פורום אוצר החכמה

תוכן כתב:היכן ראינו חיים מחוץ לכדור הארץ?

כל האסטרונאוטים המרחפים בחלל אינם נחשבים למתים [אמנם במחשבה שניה יתכן והם חיים מכח המכשירים השונים, אבל אין אפשרות לחיות חיים רגילים, אבל זהו דבר שאפשר לברר בקלות, ולא נראה שלזה התכוון השואל הראשון].

כותרת השאלה היא 'האם ייתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ', וביאור השאלה האם ייתכן שישנם יצורים חיים שלא נולדו בכדור הארץ, בין אם הם בני אדם בין אם לא, זהו בפשטות השאלה. אני לא רואה היכן רמוז פה שהשאלה היא דווקא על בעלי חיים, והיכן רמוז בתשובתי שהבנתי שהשאלה היא האם יש אפשרות לחיות מחוץ לכדור, שזהו אכן נושא ...

השאלה לא היתה על 'בעלי חיים', השאלה היתה על קיום 'חיים', ועד כמה שידוע לי חיים אנושיים גם הם בכלל חיים.

יורה דעה כתב:הא כיצד?

לא הבנתי את השאלה ?

כמובן שהשאלה היתה על כלל החיים, והתשובה היתה על חיים אנושיים, שגם אם זה אינו תשובה שלמה עכ"פ יש בזה חצי תשובה.

האדמו"ר הרמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שלל קיום חיים אנושיים מחוץ לכדור, בטענה שקיום המין האנושי הוא בכח התורה, וכיון שהתורה ניתנה בכדור הארץ, הרי שלא יתכנו חיים בעולמות אחרים בהם אין תורה. ועדיין יש לפלפל.

ראה בצרור המור שכתב לבאר בשני אופנים, האופן האחד כתב, שרומז לדברי הגמ' שבי"ד הורגים אף בלא עדים והתראה, כשברור להם הדבר שהוא חייב, וכדי לגדור גדר וכדו', ולפי"ז הדם הנקי כפשוטו, שאף שע"פ ד"ת הוא נקי, הורגים אותו. וראה בתרגום יונתן דברים נפלאים, ויומתקו ע"פ דבריו אלו.

זה לא שמועות בעלמא.
ההוראה לא היתה להדפיסו בסוף, אלא להדפיסו בחומש, והם בחרו להדפיסו בסוף כדי להשאיר מקום לראשונים.

ומש"כ הסרפד צדק בדבריו, ולכך חשבו להשמיטו, ולכך סיימתי 'והוא פלא'.

גדול המקפיד על פרסום שמו, וד"ל.

בחומש מקראות גדולות של עוז והדר חשבו להשמיט פירוש זה ולא להדפיסו.
וכשנכנסו לאחד מגדולי ישראל שאלם היכן נמצא הפירוש הזה, ועפ"י הוראתו הדפיסו את החיבור בסוף החומש. והוא פלא.

נושא זה הוא רחב ביותר.
בפשטות החילוק הוא, שבשבת אינו עושה דבר רק נמנע ממלאכה, משא"כ בסוכה.

ידוע המעשה מאדמו"ר מלויבאוויטש, שפעם שוחחו כמה מחסידיו לפני חדרו באופן ביאת המשיח, ופתאום יצא אליהם ושאל מה מדברים, והחסידים נבהלו מפניו, עד שאמרו לו הענין, ואמר להם שרצה להראות להם שבאופן זה תהיה ביאת המשיח.

להרב ברסלב
חבל שלא הבאת גם את הדף השני, כי עדיין אין לי את אוצה"ח המלא.
מן המעט שהבאת וייש"כ, נראה שגם דעת הגרש"ז שהוא חלק מן התפילה וצריך לאמרה, ודלא כהגרי"ז.

באמת יתכן שלדעת הגרי"ז אשה אינה צריכה להבדיל בתפילה כלל, אמנם ברוך המבדיל תאמר ועכ"פ מספק.
(אם כי כל האמרות והפנינים הנאמרים מפי הגרי"ז צריכים דרישה וחקירה מרובה, כי רובם!!! אינם נכונים, ובכלל זה מה שכתבת בשמו שהוא חידוש גדול ותמוה עד למאוד).

הכותרת מטעה (נראה כאילו שאלתך כוונה לשנה זו בדווקא). לעיקר השאלה מה מקורו של הגרש"ז, הרי שהמ"ב כתב כמה פעמים שהנשים צריכות להבדיל בתפילה, או עכ"פ לומר ברוך המבדיל (ראה בהודעה לעיל וכן ברמ"א סי' רצט ס"י ומה שביאר בדבריו המ"ב שם בשם המג"א). ונראה פשוט, משום שכן הוא מ...

שאלתך אינה ברורה דיה, לענין מלאכה כתב המשנ"ב (תקנ"ו סק"ב) שאותם הנשים שלא התפללו ולא הבדילו בתפילתן, יש להם לומר 'ברוך המבדיל', ולא יעשו מלאכה קודם לכן. השאלה היא לנשים שמותרות באכילה היאך ינהגו, ומטו ביה משמו של הגר"ש וואזנר שצריכים להבדיל בעצמם על הכוס, ודינם כמי שאין להם מי שי...

בענין אם נתרפא משה במתן תורה ממומו יש בזה מדרשים חלוקים: בדב"ר (א א) כתוב שנתרפא, וברבינו בחיי (שמות ד יד) הביא מדרש שלא נתרפא, וכן משמע ברמב"ן (שמות ד י). וראה אריכות דברים ברמב"ן המבואר של הוצאת עוז והדר שמות א.

בפשטות יתכן שהם קיבלו שטח גדול יותר ממה שהיו מקבלים בא"י, ומכך הסיקו שאף אם כל נחלתם תהיה משופעת, לא יהיה בה די כמו הנחלה שיקבלו בעבר הירדן.

מדברי המפרשים נראה שהשכר הוא הכהונה. וראה בתפארת שלמה שפירש מה מדה כנגד מדה יש בזה.

הוסיפו רק מראי מקומות (מהספרים הידועים שעליהם מתבסס ליקוטו כמו מנח"י מהר"ן ב"ר ועוד)

קצת סדר בדברים: ישנם שני מהדורות של מק"ג בהוצאת עוז והדר א. מהדורא של חמשה כרכים שנמצאת בחנויות, עם חזקוני, מהדורא מתוקנת ומפוארת, ומי שרוצה להשוות לשאר המהדורות הנו טועה ומטעה. ב. מהדורא מורחבת של שבעה כרכים עם פירוש מקוצר על הראשונים והאוה"ח, שבקרוב יצא לאור בעזה"י. ד"א השפתי ח...

יש בספרית בר אילן במחלקת נדירים (צריך לזה אישור מיוחד ותעודת סטודנט)
וכמדומני שבספריה הלאומית יש את זה פתוח לציבור

ובשם הרה"ק מקוצק אמרו: שהסיומת 'אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה' זהו מדברי חז"ל, שהם כביכול בכו ואמרו אוי לה לאותה בושה, שהזקנים מחוים דעתם ומדרגים את רבם.

כפי שזכור לי אם משתמשים פעם פעם חוזרת אין כל סיבה שלא יצטרכו טבילה - אבל יש עצה פשוטה להפוך את הקיפול ולהחזיר וכך זה חשיב ביד ישראל. בס"ד עצה זו אפשר דנכונה היא, אך צריך לדעת בדיוק עד כמה אם בכלל מהני תיקון זה, כיון שידוע בהלכה בכדי לבטל מעשה הגוי בכלי (ואף חשמלי) צריך מעשה אומן ממש, ולא די למ...

לכאורה אין סיבה לאסור.
ואף אם נאמר שנחשב כתנאי שלא להעביר למישהו אחר [ונחלקו בזה האבנ"ז והד"ח אם מועיל, ומנהג המדינה שאינו מועיל], אבל זה רק בתנאי ככל דיני התנאים, ולא בהגבלה שהינו אישי וכדו'.

זה לא פשוט כ"כ עיין במ"ב סימן ש"כ ס"ק ל"ה. מכ"מ לכתחילה משמע דאסור לעשות כן, זה אומר להפסיק להקפיא 'איגלו ' לשבת לילדים? [/quote]ציינתי שישנם הסוברים שאף להוציאם ולהניחם כמות שהם באויר החדר יש בזה משום נולד, אבל רוב הפוסקים סוברים שאף לדעת ספר התרומה שמחמיר בזה, היינו ...

מפי גדולי הפוסקים שמעתי שבזמנינו צ'ק נחשב לכסף.
ומלבד זאת אף כסף שכתוב עליו שם אין עליו חיוב השבה (באופן שהמקום אינו נחשב סימן), ואף צ'ק ששמו עליו אינו ראיה שהוא אכן שלו, ושמא העבירו לאחר, ולחינם נקראו זוזים אלא שזזים מיד ליד.

בענין קרח שנפשר בדיעבד מותר לכו"ע וכמ"ש ברמ"א סי' שיח סט"ז ומ"ב שם ס"ק קז, ודעת רוב הפוסקים שאף לכתחילה מותר, באופן שנפשר מאליו ולא עשה מעשה כדי להפשירו (הוצאתו מהמקפיא אינה נחשבת למעשה, ולהעמידו כנגד האש נחלקו הפוסקים לדעת המחמירים), וראה שו"ת שבט הלוי ח"ז סי...

בגביעי לבן נחלקו הגרשז"א והגריש"א, דעת הגרשז"א שמותרים בלא פקפוק, ואין בהם משום מחתך כיון שאינו מתכוון למידה זו בדווקא, וכן אין בזה משום מכה בפטיש, משום שכבר היו כלי קודם חיבורם, וכן חיבורם אינו חזק דיו. ודעת הגריש"א לחשוש אין משום מחתך ואין משום מכה בפטיש משום שעושה כלי וכנ"...