פורום אוצר החכמה

מדוע התורה ציוותה אותנו לאכול את קרבן הפסח דוקא צלי? (כמדומה שזהו הקרבן היחיד שציוונו לאוכלו בצורה מסויימת)

לגבי במה טומנין לא קשה, מפני שבתורה מבוא' שצריך לאכול בשבת 'והיה ביום השישי והכינו וגו' ובגמ' מובא בשם תנאים שצריך לאכול ג' סעודות בשבת וממילא הארוכל חמין צריך לדעת במה להטמין. אך לגבי אור בשבת אין לכך איזכור במשנה קודם במה מדליקין.

קודם כל יישר כח, גם אני חשבתי כך. אלא שמלשון המשנה 'במה מדליקין' ברור הדבר שצריך להדליק לא שנא מצוה לא שנא רשות את החילוק הזה אין במשנה אלא מבוא' שצריך להדליק והשאלה היא מנ"ל שצריך?

בריש מס' ברכות מתני' מאימתי קוראין את שמע בערבית וכו' ומיד הגמ' שואלת מי אמר בכלל שצריך לקרות קריאת שמע עד שהתנא שואל מאימתי. וכן מצינו בריש בגמ' בריש מס' תענית לענין אמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. במשנה פ"ב דשבת אמרינן במה מדליקין ובמה אין מדליקין וכו'. לכאו' מי אמר שצריך להדליק נרות לכבוד שבת...

יש באתר 'שטייגן' מאמר ארוך בנושא 'אדם ובהמה שנעשו ע"י ספר יצירה' הלכות ומנהגים בזה הענין. שנכתב ע"י הרב אריה פלשניצקי שליט"א

עי במה שכתב בנו של החכם צבי בספרו שאילת יעב"ץ ח"ב סי' פב'

איתא בגמ' ברכות (ח' ע"א): אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפי' עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו. כתב הלבוש (אורח חיים סימן רפה' סעיף א'): חייבו חז"ל (ברכות ח ע"א) על כל אדם...

בפשטות התירוץ הוא שהם חייבות לצום, מפני שאף הם היו בכל הצרות שאירעו אז שלכך נקבו הצומות.

יעקב אבינו בירך את מנשה ואפרים 'המלאך' הגואל וגו'. לכאורה למה יעקב לא אמר אלוקים הגואל אותי, למה מלאך?

ישנם דברים כאלה שאנשים הבאים מביאים עימם את מנהגם כגון התימנים שבאו לכאן עם מסורתם ומקום מושבם נהפך למנהג המקום עי' ערך ראש העין, שעריה, ועוד. ששם הכל נהוג עפ"י פסקיו של הרמב"ם. וכן אצל הספרדים ישנם קהילות שלא קיבלו את כל פסקיו של הב"י גם כשבאו לא"י אלא כפי הבן איש חי. ז"א ש...

לענ"ד התירוץ לשאלה זו היא, מפני שבארצות הברית אין מסורת ארוכת שנים של ישוב יהודים. כולם היגרו אליה בדרך כלל מאירופה וזה דבר חדש יחסית 100 -130 שנה. ולכן כל קהילה נוהגת עפ"י מקורותיה שמשם היא הגיעה שהמסורת שם מתייחסת למאות שנים אחורה.

בעלון 'שערי הישיבה' מובא בספר 'כתלי בית המדרש' המופיע באוצר החכמה מס' 421 ישנו מאמר עם הרבה מקורות על ענין זה

כתב בספר שמירת שבת כהילכתה (ח"א הישן - עמ' שסב'): השריקה בפה מותרת בשבת וביום טוב, גם בדרך שיר.

מאמרו של הרה"ג ר' אריה פלשניצקי שליט"א (מתוך רבעון 'שערי הישיבה' - חנוכה, תשע"א) דמי חנוכה אמנם כן אמרו: "מנהג ישראל תורה", אך בעוד שתורה ממש מונחת וערוכה לכל, והרוצה ליטול יבוא ויטול, ילמד ויחכים, הרי בזה איתרע מזלם של מנהגים, ועולם כמנהגו נוהג ואין מתבונן לדעת מה המקור וטע...

השאלה היא, מדוע חיפשו היוונים דוקא אחרי שמן טהור ולא חיפשו אחרי סממני הקטורת טהורים או קרבנות כשרים וכו'

כתב רבינו יונה באגרת התשובה: אחד מן החכמים היה רגיל לעבור על פתח אחת מנשי הגדולים, והיה רואה שהיתה בעלת הבית זהירה מאוד להדליק נר של שבת בעתו ונר חנוכה בעתו. אמר החכם: באמת תדעו, כי מן הבית הזה יצאו שני אנשים גדולים, ויהי כן, ותלד האשה ההיא שנים מחכמי ישראל שהאירו את העולם בחכמתם, על דבר אשר האירה ה...

תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אף על גב דאיכא מדורה צריך נר אחרת: מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דל...

יישר כח גדול על המאמר 'ישיבה על יד הנרות'