חכם באשי כתב:או ההפך. הדבר עדיין לא מוכרע.
יאיר כתב:ליתר דיוק.
הגר"א אסר משום שדומה למקח וממכר.
משה ששון כתב:אולי רמ"א יו"ד קע"ט ב' ואולי כבר נידון כאן
בנו של אחד מראשי הישיבות סיפר לי בילדותו שהוא לומד בבין הזמנים כמו בזמן
כלומר באותם שעות, ומשחק בזמני ההפסקות ובזמן לימודי חול
כרם כתב:אקוה שאיני מרגיז את חכמי הפורום בשאלתי.
האם יש מסורת העוברת בע"פ על מה שקוראים היום חסה, כי היא החסה של חז"ל, או שהכל מבוסס על הלעזים המובאים בראשונים ובקדמונים ועל סימנים?
צh33 כתב: א"כ להשתמש לכולם באותו כינוי ועוד בכינוי תחמני של ר' (שכולל גם אופציה לרבה-מלשון נקיבה- וכו') הוא אדיוטי במקרה הטוב ושלא מבית המדרש במקרה הרע. (בפרט שהקורא הישר כן קורא את הכינויים לפי ההקשר שלהם. כנ"ל עכ"פ.))
ס''ק כתב:ובבי מדרשא דהגריש"א שליט"א במא"ש נוהגין עד היום לומר מזמור פ"ג [וגם ק"ל וקמ"ב] אך לא כמנהג הישן, אלא כתקנה שמזמן האינתיפאדה לא תקפ"ץ. ופעם שהי' הרב ש"ץ ואמר קדיש אחריו כדין.
חכם באשי כתב:ה'מוקש' הראשון כאן, הוא, מהו 'כתיבה תורנית'? מי ראוי להחליט ולהכריע ענין זה?
כשנקבע את גבולותיה של ה'כתיבה התורנית' נוכל להתחיל לדון מהם התארים הראויים.
ס''ק כתב:והלא בעוה"ר רובן זבין ומצורעין ובועלי נדות, .
מעיין כתב:ו דאר"י יתרחב ככל העולם כולו דלפי"ז על כרחך שגם יהי' מקום שיהי' חו"ל ומן הסתם יהי' גם כן התרחבות לה שחו"ל הרי מקיף אר"י
חכם באשי כתב:ושמא יש להוכיח מהמלאכים שהתארחו אצל לוט (שלא היה בדיוק צדיק גדול) בפסח...
בעלזער כתב:בברכה המשולשת כתב:האם באמת יש מי שרוצה לחלוק על רש"י, והרמב"ם ורבינו הרוקח ועוד רבים מרבותינו הראשונים שחזרת של המשנה היא החסה?
הנידון כאן, אם תמכא הוא חריין, ולא אם החזרת היא חסה.