא שפיפון בתחילת האשכול, אשמח לראות הדברים. כי לפום ריהטא יש ליישב בפשיטות, שהרי במשנה לא הביאו כלל שא' בתשרי הינו ראש השנה לדין , אלא כתבה שהוא ראש השנה לשנים , והגמ' (ח ע"א) הקשתה 'למאי הלכתא' וקאמר רב נחמן בר יצחק לדין, עיי"ש...
ר' זקן, לא הבנתי דבריך, הלא בפסוקים שם מיירי בתקיעות דר"ה [בכסה ליום חגנו] ואפ"ה נזכר שם בדרך שירה בין שאר כלי השיר שמצוה לשמוח בהם לפני ה'. ואמנם בזמנינו נתבטלה המצוה בשאר כלי שמחה משום שבות, כמוש"כ הפיה"מ שהבאתי, אך עכ"פ נשאר עיקר החיוב לתקוע בשופר. ואיך יתכן שבגלל זה תשתנ...
יש להוסיף עוד שגם התחדשות השנה נקראת 'תשובת השנה' [כמוש"כ ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים']. וא"כ מדוקדק היטב שכאשר השנה שבה אזי אנו שבים לשמוע בקול ה' ואליו והוא שב להטיב לנו ולהשיבנו אל ארצנו וכו'. הכל עניין אחד של חזרה לנקודת הפתיחה, לשוב.
תודה על כל הציונים, אך אני בכוונה מחזיר את הנושא לעניין התשובה, בפרשה זו נראה דחוק מאוד לפרש שהוא על דרך הצחות, שכן אין מדובר בשני מילים שוות הנכתבות בפסוק אחד, אלא בכמה וכמה מילים דומות שמשמעותם שונה זה מזו המפוזרות על פני עשרה פסוקים, וכל זה מתמיה למתבונן איך התורה כפלה וחזרה וכפלה כל מילה השייכת ...
כמה חבל שבנש"ק לא כאן בשביל לקרוא את הודעתי... נתעוררתי שהדוגמא היותר ברורה לעניין זה של לשון נופל על לשון, נמצאת בפרשת התשובה, דברים ל, א-י, שיש בה כמה וכמה ניבי לשון בעניין השיבה וההשבה. "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... והשבות אל לבבך... ושבת עד ה' אלקיך.. ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמ...
ואני הקטן תמה, הלא כשם שהוכיחו מהא דילפי' מקרא דהרעותם בחצצורות לחובת הזעקה שהתרועה היא זעקה, יותר היה להם להוכיח מקרא ד'וביום שמחתכם' שהתקיעה היא מאופני השמחה, דהא עי' ברמב"ן בספר המצוות שצידד דהלל דיו"ט דאורייתא וכתב דמקורו הוא מהלמ"מ ' או שהוא בכלל השמחה שנצטוינו בה כמו שכתוב וביום...
רבי אתנחתא, אין כוונתי לדרוש, ואם אין דברי נכונים אחזור בי. אך אבאר כוונתי: ידעת שאסור להסתכל מה לפנים ומה לאחור, והיינו משום שמחשבתנו מוגבלת לפי עולמנו המצומצם אבל אין לנו תפיסה במה שקודם יצירת העולם וזמנינו. והנה בראש השנה אנו שבים כביכול לנקודת ההתחלה שקודם הבריאה ומשפיעים על הבריאה המחודשת לשנה ...
אף אני אענה כנגד המברכים, לשנה טובה תכתבו וכו'. ומש"כ אחי הרב איש ספר על חטאת שלא נזכרה, עוד יש להוסיף לפי"ז שאין מזכירין בו חטא אע"פ שנידון עליו בו ביום, ועניין כייף איניש דעתיה. (לא הצלחתי לפענח 'הרח"ב'). ולגוף הערותיו א. לא הבנתי הלא התורה בו מצוה 'יום תרועה' ולא ביארה למה זה ...
לשפיפון היקר שמחפש 'דברים ברורים', צר לי לאכזב אותך אבל לא תמצא דברים ברורים בשום עניין הקשור לראש השנה, דכל אופיו של יום הוא ההעלם והכיסוי. אפרט לך כמה דוגמאות שעולות בזכרוני כעת: א. עניינו של יום לא נתבאר כלל בתורה, אלא כתוב 'יום תרועה יהיה לכם', סתמה התורה ולא פירשה מדוע ולמה. חז"ל הקדושים ה...
חכם, אם היה לפני מחבר ת"י ספר היובלים [ועוד במהדורתו המקורית העברית/ארמית] הרי זה מורה על קדימותו הרבה, שהרי לפי מה שהצצתי במבוא ליובלים נאבד הספר ההוא כבר משנים קדמוניות, הלא כן?
מאידך, בוודאי אתה מודע למסקנת רמ"מ כשר שיסודותיו של תרגום זה הינם עוד מימי עזרא. ויש מקום להאריך ולפלפל. אך בלא"ה הלא ברור שכדרכו של תרגום ארצישראלי שהוא דינמי ומורחב ומשלב הרבה דרשות ואגדות, כך שסביר שמדור לדור נוספו לתוכו דברים ונשתבשו וכדו', ואין אתה צריך לייחס השיבושים למחבר הקדוש [שהר...