פורום אוצר החכמה

אדג כתב:מפורסם, כי "מר"ן", ראשי תיבות "מפום מאתן רבנן", או "ממאתיים רבנים נסמך". מהו המקור על כך?
(אינני מחפש מקורות על כך, שכל העושה כמרן, כעושה כמאתיים רבנים, רק מקור קדום ככל האפשר על ראשי התיבות הנ"ל).

ראיתי זאת ב'תעלומות לב' ח"ג קונ' בכללים דף קו ע"א

איש גלילי כתב:למה שני אשכולות לשאלה אחת?

אם אינני טועה, זה אכן קשור ליידוע המילה.

שני אשכולות, כוונתך בודאי ל: עאן - ענא, שלם - שלמא,
אכן מן הראוי היה להעלותם כאחד.
ותשובתך (שהיא תשובת 'כן מסתבר' כאן, ושם) לענין יידוע המילה,
יפָה מאד, ואנכי לא ידעתי.
יישכ"ם.

מוריי ורבותיי לא איש דברים אנכי ולא בינת אדם לי אינני בקי בפוליטיקא ועם מי צריך לסגור חשבונות, ומה גודל ספר חטאיו שגיאה חמורה קרתה אותו ואת ספרו תמה אני, כמה השיעור להכות על קדקדו ברבים כאחד הריקים קץ שם לחשך הגם שאני כואב את כאבו, מ"מ לענ"ד לא על ה"מכים בקודקודו" תלונותינו, איה...

לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם. פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר. והרגיל בספריו רואה את זה כסדר, בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים...

כנראה שאינך מכיר את השתלשלות הקונטרסים הרב הול כתב קונ' תיכלא דחלזון לטעון שיש שני תכלת, ובא בעל דבבו וכתב "קונטרס" [ליתר דיוק פאשקוויל] ליצני בשם תיכלא דפזלון ובו הוא כאילו ממשיך את הקו של שני חלזונות עד לתכלית הגיחוך לא רחוק כלל בעיני שהר"י יוסף ציין לעורך להעתיק מקונ' תיכלא דחלזון...

אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם... יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה אשריך שאתה דן לכף זכות, אבל צריך שיהיה כאן לפחות 'כף של זכות', לא מסתבר דתרי קונטרסי ה...

ראיתי בתרגום (לע"ע בראשית) , שמילת 'צאן' כשהיא מופיעה לעצמה, כמו 'ויהי הבל רועה צאן ' (ד ב) , 'ויהי לו מקנה צאן ' (כו יד) וכו', מתרגם 'עָנָא'. וכשהיא סמוכה ל'בָּקָר', כמו 'ויהי לו צאן ובקר ' (יב טז) וכו', מתרגם 'עאן (נ"א: עָן) ותורין'. אמנם ב-ג' מקומות 'עדרי צאן ' (כט ב) 'ויהי לו צאן רבות'...

יישר כח

ספר 'בעל הטורים' עה"ת מוכר מהחומש. קצר קולע, מלא גימ' ור"ת. לאידך יש ספר 'בעל הטורים הארוך' עה"ת, שם מפרש את הפסוקים כשאר הראשונים. (לזכרוני ראיתי, 2 ספרים שונים בעלי אותו שם...). שאלתי; א' האם שניהם מאותו מחבר, (או אולי זהו אותו ספר שהפרפראות שבו הוכנסו לחומש? - למיטב זכרוני בארוך הפ...

לרבנים הגאונים שליט"א ראיתי שאונקלוס מתרגם תמיד את מילת 'שָלום' - 'שְלָם', כמו: השלום לו, ויאמר שלום (בראשית כט ו) , וישאל להם לשלום (שם מג כז) . אמנם במקום אחד (כך לפי מה שראיתי, אולי אני טועה) 'שלום יהיה לי' (דברים כט יח) מתרגם 'שלמא'. וכ"ה בתאג'. (גם בקדיש אומרים (וכ"ה בבלאדי) 'יהא...

יישר כח,
ומי זה (סליחה עכל הבורות) הרב במסתרים

לכב' הרבנים שליט"א ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם", מרגלא בפומייהו דאינשיה לומר מָלֵא עולם, וכ"ה במשנה (ברכות פ"ט) , ובמשניות מנוקדות ע"פ נוסח תימן [א. בן נון] ישנו באוצר. ולכאו' "כוחו וגבורתו" הם רבים והול"ל "מלאים (א"נ: מלאֵי) עולם". או &qu...

יש צד לומר שדווקא כשמתחתנים מאוחר יותר קשה להכיל אדם נוסף ודווקא אילו היו מתחתנים צעירים היו יכולים להחזיק הדברים נכונים באופן כללי, אבל בתנאי שהחתונה בגיל צעיר תֵעשה מרצון ולא מאונס. כי חתונות שנעשות מאונס (לאלו שיש להם ג'וקים), אחד מהשנים, או שלאחר מעשה הג'וקים פשוט ייעלמו, או שהזוג עלול למצוא את...

לפי דבריך אין מקום להתפלל ולעזור טכנית למבוגרים/ות, כיוון שהערך או הצורך להתחתן מוקדם פחות אצלם, והערך של להתחתן לפי הכריזה שלהם חשוב יותר. לעזור ? בודאי, אבל מי קובע מהי עזרה ומהי הפרעה? - הצורך להתחתן לא תמיד גובר על הדילמה עם מי להתחתן. יש כאלו שסבורים שלעזור הכוונה להציע כל מי שעונָה להגדרה 'בת...

יעקל כתב:בהרבה מקרים ובנוגע להורים, הם רוצים לפאר חזרה את שמם אשר חולל עקב מקרה לא נעים (גירושין עם אחד מהילדים וכדו') ועקב כך בודקים כל הצעה אם היא די מפוארת להזהיב אותם חזרה...

אבל הרבה פעמים זה נובע מסיבה הפוכה, הם פשוט נכוו פעם אחת ברותחים, ועכשיו נזהרים מאד אפילו בפושרים, אין מה לעשות זהו טבע העולם.

רבותי בואו ונחלק: יש כאלו שדוחים את מזלם בידיים ע"י כל מיני דרישות... ואני יתן דוגמאות: אני מכיר בחור ירושלמי שרצה רק מירושלים. בחור בוכרי, עולה חדש לפני שנים, אבל לא רצה עולה חדשה כמוהו. בחור כהה עד שחום שרצה בהירה ממש... כל אלה שהבאתי לעיל אני יודע להם שבסופו של דבר התחתנו אבל שנים אחרי שחבר...

כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו. מעניין, כי בגמ' (סנהדרין לט ע"א ) "נטלו ממנו צלע, ונתנו לו שפחה לשמשו". ולא נראה שזו רק מטאפורה, אלא בחינת מה של שִפְחות (חרף העו...

בתנ"ך כפי מה שעברתי מקופיא נזכרת תמיד בלשון נקבה, לאידך בחז"ל יש בלשון זכר.
ואפשר שזהו לשון תורה ולשון חכמים.
אם כנים הדברים, נראה שראוי להשתמש בלשון תורה (אא"כ הנושא מסוגנן אחרת), ועכ"פ יש לך על מה לסמוך, כמו שכתב עזריאל ברגר.

לרבנים הגאונים שליט"א "מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי" (בראשית כז לג) פרש"י: מי אפוא, לשון לעצמו משמש עם כמה דברים. ע"כ. פרשב"ם: מי אפוא, תיקון לשון הוא, כמו איזי שבתלמוד, אימא לי איזי. ע"כ. מישהו יכול לכתוב הגדרה מדויקת/קולעת למונחים 'תיקון לשון', ו'לשון לעצמו' שכתבו...

שומר כתב:הרב יצחק יוסף אמר בשיעור שהחזוא ברוח קודשו הבין מה יכול להיות . ולכן חידושו שחשמל זה בונה מונע פריצת השבת

או קיי, אבל אם כן גם 'לד' יהיה בכלל זה, (למיטב ידיעתי דוקא הרב יצחק סובר שה'לד' הוא דרבנן, השאלה האם לדעתו מאוורר יהיה שונה או לא).

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א לאחרונה יוצא לי לשמוע כמה מוצי"ם ותחי"ם שאומרים שנורת 'לד' איסורה הוא דרבנן בלבד, והוציאו עפ"ז כמה קולות. (ונראה דס"ל דאיסור החשמל בשבת הוא משום מבעיר ומכבה ולא משום בונה וסותר - ונורת 'לד' אין בה הבערה). א"כ יוצא, שהדבר נכון כלפי כל מכשיר חש...

עקביה שאל: מי אומר כך? האם גם מי שקורא "אברהם" בהברה ספרדית אין זה אברהם אבינו, כיון ששמו היה אברהם בהברה אשכנזית? עיין קריינא דאיגרתא ח"א אגרת קלח אות א, ועיקר טענתו ממה שהוא משמע לשון רבים (וכדבריו הביא היעב"ץ בסידור). ועל עצם הטענה (כמו על הראייה מרבנו בחיי), כך הרחיבו בטוטו&q...