פורום אוצר החכמה

מרתק. הנה, גם הרב 'ממעמקים' חזר והדגיש שלכו"ע כתיבת ספר דברים היתה מילה במילה מפי ה', ולפי"ז יש להוסיף שיתכן מאד שמשה ע"ה דיבר בלשון רחבה יותר וכדו' [בפרט אם היה זה מדעתו כמוש"כ הרמב"ן], אלא שכאשר כתב את המעשה כתבו מפי ה' בלשון מדוקדקת עד מאד. ולפי"ז יבואר מש"כ רש&...

אם כי אינני סבור שמישהו טרח לקרוא את כל אריכות דברי, וגם איני ראוי לכך, אך אני רואה חובה לציין שבפרשתינו כתוב 'ותחגרו איש כלי מלחמתו' וגם ע"ז תרגם אונקלוס ותזרזון, הרי להדיא שלשון זריז נופל גם על החגור עצמו ולא רק על האדם הנחגר, ודלא כמוש"כ לעיל.

איש ספר, מופלאים יותר הם דברי הרמב"ן בפרשתינו ש'הואיל משה' הוא מלשון רצון, 'וזה רמז במצוות שנאמרו כבר שיחזור אותם לבאר אותם ולחדש בהם דברים... להודיע כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה . עכ"ל. והנה, לפי"ז הרי שאפילו נבואה אין כאן, כי לא ציוהו ה' בזה, והוא פלאי. אבל הביאור פשוט, דה...

שוב עיין במהרש"א לקידושין שם שכתב שהעולם הוא כתפוח ומקום ביהמ"ק הוא מרכז העולם, וע"ע במקנה שם שביאר דבריו דלפי"ז אין יושבי הארצות שבצידי התפוח מרגישים בעלייתם לארץ ישראל, כיון שאין זה גובה פני הים אלא ביחס לתפוח, עיי"ש בלשונו. וזה כעין דבריך, אלא שהם נקטו 'תפוח' דהיינו חצי כ...

נמחק עקבב שגגה

א. 'ייחת ברישיה' הוא ניב הלשון שבו מתארים בלשון הארמית חבישת מצנפת או מגבעת, ולכן השתמש אונקלוס בלשון זו ולא טרח לפרש משמעות לשון יצנוף אלא לתרגם הענין לארמית. [ביתר ביאור, הרי לא בא הכתוב להשמיענו כיצד חובשים המצנפת, שאין זה מענין הפרשה, אלא כתב חובת חבישת מצנפת בד ביום הכפורים, ולשון 'יצנוף' הוא ת...

שישו בני מעי! אגב, סוף דבריך נוגעים מאד לתחילת דבריך ואין כאן גלישת האשכול. משום שאם נניח שבלשון התורה הצפון לעולם גבוה והדרום נמוך, א"כ איך הוכיח הספרי מקרא ד'ויעלו ממצרים ויבואו ארצה כנען' שא"י גבוהה מכל הארצות, הלא בלא"ה מצרים נמצאת בדרום וא"י צפונית לה, וא"כ בדין הוא לכת...

דבר זה מצוי מאד, שאבחנות לשוניות הנמצאות בלשון הקדש אינם בלשון הארמית [וכן להיפך]. דוגמא לדבר: בלשון הקדש יש חילוק בין 'קירבה' לבין 'נגיעה' [שהיא הקירבה המוחלטת], ואילו אונקלוס מתרגם נגיעה בכל מקום בלשון קירבה. וכגון, 'ולא יגעו אל הקדש' - ולא יקרבון לקודשא. כי אין בלשון הארמית חילוק בין קירבה לנגיעה...

הביאור פשוט: אונקלוס מבחין בין שני סוגי בריחות, בין בריחה במובן של הליכה זריזה / חשאית [כמו גבי 'ברח לך אל מקומך' וכמו גבי בריחת יעקב מבית לבן], לבין המובן של מנוסה מפני רודף. ולכן כל אימת שפועל בר"ח נסמך ל - 'מפני פלוני', מתורגם לשון ערק, ואילו במקום שכתוב בריחה סתם מתורגם לשון אזל. ואגב, לפי ...

תולדות אדם, זה כמה עידנים שזכיתי לכוין לדבריך בעניין גובה א"י, והוספתי בהם ביאור קצת. א. אתה כתבת שהתורה 'גילתה לנו שארץ ישראל הוא הלמעלה של הכדור', וע"ז הקשה היטב שמואל ברמה שלכדור כלל אין ראש, ומהו גילוי זה שגילתה תורה. וכמובן אין זה שייך דוקא לצורת הכדור, שהרי גם אם היה העולם ריבוע מ&qu...