פורום אוצר החכמה

אמר משה זכור את אשר עשה וגו' , אמרו לו ישראל משה רבינו כתוב אחד אומר זכור את אשר עשה לך עמלק וכתוב אחד אומר זכור את יום השבת לקדשו, זה זכור וזה זכור היאך יתקיימו שניהם, א"ל משה אינו דומה כוס של קונדיטון לכוס של חומץ,זה כוס וזה כוס וכו' עיי"ש פרקי דר"א פמ"ד כל המאמר ובאשכול הכופר ...

כמובן שמן המקרא אין מקור להנ"ל וכוונת הפסוק שהארוע התרחש ביום השביעי ובשעה שהיה ליבו טוב ביין. וטעם מדוע קרה הדבר דווקא ביום ההוא לא נתבאר במגילה,והדרשה תדרש. ואפשר שהיה זה שיא השיאים של "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" שהרי ושתי הייתה תופעה ביופייה. (ויתיישב קצת בזה פליאה גדולה שיש לי,מ...

זלמן
הנ"ל מתוך שכרות?

חשבתי היום באופן קצת דומה לדבריך. ממה שלא כתוב שב מגינת הביתן אל משתה היין, משמע שהארע התרחש בבית מיוחד למשתאות. ואם משתה היין מתיחס למשתה מסוג מסוים ולא שם כללי לכל סעודת עונג ושמחה, לא מסתבר שהיה בית מיוחד לסוג המשתה הספציפי הזה (ובודאי לא בחלק הארמון/הרמון של אסתר [כדבריך בענין שאין דרך נשים ביין...

בעניין ביכורים משמעות המשנה כלים א ו שאינה מצוה התלויה בארץ
אלא נוהגת רק בפירות עם קדושת א"י וכמו עומר ושתי הלחם שם במשנה.
ועיין לרבינו הגר"א שם באליהו רבה , ובצפנת פענח כי תבא.

עיין בתרגום ובההוא עתריה תקף יקריה יומין סגיאין , ומשתיא לרברבנוי מאה ותמנין יומין.
ומזה בא רש"י לאפוקי

בושתי לא הוזכר יין , ומשתה סתם ודאי פירושו סעודה חגיגית (כמבואר בהרבה מקראות) החידוש הוא במשתה היין. יש"כ על דברי רש"י , שכן בדיוק היום התקשיתי למה בתיאור המשתה המטורף שעשה אחשוורוש,לא מופיע אוכל? ופשוט שמשתה שבעת ימים מבוסס על אוכל,וכמבואר בחז"ל "והשתיה כדת" כדת של תורה אכי...

זכיתי לשמוע הביאור הזה ממו"ר לפני כמה שנים , וברבות השנים התעוררה לי שאלה בזה. למיטב זכרוני יש מח' האם שפת המעיל היתה אחת סביב(כחלוק) או מופרדת לשני צדדים(כציצית שלנו) והנה אם היא אחת נראה לי שהמספר לא אמור להשתנות כשמכניסים הפעמונים לתוך הרימונים, ואם שנים הם הרי שמספרם צריך לעלות ב 2 אחד מכל ...

אין הספרים איתי כרגע, עכ"פ למיטב זכרוני נראה בכמה מקומות שבכל זימון שלשה קיים זימון שתיים. רק ששניים מבואר בגמ' שהוא רשות (ואז מצוה ליחלק) , ואכילת שלש קובעת לחובה. ומעת שנקבעו לחובה יכולים השניים לזמן אם עדיין לא נתפרדה חבורתן ואשר ע"כ כיון שהחבורה עדיין קיימת ,ויש כאן גודל לאלוקינו ורינו...

ולהעיר ממח' ר"י ורבי עקיבא האם בסיני ניתנו כללות או כללות ופרטות

נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט (שו"ע או"ח קל"א ו') וכתב בביהגר"א: שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן י"ט הרי לנו שעצם השייכות ליום שכל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון מבוארת בדברי רבינו, אמנם אין הכרח שזהו מצד ימי דין. אמנם היו"ט היחי...

עיין פחד יצחק פסח (מאמר ח למייטב זכרוני) ותמצא כדבריך ודחייתם ועוד.

אפשר,ובתוספת להנ"ל, דמבואר בחז"ל שכל ענין השלושת ימים במדבר
היה לגרום למצרים לרדוף ולהאבד, והיינו התרמית שנמשכה יותר משנה,
להטביע בת ענמית.

יפה הבאת ראיה לדברי.
תשחיתם דצפרדעים מקביל לתשחת הארץ דערוב,
ושוב משמע שהצפרדעים הם חיות רעות.
והשווה לפירושי הראשונים שזו הייתה מכת תנינים/אל תמסאח

יש"כ

אגב,מפסוק זה משמע שהצפרדעים הם חיות רעות.
והשווה לפירושי הראשונים שזו הייתה מכת תנינים/אל תמסאח

שוב אומר,גם לא לפי הפשט,אי אפשר לחלוק על פסוק.

עיינת בהצעתי לעיל? (יש נקבות,אבל המנין הוא של זכרים. לענין ששאר נכדות ונינות יעקב לא נמנו משום כך).
זהו חידוש, ואפשר לא לקבלו,אבל אין בו דוחק בפסוקים כלל.

"כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש"
אלה בני זלפה וגו' שש עשרה נפש
מקרא מלא דבר ה' ,ומה יועיל רחוק מדרך הפשט(??)



ההבדל בין צאצאים קיימים הנמצאים כבר במצרים,והאפשרות לכלול אותם ב"הבאה מצריימה".
לבין אנשים מתים שנים רבות,ושרויים בקברם בכנען, אינו צריך לפנים.

"הבאים מצריימה שבעים נפש" ופשוט.
מקרא מלא דבר ה' ,ומה יועיל רחוק מדרך הפשט(??)

הקושי בפרקי דר"א פשוט,איך אפשר שזהו מנין זכרים,
הרי מופיעות בו דינה ושרח (ויוכבד?).

ולא האיר עיני הדיחוק דיעקב במקום שרח,ולא הואיל לדינה,ויעקב הוא המשלים הפשוט לשבעים כפי שכתב.(ועי' בפרדר"א )

חשבתי פעם שנרמז הענין בתחילת חומש שמות,ולא בתחילת בראשית כמתבקש.
רמזו פה גם, כי ההמון בחידוש השנה ובתחילת הקריאה יתעורר להקפיד על החיוב הנ"ל.
אך צריך לשים על לב, כי גם בעיצומו של החורף הקר, ועמוק בתוך גלגל השנה והשחיקה,
"וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום".

כעת מצאתי בס"ד ראיה עצומה!
בפרקי דר"א פל"ט שמנין השבעים הוא רק הזכרים,כמו מנין השישים רבוא.
(אין הספר עמדי ואיני יכול לצטט)
והקושי ברור ונורא
ולהנ"ל ברור שגם אחרי דינה ושרח,המנין הוא של זכרים.

עד שאתה שואל על יוכבד,שרבו הסוברים שאינה במנין השבעים. שאל על שרח בת אשר,הנימנת במפורש בתורה. ועי' תוספתא סוטה פ"ד,שחייתה בזמן יציאת מצרים,ובמד"ר במנין השבעים מפליג באורך חייה עיי"ש. לגופן של דברים, פשוט שיחס התורה למות כל הגברים בדור ההוא,זהו סוף עידן ותחילת דור אחר (ודאי וודאי בתפיס...

יישר כחך ששרש"רת

דבר פשוט הוא,שאין לבעל הנכס שייכות לברכה על המזון.
ועי' ברכות מו' -ציטוט חופשי- בעה"ב בוצע כדי שיפרוס בעין יפה ואורח מברך (מזמן) כדי שיברך לבעה"ב,

(עיין שם עוד ותמצא מאיש קדוש אחר "רבי מוסיף בה דברים וכו' ואמרתי פעם להשוות למדותיו המפורסמות של רבינו הקדוש, הקדושה והעשירות, )

??? וטמאו כל השמנים...

יפרש מר שיחתו
מניין שאין המכוון כאן על עבודת כהן גדול ביוה"כ,באופן של בכלל מאתיים מנה.

מבואר בכמה מקומות המשקל "עשיו כנגד יוסף". התפיסה הפשוטה בזה להבנתי, כי יוסף,מכל בני יעקב,דמה לדודו(באופיו וכוחות דמותו עכ"פ). יתכן אם כך,ששנאת האחים ליוסף,באה מן ההיסטוריה המשפחתית הידועה והכואבת מן הסתם ליעקב ובניו. ולומר כי האחים הקדושים נתנו דעתם על הענין של "ויהי עשו איש יודע...