לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הרב חלמישצור יישר כוח גדול!! באמת רציתי לומר שהתימנים שממלאים את שולחן הסדר במרורים, לשיטתם כהרמב"ם שראוי להסב במרור. כלומר, אין המרורים מאכל של צער ועצב חלילה, וכמרומז במדרש 'השביעני במרורים' שאוכלים בו מרורים לשובע, ושפיר צריך להסב בו שזהו חלק מעיקרי סעודת הלילה. אבל חששתי לומר בלא מקור על מנ...
מעיקרא הרגשתי שהקושיה העצומה לא כואבת לכם, ולא הציקה לכם את שנת הלילה, וממילא לא פלא שאינכם מוכנים להקשיב לדבר הנראה זר במבט ראשון, ומאיר במבט מעמיק... אולי אכתוב ראיה נוספת, אחת מני כמה שעמי ב"ה: איך כתבו בסוגיא דברכות שהקטן מיסב בפני הגדול, הלא מבואר בסוגיין שאסור להסב בפני רבו, ודקדקו הפוסקי...
שוב ראיתי (ע"י ציוני חברנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א) הערות למהדורת שוטנשטיין שעמדו על הקושי המציאותי, וכתבו דבר זר, שמ"מ הקנה מסתעף בקנה השמאלי יותר מהימני, ולא ברור איך כל זה שייך לעניין הקדמת קנה לושט ופתיחת כובע הקנה.
חשבונות רבים. לא הבנתי במה אתה חולק עלי, גם אני טוען כך שצורת הישיבה הזו היא היתה הפשוטה והברורה, וכלל לא פירטה הגמרא בברכות את הטעם לזה, וגם הרשב"ם ורש"י כתבו זאת בפסחים כנקודת פתיחה לסוגיא. כעת, הגמרא אומרת שמי שלא מטה את ראשו לכיון השולחן, לשמאלו, אלא פרקדן, או אפילו יותר מזה - לימינו, ...
רצונך לומר בקצרה, שאין זה נחשב דינא דגמרא אלא מנהגות דרך ארץ שנהגו חכמי ישראל בסעודה, כלשון הרמב"ם הלכות ברכות פ"ז. ועכ"פ שם לגמרא היה פשוט שכולם יושבים באופן שרגליהם לכיון ימין וראשם לשמאל, ונמצאים קטן בפני גדול, ולא טרחו למצוא טעם לזה או לחשוש לכבוד הגדול שמסיבים בפניו וכו'. כי שם מ...
דוקא יש לו כמה אורחים חכמים שלימדו אותו סוגיא ערוכה בברכות כיצד הוא סדר הסיבה, לאן רגליו צריכות להיות מופנות ולאן פניו. עיי"ש בדף מו,ב. ובגלל זה כלל לא עולה על דעתו לבטל דינא דגמרא, רק דנה הגמרא בתוך תנוחה זו - אם נטל האוכל בשמאלו והסב ראשו לאחוריו אם יצא.
הרמב"ם לא הזכיר שמרור אין צריך הסיבה, והיינו משום שלא הזכיר אלא מי שצריך הסיבה, מצה ויין, ולא טרח לכתוב ממילא מי לא צריך הסיבה: "ואימתי צריכין הסיבה, בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ד' כוסות האלו" אלא דלפי"ז משמע שכאשר סיים הרמב"ם: "ושאר אכילתו ושתייתו אם היסב הרי זה משובח&...
אשר נראה בזה, בהקדם דברי הרשב"ם על המשנה 'אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב' עד שיסב - כדרך בני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות. והנה בדף קח,א בסוגיית הגמרא מצטטת הגמרא בתחילה את לשון המשנה 'אפילו עני שבישראל וכו' עד שיסב' ושם מפרשב"ם 'עד שיסב - הסיבה על צד שמאל'. (וכעי"ז ברש"י ב...
אם הקושיה לא מספיק מסעירה אתכם לא יהיה לי האומץ לגלות לכם את התשובה שלי (רק אחרי שמסכימים שיש כאן פלא גדול תהיה נכונות לשמוע פירוש שבמבט ראשון הוא דחוק)
השיעור על משך הסוכה כלל אינו קשה, כי על זה כתב רש"י להדיא שהוא לפי חשבון צורת ההסיבה ששוכבים ולכן שיעורו בראשו ורובו, עי' רש"י סוכה ב,ב כל השאלה היתה על גובה הסוכה וע"ז השיב שפיר שהיו יושבים על הארץ כדרכם, ות"ל שגם אני כיוונתי זה כמה שנים לזה.
על שאלתך זו עמד הגרי"ש אלישיב בשבות יצחק ואמר שנחלקו עד כמה ההסיבה היא גמורה, להרשב"ם ההסיבה היא שכיבה ממש ולכן מסוכנת כשהיא על ימין ולהראשונים ההסיבה היא הטיה בעלמא.
מכל מקום נשוב לדידן, איך כמעט לא עמדו בזה שהקנים אינם עומדים כלל לימין ולשמאל.
ידוע פירוש הרשב"ם על דברי הגמרא 'שמא יקדים קנה לושט' שהושט הוא בימין והקנה בשמאל וכאשר נוטה לימין נפתח כובע הקנה וכו'. והפלא הגדול הוא שהא קמן לפנינו שהושט והקנה אינם בשני צדדי הגוף אלא זה שוכב על זה, כלומר, הקנה הוא קדמי והושט אחורי, זה אחרי זה, ואין כאן שום חילוק בין ימין לשמאל. וכבר עמד בזה ...
למרות שלא זכיתי להיות מתלמידיו, רק להסתופף כמה חודשים בצילו, אולי יש חשיבות לזכרונות שנרשמו במוחי ב'מבט מבחוץ', כמובן שמחמת זה יתכן שישנם טעויות בפרטים וכו'.
הנני מצרף מה שרשמתי ע"מ לשלב בתוך גליון 'שמחת שלמה' מזקני רש"ש לוין זצ"ל.
אבל בעשרה ימים האחרונים היה ניכר (בדיעבד) שמזליה חזי, בכמה עובדות ברורות שידענא .. לחתונה שהיה אמור להיות בה שושבין ביום קבורתו.. אמר כשהזמינוהו לחתונה כמה ימים לפני כן, נו העיקר שר' יוסף יהיה.. (ר"י פטרוף. ולא היה מובן המשפט הזה). לאחרים בימים האחרונים בענין ציבור חשוב אמר, כצאן ללא רועה.. וה...
הלב ממאן להאמין. זכיתי ללמוד אצל רבינו ג' חודשים לא-נשכחים. מראהו מראה איש אלקים קדוש ונורא. זכורני איך היה לומד עד השעות הקטנות של הלילה בעיון נמרץ, מדי פעם היה מתהלך בבית המדרש הלוך-ושוב תפוס במחשבותיו. בערך בשעה 2-3 בלילה, היה 'מגרש' את המתמידים ללכת לישון. באחד הלילות היה ליל הולדתי ה-20, וכנהוג...
יישר כוח על המאמר המחכים מאת הרב שליט"א. א. היה כדאי לציין ב'ישוב ג' על מנהג קריאת כתובים במנחה בשבת, לתקנת חז"ל שלא לקרוא בכתובים עד המנחה בשבת מפני ביטול בית המדרש, משום דמשכי ליבא. הרי שהיה לעם עונג מיוחד להימשך בקריאת הכתובים בשבת [מושגים של עונג – ללמוד איוב! משלי!... כך הכה"ג אי...
מתוך גליון שמחת שלמה בא תשע"ח: *בעניין זה של ההתנשאות על הזולת, אספר מעשה – שכמדומה שלא התפרסם - ברבינו הגראי"ל שטיינמן זי"ע מימי לומדי אצלו בישיבת פונביז' לצעירים (אמנם לא הייתי אז נוכח בשעת מעשה, אבל כך התפרסם בישיבה אז): אחד הבחורים הצעירים זכה במצוות הגבהת ספר תורה, ולמרבה הצער לא...
האם סיפור זה, המתפרסם בעז"ה בגליון שמחת שלמה בא תשע"ח, מוכר או מוכחש? *א"ה, בעניין זה של האחדות בין חסידים למתנגדים, ועל לימוד של מתנגדים בספרי חסידים, אספר כאן מעשה ששמעתי מידידי רבי יחיאל גרינבלט שליט"א כפי ששמעה מבעל המעשה הרב הבר שליט"א ביום שישי האחרון: הרב הבר שליט&quo...
אכתוב כאן מה שרגיל לספר רבי שמואל הלר שליט"א, שהיה מתלמידי רבינו זי"ע בכפר סבא, לתלמידיו. פעמים היה הגראי"ל נרדם באמצע השיעור, והתלמידים היו ממתינים בחרדת קודש שיתעורר משנתו החטופה וימשיך בשיעור. הוסיף רבי שמואל: לימים נעשיתי אף אני עצמי מלמד דרדקי, לבחורים צעירים, ורגיל אני לשאול אות...
איני ראוי "להספידו" מעולם לא הייתי בביתו, לא התייעצתי עמו, ולא קיבלתי ממנו ברכה אישית, וכמו"כ אין לי סיפורים אישיים אני מצטער על כך מאד כנראה שלא כולם זוכים לזה... בבחינת "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". כמובן סיפורים מעשיות חכמה ופיקחות שמעתי, בשיחות כלליות שלו נכח...
מאד מחודש לי מה שכתבת על חברון. אבי שליט"א בוגר ישיבת חברון, ומאד חשק שבניו ילמדו אף הם שם. אך אצלו הוא חוק ולא יעבור שאין ללכת לישיבה בלא לקבל את עצת הרב של הבחור. אחי הגדול שליט"א שלמד בשיעורו של הגראי"ל ביקש רשות וקיבל, ואילו אני שלמדתי בשיעורו של הגרמי"ל ביקשתי רשות וסורבתי ב...
בהתרגשות ובשמחה הנני להגיש לפני חברי הפורום היקרים שליט"א קונטרס 'שפתי יצחק' מהגאון הישיש רבי יצחק פרידמאן זצ"ל (זה עתה מלאו ק"ב שנים לפטירתו) על ענייני חנוכה ופרשיות וישב-ויגש
מפני קוצר הדברים, הרחבתי ופלפלתי בהערות השוליים. ועמכם הסליחה.
אודה מאד מאד למי שיוכל בחסדו לתרגם לי את המשפט הבא: גם הוא בעצמו נתעלה בעילוי רב איזה חדשים, והעיקר אצלו שהוא פעסט באזיך בלי לכפות, זאלט איר וויסן ווען מען איז באזיך פעסט אפילו מיט א קליינע זאך קען מען גאר געהויבן ווערין אין גאר געהויבן ווערן, היינט אין אזא זמן חשכות ברויך מען נאר צו זען מען זאל די ...
בגליון 'שמחת שלמה' פרסמתי בעבר: שמעתי מהגרש"מ שליט"א שכאשר היה בחור בישיבת פונביז', היה מנהג מצוי אצל הבחורים שהולכים לרחוץ בים ביום שישי בבוקר, וגאון עוזינו הגרא"מ שך זי"ע היה כועס על זה הרבה, והיה זועק על זה בשיחותיו שאין שום היתר להתבטל ביום שישי וכו' וכו'. והנה פעם אחת ביום ש...
עוד אוסיף, דאם נניח - כפי שהניח בעל 'לחדשיו יבכר' - שהחיות שהקיפו את התיבה היו אלו שבאו אל התיבה להינצל בה, אם כן אפשר דהיה קשה לרש"י דכתיב 'ויסגור' ה' בעדו, והיינו לשון הקפה סביב סביב, והרי היו רק ב' אריות זכר ונקבה, ואיך הקיפו התיבה מכל צדדיה, ובהכרח שהיו גם ב' הדובים זכר ונקבה, וממילא היו יכ...
בדברי רש"י בהאזינו מבואר שהיו להם ב' כוונות זדון, א' - אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו להיכנס לתיבה [היינו שילחמו עם נח], ב' - ולא עוד, אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. ויש לומר, שכנגד ב' מחשבות הללו, היו אריות ודובים. האריות הגנו על התיבה סביב סביב, ואילו הדובים הלכו לתקו...
מסתמא התכוונת לפרש דמה שכתב הרמב"ם בחלק א' 'כל רוח המיוחס לשם וכו' - היינו היכן שמדבר על רוח ה' ששורה על האדם וכדומה, אבל היכן שמדובר על רוח נושבת היא כעניין השני, וכמו שכתב בחלק ב'.