לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
זכורני על תעמולה גדולה לתוכנית חזרות שהגה איש עסקים בר אוריין, כמדומני מליקווד, שכיום יודע ש"ס מחמתה.. משהו כמו לחזור כל יום על הדף של אתמול, לפני שבוע, לפני חודש, לפני שלושה חודשים, (ואולי גם של לפני שנה, אינני זוכר). יש היודע להפנות אותי לפרטי התוכנית? יש מי שנתנסה בזה ויכול לשתף אותנו בתועלתה?
בעבר התפרסם במוסף 'קולמוס' מאמר על דרך דרשה שנהגו בה חז"ל, להזיז אות מסוף תיבה אחת לתחילת התיבה הבאה או להיפך. דוגמא אחת אני זוכר משם, והיא בפרשתנו עה"פ 'ובין תפל ולבן', שדרשו חז"ל שתפלו על המן שהיה לבן, ולכאו' איך מתיישב זה בלשון הפסוק 'תפל ולבן', וביארו במאמר שם שחז"ל דרשו חלוק...
כמשתמש ותיק באוצר נתקלתי פעמים רבות בקושי לתמצת חיפוש מסויים למילים ספורות שיביאו לתוצאות ממוקדות. חשבתי לייחד אשכול לבקשות עזרה ועצה לחיפוש נכון וממוקד ******************************************************* ואתחיל בראשונה: בפרשת פנחס 'ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת כל העדה.. באכול האש את חמישים ...
להלכה אנו סומכים כמובן על דעתו הרחבה של המשנ"ב שהכריע להיתר בבית יד זה משום שחשוב כקשר ולכן מועיל גם אם אין די במהודק, אלא שלפי האמור, נראה לכאו' שאין זו סברת האגורה באהלך, אלא שעל ידי העתקת הפתחי תשובה הבין המשנ"ב שזהו טעמו. פשוט לך מסברא שאם המשנ"ב טעה בהבנת המקור מחמת צורת ההעתקה ...
היום אתה אומר שאי אפשר לגבות 'כל שטות' בדברי הגאונים, ולכן חייבים לייחסם לטועה וכו', ומחר יאמר אחר על תקופה מוקדמת במאתיים שנה, אז לא היו תלמידים טועים?! אני מסכים איתך לגבי הקביעה שיש ספרים מוסמכים יותר כלפינו, כלומר אלו שהתקבלו עלינו כמכריעים וכו', אבל אי אפשר לקבל שבתוך אותם ספרים מוסמכים אפשר לב...
אברהם כתב:החזן, האם דבריך נסובים רק על תקופת הראשונים או גם על תקופות קודמות כמו תקופת הגאונים למשל. ואם כן, היכן עובר הגבול ואלו ספרים מוסמכים בעיניך ללא פקפוק? אם הרמב"ן שבידינו מזוייף מה אותנטי? כמובן גם על תקופות קדומות. וששאלת אלו ספרים מוסמכים בעיניי בלא פקפוק, אשיב לך על פי דבריו של הגר...
א"א לדון על דברי הגרמ"פ ולבאר את דעתו, ולהתעקש מלדבר על מה שאמר על הרמב"ן והרשב"ם. בספר מסורת משה הנ"ל הכניס הכל בחדא מחתא, וקעקע יסודי היהדות על אמיתות התורה המסורה בידינו מדור לדור. אם דעתך שיש כאן עניין נקודתי עם 'ראשונים נדירים' (כלומר שאינם רבותינו העיקריים במסורת התורה...
לשון המשנה מתמיה קצת, בודקין את החמץ, הלא לכאו' אין בודקים את החמץ אלא את הבית האם יש בו חמץ. ובדברים המצורפים כתבתי לבאר דבאמת הבדיקה היא על הצד שנותר חמץ בבית יש לבודקו האם הוא מצוי ומזומן למי שמבקשו או שאיננו בנמצא למי שמחפשו ולכך אין בו משום בל ימצא (או משום גזירת רבנן שמא ימצא גלוסקמא יפה). אמנ...
כתבת: הדרך שלנו לקבוע אם דברי הראשונים מתאימים להשקפת התורה היא ללמוד את ההשקפה מדברי הראשונים. אין לנו מקור השקפה אחר. ע"ז נלחם רבינו משה כל ימיו. נכון מאד, אלא שאנשים קטנים וטרוטי עיניים כמותנו, מלקטים את השקפתינו מכל מקום לגופו, ולגדולים מאתנו יש השקפה שנבנתה והתגבשה מלימוד אין סופי, מיגיעה...
(וזה כמובן נכון בעיקר על דברי ריה"ח וציוני על הוספות בתורה וכו') זה נכון רק בזה. בנוגע להשקפתו של הגרמ"פ על חלקנו במסירת התורה, אדרבה, ר' משה הוא זה שלחם בעוז ללמדנו שההשקפות הנכונות הם אלו שאינן מסברת הלב אלא מידיעת התורה ודברי הראשונים, וכמו שהאריך באבה"ע ח"ב סימן י"א: אב...
לא מסתבר שהגרמ"פ חלק על הרמב"ן, ובפרט שנושאים שאינם עיקרי היהדות כמו בענין ריה"ח אלא בענייני השקפה האם משה אמר מדעתו וכו'. החזן, האם דבריך נסובים רק על תקופת הראשונים או גם על תקופות קודמות כמו תקופת הגאונים למשל. ואם כן, היכן עובר הגבול ואלו ספרים מוסמכים בעיניך ללא פקפוק? אם הרמב&qu...
אם אתה חושב שהגרמ"פ סבר שאפשר לתלות דברי הרמב"ן בזיוף, למה אתה סובר שהוא לא חשב כך על דבריו שלו. והלא הדברים קל וחומר. אמור מעתה, אם נסבור כדברי ספר מסורת משה, הרי אין ספר הנקי מחשש זה, כולל ספר זה עצמו. חשש זה אינו מגוחך יותר מהטלת ספק בדברי הרמב"ן שעברו מאז ימיו ועד ימינו מדור לדור....
אל תכעס, גם ההקדמה מזוייפת. בדיוק בשביל נבונים כמוך כתבתי שהחשד שלי הוא בעובדי הדפוס ששיבשו הדברים כדרך הזייפנים מימות הרמב"ן. בקיצור, מי שבהינף מקלדת מפקפק בדברי התורה המסורים בידינו מדורות ראשונים (ויש להניח שעברו עליהם פוסקים יותר גדולים מגדולי הפוסקים באמריקה) שלא יתפלא אם בהינף מקלדת יבואו...
ההשוואה לענין פירוש ר"י החסיד לא הוגנת. אין שייכות בין תשובת הגרמ"פ באגרות משה על כת"י שלא עבר במסורת ובתוכו דברים המוחזקים אצלנו לכפירה גמורה, לבין דברי הרמב"ן אשר מימיו אנו שותים מאות בשנים, ומעולם לא שמענו פקפוק מרבותינו מחמת שאין דבריו מתיישבים על דעתם, אדרבה עשו הם אזנם כאפר...
יותר מסתבר ששלטו ידי זרים בספר מסורת משה, ואם בדורו של רבינו משה נחמני היו עמי ארצות בודאי לא פסו מן הארץ גם בדורו של רבינו משה פינשטיין, וכבר פקפקו רבים באיזה תשובות שנכתבו בשמו, וא"כ בודאי אותם טעותים שנמסרו בשמו כאילו יש בדברי אדונינו הרמב"ן טעותים מזוייפים, הם עצמם מזוייפים. ופשוט.
אמר לי ידיד, שיש משהו גם עם הגרמ"פ, והפרטים לא זכורים לו. אגרות משה יו"ד ח"א סימן קיט. ראה הקדמה ותולדות חייו בח"ח עמ' 19 בספר. בהקדמה שם כתבו שאחד המהנדסים שינה דרך הספקת המים למרחץ והכשירו עי"ז בשעת הדחק, אבל מהם פרטי השינוי לא נזכר שם. [הם מציינים בנוסף לתשובת האגרו"...
חידושי הר"ן עמ"ס סוכה, הר"ן מפנה אליו בפירוש הרי"ף כמה פעמים, וגם הב"י והמ"מ מביאו (לזכרוני). ואוסיף שאלת הדיוט: האם יתכן שבתוך כתבי היד לפירוש הר"ן על הרי"ף לסוכה, מסתתר כת"י שהוא חידושיו לסוכה, אלא שהמתעד בספריה רשם אותו בטעות כפירוש הר"ן? במילים א...
יש גמרא!... ב"ק דף ט' ע"ב, הידור מצוה עד שליש, לדעת חלק מהראשונים מיירי בשליש משיעור האתרוג, ועיי"ש שיש משמעות שככל המרבה הרי"ז משובח אף שאינו מחוייב. [יש שם שיטות רבות, וצריך לעיין בסימן תרנ"ו]. אמנם הראשונים שם דיברו על אתרוג, אבל לכאו' ה"ה לולב דמאי שנא, וכן מבואר קצ...
האם יש מקור לסיפורי האימהות שנתמלא הר סיני בפרחים? את דברי הלבוש ועוד על עשבים אני מכיר, וכן את לחייו כערוגות הבושם, שאלתי בפרטות על פרחים על הר סיני, כמצוייר..
האם ידוע מקור לזה?
ככל הידוע לי, במנהגי שטיחת העשבים מזכירים את הצמיחה בהר סיני, אבל השוטחים שושנים נזכר בהם טעם שמחת יו"ט.
שבטי, יש לך דוגמא נוספת לאיזה מנהג שאינו שייך בארץ ישראל ולא נתבטל. וביותר בענייננו, שהיא הלכה פסוקה (!) לקרוא בעצרת בשבעה שבועות. אדרבה, אשמח לדעת. והרי גבי שמע"צ ושמח"ת 'דחפו מנהגי ב' הימים לתוך יום אחד' כלשונך, ושינו קריאת התורה ביום א', ולמה לא עשו כן גם ביום א' דעצרת. ומה שכתבת על הקר...
מאי נפק"מ, אדרבה, טוב מבנים ומבנות! שימו לב שקופות הצדקה מניחות שאם הסגולה היא לבנים, הרי היא תהיה יותר פופלארית מאשר אם היא תהיה תיקון לחשוכי בנים טוב מבנים ומבנות! למה? מה זה אומר עלינו? מה שעוד נשגב מבינתי, למה קופות הצדקה לא יוצאים בפרסום על מצוה דאורייתא ליתן צדקה בערב החג לשמח העניים, כמפ...
לא הבנתי, גם אם אין זו תקנת משה אלא תקנת חז"ל, עכ"פ יש חובה (עכ"פ על הציבור) לקרות בתורה בשבת, ולא מועיל לזה שום דרשה. הלא בכל שבת הייתה דרשה, ואפ"ה קראו בתורה.
שוב מצאתי בפסקי תוס' למגילה שכתב הטעם שאין קוראים שור או כשב בעצרת לפי שכבר אמרוהו בפסח עם פרשת העומר. ובפשטות מבואר בזה כמוש"כ הקדמונים שהעצרת היא המשך לחג המצות, ולכן עדיפא טפי לקרות בפרשה שעוד לא קראוה. אלא דכבר תמה בפרי חדש סי' תצד דהלא ממ"נ אי מיירי בחו"ל הלא קוראים בה בפסח פרשת ...
בשו"ע סי' תצ"ד מבואר דביו"ט שני של שבועות קוראים בפרשת כל הבכור, היא פרשת ראה. וזה עידנים שמורי זקני רבי דוד סומפולינסקי שליט"א מצטער בזה, מאי טעמא אין אנו קוראים אז בפרשת המועדות שהיא פרשת שור או כשב, שבה מבואר כל ענייני עבודת היום הגדול הזה, החל מספירת חמישים יום מיום הקרבת העו...
בגמ' מגילה לא,ב איתא דעזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת וקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה. והתוס' שם תמהו א"כ למה תיקנו לקרוא את הקללות שתי שבתות קודם עצרת ור"ה, ולא בשבת הסמוכה לעצרת (שבת זו הבעל"ט) ושבת הסמוכה לר"ה. וכתבו בשם רבינ...
במגילה לא,א בעצרת [קורין] שבעה שבועות [מפרשת ראה] ומפטירין בחבקוק, אחרים אומרים בחדש השלישי ומפטירין במרכבה, והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא [היינו דביו"ט א' קורין במתן תורה ובשני בשבעה שבועות]. ומשמע בלשון הגמ' דעיקר ההלכה כת"ק דקורין שבעה שבועות, וכן הוא סתמא דמתני' לעיל שם...
האמת שזקני אמר לי משהו 'דינקלס' רק שבבורותי לא הבנתי אם זה שם של מישהו או איזה כינוי לזלזול... (לפי הניגון...) כנראה גם בשביל להעתיק שמועה של איזה סיפור, צריך להכיר את הרקע. מה שנכתב בשולי הסיפור, מופיע באופן מעט שונה בספרו של ר' שמחה רז. לגבי דייקנותו של רז יש למשפחה כמה וכמה השגות, אם זה חשוב למיש...
זה עתה שבתי מבית זקני רבי שמחה שלמה לוין, שבעודו מנסה להסביר לי מעלת 'עז כנמר' הביא את ר' חייקל כדוגמא לזה. ומעשה שהיה כך היה, שאביו רבי אריה לוין זצ"ל היה מכריז הקרואים לתורה בבתי ברוידא, ופעם אחת קרא להרב קצנלבויגן לתורה, וכעס עליו אותו קנאי באשר הרב הנ"ל היה נמנה על צוות סמינר למורות דב...
בסוכה ז,א ויעמידנו כנגד ראש תור, רבו מאד הפירושים. המהרש"א דוחה ציור המהרש"ל בכוונת רש"י ומפרש פירוש אחר, אלא שדבריו שם סובלים כמה וכמה משמעויות. (ראה למשל באוצר מפרשי התלמוד שציירו באופן אחד, ובפירוש חי צייר באופן אחר, ועוד). ובאמת המהרש"א פתר הקושי בכותבו 'כזה' המפנה לציור המתא...