כרם כתב:כמדומני, אבל, שהקפידו לומר פרשת הקטורת לפני התפילה.
הוגה כתב:פרי חדש ריש סימן סט כתב:תנן במגילה קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע, ומכאן יש לקרות תגר על קצת מקומות שהקטנים אומרים קדיש עם ברכו ובהכי יוצאים הקהל ידי חובתם, ולאו שפיר עבדי, ובקצת מקומות מחיתי בידם ולא שמעו לקול מורים.
כרם כתב:יש להביא בחשבון שהם לא יצאו לדרך בערב הרגל, אלא הרבה לפני זה, ולא הלכו במדבר כי אם בישוב, ולא הלכו בודדים אלא שיירות. והקושיא נעשית קלה יותר.
כותב כתב:הוגה,
תודה!
מעניין מאוד למה היגר ללונדון ואח"כ לאיטליה. היה לו איזה משרה במדינות הללו?
גם מה היה שם משפחתו גושטאדט או שג'? ומה פירושו של השם שג'? [ר"ת של ג'וד-ש'טדט בהיפך אתוון?!]
ישבב הסופר כתב:יש לו איזה נימוק מהיכן בא להקשות קושיא שכזו?
בימי בית ראשון לא ראיתי כל קושיא, בסה"כ רובו המוחלט של כלל ישראל, גרו לא הרחק מירושלים, בין גבולות הארץ. .
אברהם כתב:לא רציתי לשנות את נושא האשכול, אבל כיון ששאלת אענה לפי מה שבמוחי כרגע.
תוכן כתב: להכתירו בכתר שם טוב היינו כתר הרבנון
מי נהר כתב:נראה שמפרסם המודעה הנ"ל, שכח [או שמא מעולם לא למד] ש'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו'.
אברהם כתב: [ובאמת דוקא מענין זה יש להקשות על עיקר הנידון אם משנים ההלכה מפני שינויי המציאות, שהרי בשו"ע ובכל הפוסקים פסקו שהדבר תלוי בעלות השחר, והרי כבר בזמנם לא היה זמן הקימה בעלות השחר, כמו שמוכח מכמה וכמה מקומות, ואכמ"ל]. .
אברהם כתב:הא' שיש מקום להקל לילך אחר אשה מכיון שבימינו אין מתביישים להסתכל אף בפניה..
איש_ספר כתב:האליה רבה הוא שדקדק מלשון הרשב"א שכתב 'וכי"ב' שכונתו לד' פרשיות.