פורום אוצר החכמה

יצא לאור פרשגן (פירוש לתרגום אונקלוס) על חומש שמות. המחבר: הרב רפאל בנימין פוזן.

בענין השמות שבא וצרי, לא ידוע על שינוי בשימושם בזמן הראשונים. חטף הוא שם מקביל לשבא/שוא, ובמסורת בבל נקרא השוא - חיטפא [ויתכן שרש"י פירש 'שלא יחטוף בחי"ת' (ברכות יג:) מלשון חטף, כלומר שוא]. מי שבקריאתם לא הבדילו בין קמץ לפתח ובין צרי לסגול, עשויים להחליף שמותם לפעמים, וכן ברש"י בברכות...

במקורות ארץ ישראל רגיל הכתיב 'חייה' בה"א (וכן עקיבה ועוד). מקובל שיהדות איטליה וביזנט היו כרוכים אחר א"י (למשל: הכרזת קידוש החודש ע"י חכמי א"י שמופיעה במחזור רומניא)

אחת מקורה מהספרייה הלאומית, ואיכות סריקתה פחותה מרעותה. אם איני טועה דווקא הברורה יותר חסרה (4 חומשים כמו שכתב קודמי)

אנא אוצְרי אוצר החכמה הנכבדים, התוכלו לגלות לי מקורו של כ"י פירוש רש"י על התורה שבאוצר? הכ"י נמצא שם כעת בלא שום תוספת פרטים, וחפץ אני להזכיר גירסא המצויה בו ולהסתמך עליו, אך לשם כך נצרך אני לפרטים אודותיו (לכה"פ ספריית מקור, מספר כ"י וכדומה). תודה מראש. (כדאי יהיה שתקבעו פר...

גם אצל קהילות אשכנז התביר מנוגן באורך, ולמעשה גורם להפסק המנוגד הרבה פעמים למשמעות.

בעמ' 35, 37 פירוש בערבית יהודית לפרשת אחרי מות, אולי לרס"ג? (הוגה ומעיין, לעיונך) בעמ' הבאים השבעות בארמית בבלית ובעברית, באחד הקטעים ניקוד בבלי. פיוט בערבית יהודית לעשרת הדיברות. בעמ' 47 קטע בערבית שמדבר על סדר האמירה בערב שבת 'עישרתם' וכו'. עמ' 49 דף של גלוסר ערבי למילים ממסכת שבת. כתובה (פוע...

בני תימן נוהגים הפסק חשוב בטעם תביר, ומכאן הפסיקים שבנוסחאות התרגום שלהם (בשביל אתנחא וסו"פ מסמנים נקודות בתרגום). התרגום שהגיה ר"י קאפח מבוסס על נוסח התאג' הישן שהדפיס רא"ח נדאף, וההגהה לא היתה דייקנית ביותר מבחינת ניקוד, דגשים ועוד 'זוטות' שכאלה, כמו הטעויות שהוער עליהן כאן שהן ט&qu...

אנא אוצְרי אוצר החכמה הנכבדים, התוכלו לציין מקורו של כ"י פירוש רש"י על התורה שבאוצר? הכ"י נמצא שם כעת בלא שום תוספת פרטים, והרוצה להזכיר גירסא המצויה בו או להסתמך עליו, נצרך לפרטים אודותיו (לכה"פ ספריית מקור, מספר כ"י וכדומה). תודה מראש.

לשאלתך על הימצאות תאג' חזון שמעון בבתי כנסיות תימניים, איני יודע. אני קניתיו בחנות ספרים בני ברקית, והוא שוה כל שקל ששילמתי עליו (לא מכיסי...) אני נזקק לו בעבודתי ונהנה ממנו. בענין הפירוש הארוך, ראוי להזכיר שפרופ' רצהבי הוציא כרך שלם של ליקוטים מקטעי גניזה ומקורות אחרים על חומש שמות. תפסיר רס"ג...

הוגה ומעיין, חידשת חידוש מעניין לגבי רבינו מיוחס, שבכלל אין עליו פרטים רבים. התוכל להחכימנו כיצד הגעת לקביעתך? דומני שאינו מזכיר (כמעט?) שום מפרש, בטח לא מזמן הגאונים. המושג היחיד אצלו בערבית לפי זכרוני הוא ה'מצדר' (=מקור, שם הפועל), מה שיכול להיות גם שימוש במונח ידוע בלא הכרה ישירה של ספרות ערבית כ...

מה שכתב הרמב"ם נגד ההגשמה ביד הוא לא משום שהכפיף את התורה לפילוסופיה אלא משום שזו קבלתינו, כפי שמנה את זה כאחד מי"ג עיקרים. רבינו משה בר חסדאי מתאקו, מאדירי ראשוני אשכנז (רמב"ן מביא בשמו שמועה), לא שמע על קבלתינו זו. גם 'רבים וטובים ממנו' (לשון הראב"ד על הרמב"ם) לא קיבלו קב...

'מרוח אשך' - מראיו חשוכין (=מרוא/מראו חשך).

חבל שהרב 'עשוי לנחת' נקט בצורת קיצור 'בעו"ה' (=בעוונותינו הרבים?...), ולא פירסם עושי מצוה ומהדירים נאמנים ומקצועיים בשמם המלא: עוז והדר. וכי רק כשבאים להתלונן/להתגולל בין בצדק ובין שלא בצדק ראוי לנקוב שם מפורש, וכשמוצאים דבר שבח נוהגים כמלאך רע שנאלץ לשבח ומשתדל להמעיט בו? אדון לכף זכות שבטח נע...

רבותי, הפיתרון הוא פשוט מאוד מתחילה חשדתי שכך, ועכשיו ע"י גילוי המקור מס' 'התקופה הגדולה', שם מפורש שהוא תרגום על הפסוק 'והשבתי חיה רעה' והוא בויקרא כו ו, וכבר נדפס בתרגום ירושלמי השלם ('ניאופיטי') שנמצא באוצר כמ"ש למעלה. וכן נדפס בסוף תורה שלמה בחוקותי (ישנו באוצר, ויש באוצר גם מקבץ של תי...

התוספתות הנ"ל שהביא הוגה מובאות גם אצל שפרבר (בשינויים קלים). יין, אולי תגלה לנו מה המריצך לחפש תרגום ירושלמי לשם? האם ראית מישהו שמציין דבר כזה? אולי תבדוק בספר 'שקיעים מתרגומי המקרא' של משה גושן-גוטשטיין, שם מובאים ציטוטים של תרגומים נידחים מכל ספרי הקדמונים. (ומראש מודיעך אני שאין לי ספר זה).

"כת"י רומי" הוא כת"י ניאופיטי 1 שבואטיקן, אותו גילה פרופ' אלחנדרו דיאז מאצ'ו (כי היה מקוטלג כאונקלוס) והוציאו לאור, ונמצא באוצר כמו שכתבתי כבר. ור"מ כשר הדפיס חלק ממנו בחלק מכרכי תו"ש.

לצערי אין לי אפשרות להעלות הדפים שביקשת.

מקצתן הובאו ב'כתבי הקדש בארמית' של אלכסנדר שפרבר (ישנו באוצר), בחילופי הנוסחאות (בד"כ בחלק התחתון של העמוד).

העבודה הרצינית בתחום נעשתה ע"י רימון כשר, שאסף את התוספות הללו (לתרגום נביאים) מכתבי יד וקטעי גניזה ועוד, והוציאן בשם 'תוספתות תרגום לנביאים'.

הנני להביא לכאן מפירוש אחד מהראשונים הצרפתיים למגילה (כמדומני מקובל כיום שהוא ר' יוסף קרא, נדפס בתוך חמש מגילות עם תרגום סורי, פראג תרכ"ו): אשר לא תבוא. ומה היא הגזירה - אשר לא תבוא ושתי וכו', כשם שמיאנה לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסי' כן לא תבוא עוד לפניו. וכל האומר שרפוה או דנוה (אולי צריך להו...

להוי ידיע לך כי אין בנמצא 'תרגום ירושלמי' על ספרי הנביאים.

יש תוספות קצרות וארוכות לתרגום יונתן על הרבה מקומות בספרי הנביאים, ויש מייחסים אותם לארץ ישראל, ובאמת לפחות קצתם מושפעים מחיבורי א"י ולשונם.

(באוצר החכמה יש תרגום ירושלמי השלם לכל התורה, מהדורת אלחנדר דיאז מאצ'ו ותלמידיו)

חלמיש

כוונתו של אפרקסתא על דברי ס' ויואל משה, ובא לחזק את השגות הקונטרס פוקח עורים

אהה, דברי הרמב"ם במשנה תורה הם אגדתא בעלמא ואינם מחייבים, אבל דברי רש"י נאמרו כפסק הלכה ברורה ובוודאי שמחייבים!

מלבד דפוסי ליסבון וסביוניטה שהוזכרו כבר (סביוניטה קיים גם באוצר החכמה)
גם בדפוסי ונציה (מק"ג רע"ח, רפ"ד ואחרים) התרגום מוטעם.

הגירסא הנידונה מסתמכת על מק"ג ונציה רפ"ה, וכך הוא גם בחומש ונציה רע"ח ועוד כ"י המובא אצל שפרבר. נכון הוא שהגירסא המדוייקת יותר היא כמו של התימנים: וכיתונין מרמצן ומצנפן והמיינין. אך גירסת הכלאיים הנ"ל של ונציה ואחרים היא זו שפשטה ברוב החומשים שנדפסו עד ת"ר-תר"ס, כך...

הם כתבו שמסתמכים בעיקר על נוסח מק"ג ונציה רפ"ה של יעקב ן' חיים. מקובל שנוסח התרגום שם הוא המקור העיקרי לרוב דפוסי התרגום שבמאות האחרונות. בהקדמה הגדולה שלהם למקראות גדולות המבואר עוז והדר, כתוב שהם מסתמכים על נוסח זה הואיל והוא זה שפשט בישראל, ומצד שני הם מוסיפים עבודה מיוחדת של תרגום אונק...