לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אבל דבריך אודות הפייטן מעניינים מאד, שכן אני מתחיל בימים אלו בכתיבת כעין חיבור [לעצמי] על התרגום יונתן, בעיקר השוואות לחז"ל ומפרשים והתמקדות בחידושים היחודיים שלו.
רגע.. אולי הכוונה לזה: תרגום יונתן שמות יט יז 'ומן יד תליש מארי עלמא יתה טוורא וזקפיה באוירא והוה זייג הי כאספקלריא' ובפירוש יונתן שם 'תלש הקב"ה את ההר והגביהו באויר, והיה זהיר וצלול כמראה הזכוכית'. ואכן, בפירוש יונתן שם השווה לדברי הגמ' שכפה עליהם הר כגיגית, אך באמת לא משמע שלזה נתכוין המתרגם,...
יצג, כיונתי לדעתך [ב'נקודה הנוספת'] לעיל למעלה בשרשור, ואיש ספר כתב ע"ז דזה פשוט מדברי הריצ"ג המפורסמים ואין צריך לדקדוק. ועכ"פ מדברי מחברתו של הגרמ"ש שהביא לעיל משמע כדבריו שהראיה היא על עיקר השמיעה בשביל שיהיו התקיעות על הסדר, אם כי יתכן שאין לדקדק כל כך בלשון השמועה.
לגבי סוף דבריך - כתבת תרתי דסתרי שכן יחיד אינו 'מבטל' דין תקיעות דמעומד אלא לא תיקנו אצלו חובת תקיעות על הסדר. ולכן אמר שהגרי"ז שמי שאינו מכוין לש"צ לא ביטל כיון דהוי כיחיד שאינו שייך בזה אלא דסו"ס הפסיד המצוה דתקיעות על הסדר. ולכן כתבתי לך שלגבי התקיעות בכל אופן יצא עכ"פ כדין הי...
איך כתבת כך הלא ידעת שבסימן תקפ"ד כתב הטור שצריך לשמוע הש"צ, יהיה איך שיהיה הביאור, ובסי' תקצא לא כתב אלא שע"י שיתפלל גם בפנ"ע יצא ידי חובת תפילה עכ"פ [ולגבי התקיעות הלא בלא"ה בדיעבד יצא בכל אופן, אלא שאיבד מעלת סדר הברכות].
לא ענית על דברי יצג שמשמעות הריצ"ג דלא כדבריך. אך עכ"פ לעיקר צערך על שמקפידים להכריז על זמן החזרה בשביל לשמוע כל החזרה וכו', יש לומר דזה גם בלא חידושו של הגרי"ז ראוי להקפיד עליו. דהנה כתב הטור סי' תקפד 'ומתפללין [שחרית] כדרך שהתפללו ערבית, ומחזיר ש"צ התפילה בכוונה ובנחת מלה במלה ...
אני הבנתי שיש כאן ב' נידונים נפרדים, הא' האם בשביל לקיים תקיעות דמעומד צריך השומע לצאת ידי חובתו מן הש"צ, ולזה בודאי אין ראיה מדברי הריצ"ג כמו שכתבת, אבל אמרו הגרי"ז מסברא שאם אינו יוצא מן הש"צ איננו מכלל הציבור השומעים ואינו שייך לסדר מז"ש. אבל הנידון הב' הוא, לאחר ההנחה שצ...
שהרי ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם אשמח לדעת מהיכן ברור לך הדבר הזה. [וכמובן אינני מתכוין לפירושים ע"ד הרמז וכדו', שבהם אפשר להרחיב ולפרש כדרוש או אסמכתא, אלא לפירושי המקראות עצמם, כדברי הרמב"ן הנזכר וכדו']. (1) 1. לכך ההגיון נוטה. לא? חס וחלילה! ההגיון היש...
שהרי ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם אשמח לדעת מהיכן ברור לך הדבר הזה. [וכמובן אינני מתכוין לפירושים ע"ד הרמז וכדו', שבהם אפשר להרחיב ולפרש כדרוש או אסמכתא, אלא לפירושי המקראות עצמם, כדברי הרמב"ן הנזכר וכדו']. עיין במצ"ב וכמדומה שהוא הראשון שהביא זמורת ז...
ראשית, כי בתחילה ציינת לדברי הרמב"ן גבי והיה בכזיב בשביל להוכיח שהמשמעות הפשוטה היא שקריאת שם היא מייד בלידה. ואילו בדברי הרמב"ן שהבאתי מפורש להיפך. והשנית, למה זה תאמר שרבותינו פירשו את הכתובים לפי מנהג מקומם [וכאילו נשמט מהם שזהו מנהג שנתחדש ולא היה מימי קדם], ולא תניח להיפך שנהגו במקומם...
עד שאתה תמה על החכם שלא הזכיר מקור חיצוני ישמרנו ה', תמה עליו על שנשמט ממנו דברי אלקים חיים של אדונינו הרמב"ן לשמות ד כ. ותורף דבריו שם לבאר למה לא הזכירה תורה שם אליעזר בפרשת חתן דמים, והמתינה לפירוש שמותם עד פרשת יתרו. וכתב ש'בעבור שהיה דבר המלך נחוץ לא מל אותו ולא קרא לו שם, ובדרך כאשר מלה א...
אבל הביאור פשוט שבאהבתו את התורה הוא התרגש לראות נסיון תמים של תשב"ר להשיג ולפענח צפונותיה. [הלא גם אם התשובה נכונה, בלאו הכי לא ייחסה לילד אלא לאביו, וממה התרגשות?!].
איזו סגירת מעגל!! בהתרגשות אספר כי אני הוא אותו ילד ששלחתי לו את המכתב, בכל שנה ושנה בערב שבועות היה הגרמ"מ דורש בתורת אמת ומספר את אותו הסיפור בדיוק על הרדב"ז, ובכל פעם היה נאנח ואומר שאיננו יודע היכן האמרי בינה והיכן המל"מ ואיזה תוס' נשמט. בשנה אחת הוסיף שניגש אליו בחור וציין לו לדב...
מגיב ומניב, לא הבנתי שאלתך וכי קס"ד דכל ימיך הלילות כולל אף את זמן השינה?! והא כבר כתב באגר"מ וכן פשוט דאף למלכי בית דוד שהותרה ישיבה בעזרה מ"מ שינה לא הותרה כלל. [ואף לגבי זכירת יציאת מצרים אין זה שייך לזמן שינתו כמובן אלא להזכרה בלילה]. וא"כ הכי קאמר 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' ב...
אפרט יותר: בגמ' שם אמרו שהטעם שהחזן אומר אנא הצליחה והקהל עונים אחריו אנא הצליחה הוא בשביל ללמד 'שאם בא לכפול כופל', ופרש"י 'סימן זה החזיקו לדעת שהרוצה לכפול את ההלל כופל, כמו זה שנכפל שהרי שומע כעונה כדלקמן ואלו שומעין ועונין הרי זו כפילה' עכ"ל. הרי שצורת כפילת ההלל היא באופן שאומרים פעם ...
מה??? חילוק הפסוק לשני פסוקים נפרדים, מפורש כבר בגמ' סוכה לח ע"ב 'הוא [החזן] אומר אנא ה' הושיעא נא והן אומרים אנא ה' הושיעא נא... הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והן אומרים אנא ה' הצליחה נא'. וכבר הקשו התוס' שם הא אין מפסיקין בפסוק אלא לתינוקות ותירצו דהכא שאני שאמרוהו שני בני אדם כדאיתא בערבי פסחים ...
יתכן, יש כעי"ז באגרות הגרי"ס אגרת ל' על גדר עושה תשובה, שנכלל בזה גם אותו שיש אצלו כבר סיבה לסובב המשך התשובה בעתיד. אך איהו מיירי גם לגבי יוהכ"פ, ואתה מחלק בזה בין ר"ה ליו"כ. עכ"פ, איך שיהיה, בודאי עדיף טפי לחזור בתשובה שלימה, ולבקש מחילת חבירו וכו', ולמה לא הזכירו מזה...
מש"כ "וזה ע''פ ה'קבלה לעתיד' של כאו''א ואינו קשור לעבירות השנה שעברה" חלילה חלילה לומר כן, והדברים מפורשים שבר"ה אדם נידון עפ"י מעשיו שבשנה שעברה אם יש לו רוב זכויות או רוב עבירות, עי' ברמב"ם הל' תשובה. אבל לי נראה לפרש באופן אחר קצת [וזה על דרך הדברים שכתבת], שכיון שבר...
דבריך מחודשים, עיי"ש במשנ"ב שלא משמע כך. אך עכ"פ גם לדבריך יקשה למה לא הזכיר השו"ע עכ"פ גם בערב ר"ה? [ואין לומר דמילתא דפשיטא היא כמו שנרמז בדבריך, שהרי הרבה דינים כתב שם על אופן הבקשה ופרטיה ולמה לא שייך כל זה בערב ר"ה?!]
יאיר, לפום ריהטא דבריך נכוחים, שמן הראוי לבקש מחילה וסליחה זה מזה עוד קודם ראש השנה, שהרי בר"ה כולנו עומדים בדין וצדיקים ורשעים אף נחתמים בו, ומי יעמוד לפניו בדין. אבל מה נעשה, ובשו"ע הביא המחבר דין זה של בקשת מחילה דוקא בערב יוהכ"פ, ואילו בערב ר"ה לא הזכיר מזה כלום. והוא פלא, הל...
ראה כתובות ח ע"ב שבתחילה היו מברכים ברכת אבלים 'נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו וכו', ומסקינן אמר אביי רבים שתו לימא, רבים ישתו לא לימא, דאר"ש בן לקיש לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. יעו"ש. הרי שאע"ג שאינו אלא מנחמו בכך שזהו דרך העולם אפ"ה הוי פתיחת פה. [וכן מוכח מקר...
רק בשביל להדגיש את חשיבות ההסתייגות: מתוך רשימתך 'ספר החינוך' הכי קולע להגדרה, שכן הוא עצמו מעיד על מטרתו בהקדמתו. ואפילו הכי ראה כמה הרחיבו לדון לדקדק ולפלפל בדבריו ובשיטתו. עד שהמתבונן תוהה, אם יש משמעות בכלל לקטלוג ספרי רבותינו לפי קהל היעד שלהם.
מענין לענין, לרבי שריה דבילצקי שליט"א יש 'חלום' לסמן בתיקוני קוראים את המאמרים המוסגרים שבפסוק. כמו: 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם [על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם] כימי השמים על הארץ'. שלדעתו ראוי מעט להפסיק לאחריו. עי' בהסכמתו לתיקון קוראים "סימנים".
אני מצרף דוגמא, שעיקר כוונת הגמ' היא להמשך הכתוב שלא נכתב [וכאילו כתיב וכו']. אגב, שמעתי מרבי שמחה שלמה לוין שליט"א שנכנס פעם להגר"י אברמסקי זצ"ל ואמר לו שהוא היום בשמחה משום ששמע בשם הגר"א את הביאור המצורף [שעיקר כוונת הגמ' להמשך הכתוב]. ואמר הרב הנ"ל שזהו ת"ח אמיתי הש...
הנה, מצאתי משהו יותר רציני, מדברי מהר"י צאלח המצורפים (גם כאן בסוף העמוד). אמנם הוא שולח לעיין בדבריו הרחבים יותר בנפלאות מתורתך, אבל לא מצאתי ספר כעי"ז באוצר. [ידידי איש הספר, האם תעזרני?]
מסכים שלא מצאתי עוד כזאת, אבל אדרבה, יש לך איזה הסבר אחר? [בחיפוש באוצר לחזק טענתי מצאתי תוצאה עלובה משהו של הרב יוסף כהן מב"ב שג"כ הבין שיש כאן מין כתיבה פיוטית, ואני מצרפה (ראה בסוף העמוד). לא הצלחתי למצוא הרבה יותר, אבל אולי משום שלצערי איני מומחה כ"כ בחיפוש]. נו... מה עם נחש הנחושת?
על הראשונה אשיב, שמי שיפסיק בין 'ואלקי' ל'אבותינו' הלא שיבש תוכן משמעות התיבות, אבל כאן הרי יש כאן שני שבחים נפרדים 'מוריד הגשם' ו'מכלכל חיים בחסד' והנדון הוא אם להסמיכם זה לזה או להפסיקם, אין שום משמעות בתוכן משמעות וכוונת התפילה בין כך לכך, וא"כ למה פשוט לך שהחליטו איך יאמר?! ועל השנית, היא ג...
אכן יש פסוק נוסף, שבו כנראה עיקר הטעם הוא לתפארת הלשון, ולא יועילו הביאורים הנ"ל. והוא בשמות כט לה "ועשית לאהרן ולבניו כָּכָה ככל את צויתי אׁתָכָה. ניכר לכאו' שכתבה תורה לשון 'אותכה' בשביל להתאימו לתיבת 'ככה'.
מי אמר לך שאנשי כנה"ג החליטו אם לקרוא בהפסק או שלא בהפסק, שמא יעשה כל אחד כרצונו. אבל עיקר כוונתי היתה לשאול כך: גם אם קיבלנו מרבותינו לקרוא בסגול למשל, אין זה אלא משום שהם הכריעו שלא להפסיק בנגינה, וא"כ אכתי מי שמפסיק בנגינתו [כמדומה שכך הוא המצוי בנגינת החזנים] יאמר בקמץ. [אף שבעיקר ההפס...
נפשי בשאלתי: למה לא נימא דהניקוד תלוי לפי המתפלל, אם הוא מסמיך בנגינתו את מוריד הגשם למכלכל חיים או שהוא מפסיק שם. והנה, זה מכבר נסתפקתי באחד שקורא בתורה ואינו יודע להפסיק כראוי, ולמשל קורא (שמות ו יג) 'ואל פרעה מלך מצרים' בלא אתנחתא ב'מצרים', אם צריך הוא לומר בקמ"ץ כמסורה או בפת"ח לפי קרי...
האמת שלצערי הדברים דאז נשתכחו ממני, אך במעומעם היה הרעיון, שפקידת רחל וחנה בר"ה היתה בזכות ומכח יום ראש השנה. ואף אמנם שהכל נידונים בר"ה [וגם שרה נגזר עליה בר"ה] מ"מ הן עלה זכרונן לטובה מכח סגולת ר"ה להזכר בו לטובה.
בנש"ק, מסתימת לשון 'חייבות לשמוע קריאת ספר' משמע דקאי על קריאת הספר בצבור, וביותר שבהמשך דברי המסכת סופרים כותב שבדין הוא לבאר לנשים ולקטנים ענין הפרשה בכל שבת, ומשמע דהכל ענין אחד הוא. כך או כך, לא עלי תלונתך כי אם על רבינו המג"א סי' רפ"ב סק"ה שצידד לומר שאין הנשים חייבות בקריאת...