פורום אוצר החכמה

יש כמה ישיבות שהוציאו במסגרת העבודה סביב התתי"ם -למי שזוכר מימי נערותו- כאלו גמרות, היה דף בשם ארבעה מחבלים, ארבעה נפצים הם....
ישיבת אטיק הוציאו כזה גמרא, כשאריה דרעי ישב בבית סוהר הוציאו מסכת ישיבת שאגת אריה, ברוח הימים האלו, מי שיש לו באסמו משופרא שופרא מוזמן בזה להעלותם לתועלת המעיינים.

בלמדי הדף היומי היום מענין פטירת משה שנשתכחו ההלכות וכו' [ולמי שעדיין לא למד הדף של מחר אודיע שבדף של מחר יש ג"כ מפטירת משה, בקדשים הלילה הולך אחר היום-תמורה יד.] ביומא דהילולא של משה רע"מ נזכרתי בתורת הרבע'ס בחיידר שמי שלומד גמרא למשל ומופיע שם דבר מפרשת השבוע או משהו שקשור באותו יום [למש...

חזרה לנושא האשכול: עיינתי עוד פעם שם בתמורה יד. בפירש"י ובפי' רבינו גרשום והכוונה ברור שהוא יכתוב איגרת ויעבירו לאדם ההולך למקום רב יוסף. לפי הגירסא בשיטמ"ק [וביעב"ץ כ' ג"כ מדעתו] שאמר אם ימצא אדם כותב איגרת וכו' הכוונה או שאדם הכותב איגרת ושולחו למקום רב יוסף יבקש ממנו רב דימי ל...

האם צדיק גדול מהקודמים [ראשונים ואחרונים, תנאים אמוראים לדוגמא] ביום הילולא דידיה ומדליקים נרות ומתפללים יש לומר לעילוי נשמת בכוונה שנשמתו עולה בעילוי יותר ממה שעד עכשיו או שזה כפגם וכדומה ויש לומר לכבוד נשמת. ---------- שמעתי היום מי שסיפר מהרה"ק מבעלזא שהדליק נר לעילוי נשמת משה בן עמרם, ואיני...

וונדבאר, תודה רבה.

ידוע בשם האגלי טל ששני אותות אלו הן סימנים מובהקים לכלל ישראל שהם בניו של הקב"ה, ובזה הוא מסביר למה צריכים ב' אותות, ונפלאו ממני היכן כתבו האגלי טל, אודה לכל בדל מידע בנידון וכן יתכן שבעל השמועה הוא גדול אחר.

כן איתא בב"ב מו: ותמוה מאוד, ומצאתי ביעב"ץ על אתר פירוש נאה עד מאוד ומקוצר הזמן אסתפק בציון מקומו בלבד.
-------
נוגע לקריאת השבוע פרשת מחיית עמלק עיי"ש.
-------
שוב עשיתי חיפוש באוצר ומצאתי אוצר כפשוטו בזה עיי"ש ותמצאו נחת.

יש ב' טעמים לשליחת משלוח מנות, ד' התרומה"ד כדי שיהיה לעני מה לאכול בסעודת פורים וד' המנות הלוי ה"ה רבי שלמה אלקבץ כדי להרבות רעות והנפק"מ אי יוצאים בספרים, דלטעם התרומה"ד כמובן א"א לצאת משא"כ לט' המנות הלוי, ולשיטתו שפיר קיים משלוח מנות בשליחות חיבורו לחמיו אפי' בתור מש...

קיבלתי. ------------- נזכרתי מדברי המהרש"א בב"ב י: על הגמ' אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, וז"ל..יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים.... לפי"ז י"ל הכוונה שהיו סופרים כל התורה פשוט שהיו כותבים את זה.ואכן אין הכוונה על ספ...

הוגה וירושלמי, היטבתם להגדיר היטב היטב את הפינטל'ע...כי בקל אפשר למצוא מי שגמר את הש"ס וא"י כלום וכמימרת הגר"ח בהאי פרישא דוואלוז'ין שמרוב ללמוד אין הוא יכול להיות ת"ח וכידוע, והעיקר הוא הלימוד וההתעמקות והעמל עד שבאים לידי שלימות לידיעה מקפת עד להיבחן במבחן סיכה...דא עקא, איך כל...

גם אני עשיתי חיפוש באוצר והגעתי לתוצאה של הקדושת לוי זי"ע אבל אני מבקש משהו ברור ספציפי בנקודה שבה פתחתי האשכול.

הוגה כתב:ברור שיש כאן כשרון, אבל באותה מידה היו גאונים שידעו כך עיתון [או ספר טלפונים]... (וכמסופר)

אני חושב שעיתון לא היה כזה דבר שגאונים ייבחנן על עיתון או על ספר טלפונים במבחן סיכה, מעניין אותי מאוד על מי מסופר כך?

אוצר החכמה כתב:היה בזמני בישיבה בחור שהיה בקי באופן הזה, והמעניין שאחר זמן שהפסיק ללמוד ולשים לב לעניין אמר שאיבד את הידיעה.

ז"א שזה לא סוג ראש, אלא לימוד באופן שיזכרו בצורה הזאת, וא"כ מהו המיוחדות שבה?

יש בדרשות בעלי המוסר שכתבו כך כשהכוונה שאפילו אם ח"ו כלל ישראל אינם מתנהגים כדבעי מ"מ הקב"ה מצילם בדין ושופטם עפ"י התנהגות הגויים שהם יותר גרועים מכלל ישראל, ועל פי התנהגותם הלא המה כלל ישראל מתנהגים מאוד טוב וזהו הזכות.
מי בעל דברים הנ"ל?

ספרן: אתה יכול בטובך להעלות עלי הספר חבלים, היכן שצייינת לעיל, לא מצאתי את הספר, תודה. ציבור:הוא רצה כנראה לוודאות, אני מכיר אותי מדרשותיו בענין החזרה, שם הוא מראה את בקיאותו ממש לקנא...[קנאת סופרים יש, תרבה חכמה?!...ד' ירחם, הלואי]. הוגה:אין לי גישה לאתר שציינת, אתה יכול להעלות את הקישור בקובץ? תוד...

לגאולה היקר: כמובן שאין הכוונה על אותו שורה, כי כמו שכתבת שיש עמודים יותר קצרים או ארוכים ובטח שא"א לדעת בדיוק באותו שורה מה כתוב, ודעת לנבון להבין שהכוונה בשורה או שתים מעל או מתחת לאותו מילה, ובחשבון פשוט מה כתוב באמצע המילה הגענו לתוצאה המקווה, והלואי שנזכה בבחינת בבואה דבבואה להבין דברי הגמ...

יודל'ה כתב:

חכם באשי כתב:אכן, ר' יהודה הלוי חיבר את הכוזרי.
פיוט? פיוט אחד הוא חיבר? הוא חיבר מאות פיוטים (קודש) ושירים (חול)!

ודאי שהוא חיבר הרבה פיוטים, התכוונתי שיש איזה פיוט מפורסם שאנו אומרים הרבה והוא חיברו אך משום מה הוא נעלם ממנו כעת.

אולי יום ליבשה?

לא הבנתי דבריך. אחשדרופנטבקי רצה לדעת עפ"י דקדוק אם כשכתוב ביחיד עד מנקדים אותו בחיריק או בצירי ואיך מנקדים ברבים, אתה הבאת ראיה מעניינת מעז בצירי וברבים עזים בחיריק ולפי"ז הבנתי מכך שלפי"ז ה"ה בעדים. לכן שאלתי שבתורה רואים שלענין עדות עד ביחיד מנוקד בצירי ועדים ברבים מנוקדים בצ...

תוכן כתב:עֵז - עִזים. עֵד - עִדים.

מה תשיב לעד [מלשון עדות] שביחיד הוא עד בצירי וכן ברבים הוא עדים בצירי, ממה שהשבת א"א להשיב על השאלה הנ"ל, כנלענ"ד.

תוכן כתב:איני חושב ש"מייסטר" בהכרח רומז על מומחה, אלא יותר על אחד שעבודתו בכך.

כתבתי עפ"י המפרשים באידיש את הכתוב בפרשתן מעשה אומן-א מייסטערסט ארבעט, והבנתי מכך שמייסטער=אומן, טל"ח.

פרוזבול כתב:אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו.

סליחה, לא הבנתי, כתבת אלי?

חכם באשי כתב:אכן, ר' יהודה הלוי חיבר את הכוזרי.
פיוט? פיוט אחד הוא חיבר? הוא חיבר מאות פיוטים (קודש) ושירים (חול)!

ודאי שהוא חיבר הרבה פיוטים, התכוונתי שיש איזה פיוט מפורסם שאנו אומרים הרבה והוא חיברו אך משום מה הוא נעלם ממנו כעת.

באמצע תגובתי פרחה לה השיח שרפי קודש, זה טוב ע"ד המוסר והחסידות כמובן..אבער וואס איז פשט???

רש"י סנהדרין צ"ב ע"א: שאול ועוצר רחם ארץ לא שבעה מים - קבר לא שבע ממתים, ועוצר רחם בית הרחם שהוא קצור עצור לא ישבע מבעילות, וכן ארץ לא שבעה מים: שיח שרפי קודש - קדושה וטהרה: בשם הרה"ק ר' העניך מאלכסנדר זצללה"ה, פ"א אמר לאחד, למה נקרא רחם האשה, קבר, כמו"ש רז"ל...

תוכן כתב:שמאי.

צודק, אך זהו התרגום ל-שאטץ, מיסטר=אומן, ולפי"ז הכוונה אומן-שמאי.

בגמרא חולין בעובדא דילתא אשת רב נחמן דכל מה דאסר רחמנא שרי כוותיה מידי אחרינא, אסר דם ושרי כבדא.-חולין קט,ב
לא הבנתי, אולי באמת כבד אסור באכילה, דהלא הוא חתיכת דם עד שאינו יוצא בבישול, היכן בשו"ע או בגמרא כתוב שמותר לאוכלה?

ידוע בהל' נדה סי' קצד, ובגמ' נדה הרבה פעמים.
רש"י ועוד מפרשים שקבר היינו רחם וידוע זה.
שאלת תם: מדוע נקרא 'רחמה' של אשה 'קבר', לא מצאתי שמישהו יתייחס להדיא בזה.

יתכן מאוד שהכוונה הוא כדלהלן. הנה יעוי' בדברי יחזקאל סי' כז אות טו בענין תוכ"ד, שמסיק דלענין תוכ"ד אנו הולכים אחר מנין תיבות הנרגשות במבטא, וא"כ ברוך ה' המבורך יש בו יותר אותיות מורגשות מאשר שלום עליך רבי עיי"ש שדן בד' הרבינו יונה. לפי"ז י"ל שהכוונה שהאותיות המורגשות בא...

ר' יהודה הלוי ה"ה בעל הכוזרי אם אינני טועה.
----------------
ומחבר פיוט [?שכחתי כעת, משהו ידוע].

במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ו...