פורום אוצר החכמה

בארה"ב
https://www.myzmanim.com/search.aspx

מה רע בקנין יד? ולולא חידוש הדברי מלכיאל אין קנין יד? ואם קנתה רק את החצי שלתוך כף היד שיש בזה לבד שו"פ, אינה מקודשת? וגם במי שרוצה ליטול ארבעת המינים ביום ראשון דבעינן שיהיה שלו מדאוריתא מצד 'לכם' - והקנהו חבירו, האם גם שם נימא דקנה רק החלק שבידו? אם לא עשה הגבהה, כלומר שקיבל אותה מיד חבירו ו...

שוב מצאתי מאמר נאה מהרה"ג ר' יחזקאל גוטליב בקובץ ההיכל א ע' רע"ג שהעיר בכל הנ"ל.

הדברי מלכיאל היא בח"ה סי' רו והעיר שהרי אין מגביהים ודעת הפוסקים נראה להחמיר שגם ביד מוגבהה צריך הגבהה, וע"ז כתב חידושו
ועכשיו מצאתי מובא שהגאון ר' חיים עוזר ציוה להכלה להגביה ידה, והגר"א גנוחובסקי אמר לכלה שתכסה את הטבעת ביד השני כדי שיהא כולה בתוך ידה ומשום קנין יד

אה"נ יצויר שמיד אחר הקידושין שהחתן נתן הטבעת בידה של כלה, היא תופס הטבעת מידה בחזקה, בטענה שהכלה קנתה רק החצי, והולכים לדין תורה מה דעת כת"ר מי יזכה? יותר נקל לצייר אם לא נתן הטבעת לשם קידושין אלא לשם מתנה בעלמא, שאז אין נגיעה לב"ד לומר שהאשה קנתה, האם אין פשוט שהבעל יזכה בדין? עכ&quo...

כתבתי לפי הבנתי שהאשה אין מתקדשת בחצי הטבעת, כשוונתה להתקדש בכל הטבעת

גם אי קנין הגבהה מהני, יש פלוגתא גדולה [ובין הדנים בזה נמנים הסמ"ע ש"ך והט"ז], במקבל דבר באויר אי צריך להגביה, או סגי במה שידו כבר מוגבה, ואי אכן צריך הגבהה לכאורה לא מהני מה שהאשה מגבההת ידה משך הזמן, כיון שאין הכוונה אז לקנות, וא"כ נפל פיתא בבירא. זהו ריעותא גם אם נאמר שקנין ד...

אחד מהמקומו שהנתיבות כתב כן היא בסי' רס"ח סק"ב ידו לא גרע מחצירו, רק דבעינן שיהיה כל החפץ מונח בחלל ידו ואז הוי כחצירו, אבל אם תופס רק מקצתו בידו והשאר מונח חוץ לחלל ידו דבחצירו ג"כ כשמונח מקצת חוץ לחצירו לא קנה ואז בידו ג"כ לא קנה מטעם ידו רק מטעם הגבהה, ע"כ ע' ג"כ סי'...

איך שיהיה, לפי מה שתיארת שהמקרה הזה הוא לא המקובל בין הסוחרים בשוק, אלא שיש כאן עכ"פ כסף, סיטומתא אין כאן. לא מקובל בשוק שהוראה לקחת תשלום לאחר זמן כבר נחשב לקנין, אבל אכן מקובל בשוק שהתשלומים עצמם הרי הוא קנין, וע"ז יצאנו לדון האם שייך שהמוכר יעשה הקנין בלי ידיעת הלוקח אבל לעצם החקירה של...

קידושין מד צווח ככרוכיא
האם ידוע מהו שם העוף הצווח בזמנינו

מובא כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=6873&p=61269&hilit=%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA#p61269

על זו השאלה לא נתתי דעתי כשכתבתי. והנראה, שאם זה לא דבר המקובל בשוק, אי"ז סיטומתא. ואם זה עיסקה במטלטלין, אז גם אם נגדיר התשלום ככסף - אין הכסף קונה מטלטלין [מלבד בכמה מקרים יוצאי דופן, וכדלקמן] והקנין יחול כשיגיעו המוצרים ליעד, בקנין חצר. אם לא יהיה הגבהה או משיכה קודם [משיכה לא ברשות המוכר כ...

ואם זה עיסקות נפרדות? אין מקובל בשוק שהאישור שלאחר זמן ישלם היא קנין, גם אם התשלומים שלאחר זמן היא בכרטיס אשראי

הוה אמינא כתב: ויובהר להסיר אי הבנה, שרגע הסיטומתא הוא ההוראה לאשראי. ולא קבלת הכסף בפועל בבנק.

רצונו לומר שמאז שאמר לו שמאשר שבכל שבוע יוכל להעביר את הכרטיס שלו, קנה, וא"א לחזור בו אף על מה שלא שילם עדיין כלל?

גם לענין סיטומתא יש לדון כנ"ל האם שייך שהמוכר יעשה הקנין בעוד שהלוקח ישן

בעצם אולי היה ניתן לקדש בהנאת קישוט ג"כ, אך בוודאי אין כוונתו לזה

כמדומה שבפשטות בוודאי אינה מקודשת אם כוונתה שמקבלת טבעת שלם, ולמעשה הבעל יכול לעכב וליטול ממנה חצי הטבעת ולחלוק.

מי שאמר למוכר שיכול לחייב את כרטיס האשראי שלו לאחר זמן האם נחשב לקנין כסף, ובדומה לזה מי שאמר למוכר שיכול לקחת ממון מהארגז שלו למחר, ובשעה שהמוכר לוקח הממון אין הלוקח מודע ליקח, או אפי' ישן בשעת מעשה, האם נחשב לקנין. האם צריך שהלוקח יעשה את מעשה הנתינה בשעת הקנין או סגי שמעותיו מגיעות למוכר. וראיתי ...

גם אי קנין הגבהה מהני, יש פלוגתא גדולה [ובין הדנים בזה נמנים הסמ"ע ש"ך והט"ז], במקבל דבר באויר אי צריך להגביה, או סגי במה שידו כבר מוגבה, ואי אכן צריך הגבהה לכאורה לא מהני מה שהאשה מגבההת ידה משך הזמן, כיון שאין הכוונה אז לקנות, וא"כ נפל פיתא בבירא.

כיצד נקנה טבעת הקידושין לכלה יש כמה צירופים שניתן לומר שהטבעת נקנית לכלה. א, קנין הגבהה, ידוע המחלוקת בין התוס' להרמב"ן, אי משיכה מהני מן התורה במתנה כיון שאינה משיכה, ולדעת התוס' שמהני במתנה לכאורה מהני גם בקידושין, וכיון שדרכו להגביה, צריך הגבהה, אך עיין לקמן מה שיש להעיר בזה. ב, הדברי מלכיאל...

מבואר בסנהדרין דף ע שבן סורר ומורה אינו נהרג רק אם אכל בחבורה שכולה סריקין-ריקים. והיינו שמלפני שהורגים בן סורר ומורה צריכים בי"ד לדון על כל אחד ואחד שאכל בהחבורה אם היא נחשב לאדם ריק, שאל"כ אין הורגים אותו. ולא מצאתי כעת מבואר להדיא מה היא הגדר של אדם ריק. ועי' רלב"ג פרשת כי תצא וז&q...

נא לסלוח על אי הדיוק. המנחת אלעזר כתב ששמע מפ"ק אאזמו"ר ששמע מרבו הדברי חיים בענין טעמים נסתרים שהיו לחז"ל בתקנתם, וכגון חלב עכו"ם שפוגם בנפש רח"ל, ע"כ. וכענין זה מבואר גם במעשה רב שדעת הגר"א שבכל גזירות חז"ל היו גם טעמים נסתרים, ומפני זה סבר שיש להחמיר בגילוי...

בחפשי באוצר מצאתי אחד שציין כמה מ"מ בענין זה, אך בעניי אחר העברה בקופיא בהמ"מ לא מצאתי כלום בעניין

דעת הרמ"א דהפנים חדשות אי"צ לאכול

האם יש איזה בירורים אם יכולים לברך שבע ברכות על סמך פנים חדשות המופיע רק ע"י זום?

(ויש לדון מה היה "מעלות אחז", והאם הראתה את השעה הבבלית, או רק את מהלך השמש בשמים באופן מדוייק יותר). לענין מעלות אחז, לכאורה אינו מראה השעה הבבלית זמניות/שווה שהגם שניתן לראות את השעות ע"י מורה שעות שמשי, אך אין זה קשור ל"מעלות" שמראה רק מקום החמה בין אמצע מזרח לאמצע מערב.

בשו"ת ויען דוד ח"ד סי' צ"ב העלה מסברא שאין טמטום באיסור מטעם גזירה, אך ציין שם לשו"ת מנחת אלעזר לענין חלב עכו"ם שהרה"ק מצאנז אמר שטעם האיסור היא משום שפוגם לנפש, ועדיין יש לדון בזה

ידוע דעת הנתיבות שאיסורי דרבנן היינו איסור גברא ולשיטתו לכאורה אין טמטום באיסורי דרבנן, אך הרבה חלקו עליו, ולמעשה מבואר בהדיא בש"ך סי' פ"א שגם באיסור דרבנן יש טמטום. השאלה היא האם באיסור דרבנן שכל האיסור היא שחז"ל חששו שמא נאסר או שמא נתערב שם איסור וכגון יין נסך וחלב עכו"ם ודומי...