חכם באשי כתב:לדוגמא, חלק מפירושי התלמוד המיוחסים לרבינו גרשום הם אינם אלא פירושי מגנצא.
בעלזער כתב:רבנו חננאל נחשב למפרש התלמוד הראשון, ואפשר שהיו עוד ספרים עד שבא רש"י ועשה את שעשה.
איש_ספר כתב:ובכ"ז רש"י השתמש בערוך שמביא מדברי הר"ח בסתמא במקומות לאין ספור.
חכם באשי כתב:2. מעודי לא שמעתי את הר"ת "ראב"ה {=רבינו אלעזר בעל הרקח}". מדוע לא לכנותו: ראביב"ק [=ר' אלעזר בר' יהודה בר' קלונימוס]. זה לא יותר נורמלי?
רב פעלים כתב:המהדיר כתב:כך הוא כינה עצמו
מדוע כינה את עצמו כך?
חכם באשי כתב:
שבטיישראל כתב:הוא בס"ה הביא הירושלמי לרווחתא דמילתא דאין כאן איסור דאורייתא
בברכה המשולשת כתב:ועכשיו- לגוף הדברים- האם ניתן להעלות את המאמר על משחות בשבת?
נוטר הכרמים כתב:מוזר בעיני שמביא דברי רש"י ממחז"ו ומהרוקח ולא מציין לספר איסור והיתר..
חכם באשי כתב:בנוגע לדעתו של פליישר לתפילת העמידה, השערותיו יותר מסתברות מדברי החולקים עליו (היינמן ואחרים). זה היה אחד הוויכוחים הסוערים בזמנו...
חכם באשי כתב:פליישר - זהיר, אך ככל חוקרי 'מדעי היהדות' לא נמנע מהשערות זהירות..
חלמיש כתב:מאד מאד קלוש ומאכזב. בכלל לא היה חוקר מקורי, אין להשוותו לשאר חוקרי תפלה כמו היינמן, ווידר, פליישר
עמקן כתב:יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.
ישבב הסופר כתב:אני רוצה "לקרוא מהא לחמא עניא ועד גאל ישראל"... נו אז לשנה הבאה בירושלים נשיג את זה אי"ה...
יש לפקפק בעניין אם יש פה ספק דאורייתא שכן יש ירושלמי שהבערה שלא לצורך כלל גם מותרת ודו"ק[/quote]יעקובזון כתב:ומי יכול לחשוב להקל בדבר אחרי שרבים מגדולי ישראל שליט"א פסקו שאסור?!
ואף שיש מחלוקת בדבר, הרי זה לכל הפחות ספק איסור דאורייתא!
חקר כתב:עוד מעשיה נפלאה משמיה דהגרח"ס:
אבל חוץ מהלצות, אף אחד לא יכול להוסיף מידע יותר תועלתי בנושא?
כרם כתב:האם משונה הדבר, שיש אשכנזים שאינם רוצים לסמוך על מסורת ספרדית ותימנית?
מתפעל כתב:לגבי הדלקת הנר, האם יש דעה כזו בפוסקים לברך קודם ההדלקה?
הרי החשש הוא שבברכה היא מקבלת שבת ושוב לא יכולה לעשות מלאכה. .