לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ונראה לי שזה גם חלק מהמסר: השחצנות הידועה של החזו"אים, היא לא במקרה, אלא חלק מהתרבות הליטאית, וגם הרבנים הליטאים האחרים היו חלק מתרבות של התנשאות, אלא שחלק מהם עושים את זה באלגנטיות. והאמת שבבחינה מסויימת זה די נכון, הבריסקאים לא מתנשאים? הרב שך באופן אישי לא היה מתנשא, אבל סך הכל של החינוך הלי...
אינני מצליח להבין מה רוצה אותו תלמיד חכם אלמוני, שביקש שיכתבו עבורו את ביקורתו, כדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן ש"מ ... ואני לא כל כך הצלחתי להבין איך אדם אלמוני שאף אחד לא יודע מי הוא ואפילו ניק אין לו כאן, חרד כל כך שיאמרו עליו "מדשתקי רבנן וכו'"... ולגבי מה ששולח המחבר בהודעה שצוטטה לעי...
גם אם בן גוריון הקפיד לדבר עברית, לא מסתבר שהוא ינסה לחנך גם את החזו"א, ויתכן בהחלט שהשיחה היתה גם באידיש, בפרט שהחזו"א רצה שלא יגידו בשמו דברים, ולמה שידבר בצורה שנבון יבין. זה בולט מכך שנבון מזכיר כמה משפטים ומוסיף "כך נמשך הויכוח שעה ארוכה", ז"א שלא מספר את רוב הדברים, מד...
צודק, מרוב שלא הבנתי איפה נמצא כך בפסוק המצאתי לבד. אבל כעת בדקתי במה שמובא בשם הרב סמט, וראיתי שהוא מוכיח מהכתוב בפרשה שם בפסוק י"ח, ועדיין לא זכיתי להבין מנין שהיה מעשה זה כשהיה כבר נעמן מצורע.
אולי אנשים חושבים, שהאיסור לדבר בשעת חזרת הש"ץ אינו מדין הפסק, כמו שאף אחד לא מעלה בדעתו לומר חצי מילה באמצע ברכות ק"ש או בין ברכה למעשה, אלא רק שאם מדבר ברצף הרי זה מפריע ומזלזל בחזרת הש"ץ. ולכן חוטפים משפט קצר, כזה שלא מפריע. והאמת, ייתכן שהאנשים צודקים, שאין איסור גמור לומר חצי משפ...
האם יש טעם, שרוב המפרשים שהאמינו שכישוף יש לו כח לפעול ולשנות, וכך גם דעת חז"ל, ולכאורה גם רבי עקיבא, שלא יאמינו שלע"ז יש כח לפעול ולשנות? או שלכל הפחות ע"ז וכהניה עובדים עם כשפים?
בנושא הצרעת, נראה לי ששכחתם שאתם מדברים על דיקטטור בתקופה הקדומה, האפשרות שעבדו ידבק ממנו וימות לא ענינה אותו בכי הוא זה, אם אנטונינוס לקח כל יום שני עבדים שילוו אותו במערה ובסיום הטיול חיסל אותם כדי שלא יספרו, חשבתם שנעמן יתחיל לשרת את עצמו מתוך דאגה למשרתיו? ימות משרת אחד, יבא אחר במקומו. ולכאורה ...
תאריך לועזי לא קשור, ע"ז כ' החת"ס שיש מצוה של החדש הזה לכם וכו'. אבל כיתוב על מצבה לא שייך לזה. ואולי בזמן המהר"ם שיק שהרפורמים התיימרו לשנות צורת הדת, נחשב שינוי במצבה כשינוי בביהכנ"ס וכדו', שעיקר ההתנגדות אליו היתה משום שבאים לשנות הצורה. אבל בזמננו זה לא שייך לשינוי צורת הדת. ...
טוב, לא שמתי לב שהמהר"ם שיק כתב, ולא התכוונתי לזלזל. אבל עדיין איני מבין, והאם יש דין מיוחד במצבה? מה הדין לכתוב על מעטפה ראשי תיבות כמו בלועזית? האם יש חשש שיחשבו שקבור כאן גוי?
מה כאן "בחוץ" ומה "בפנים", מה זה משנה בכלל איך כותבים ראשי תיבות? ומהיכי תיתי שיש "ראוי" בדברים טפלים שלא חשובים לאף אחד? האם גם בקינוח האף יש דרך גויים ודרך יהודים?
בספר הכתב והמכתב עמד על זה. כמדומה הביא מהרב מאזוז שזה נכנס מלועזית, ואין ראוי לכתוב כן, אלא רק תנצב"ה. [ראה כאן על הספר http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=16612 ] ואם נניח שזה נכנס מלועזית, מדוע אין ראוי לכתוב כן? והרי כותבים על מצבות בלועזים עצמה? יש איזה דין בכלל אם ומה ל...
אני לא צרה עיני שיקבלו ספרים בחינם (יש להניח שרוב הספרים יהיו הטרדה וטירחה עד הגניזה), בעיני מה שמעניין אם תהיה באמת סקירה הגיונית על הספר (כמו שעושה הרב הקי"ק שליט"א) שתתן מושג עליו, או סתם מליצות והפרזות וציטוטי שבחים מהסכמות (כמו שעושה יתד והמודיע).
לימוד דף אחד גמרא, אינו גורם לשמחת סיום וגמרה של תורה, אא"כ מדובר במקרה מאד חריג כמו אותו בעל תשובה שלמד דף במשך זמן רב מאד, או ת"ח עצום שלמד סוגיא אחת והקיף כל צדדיה עד שיצא לו חיבור עצום, פשיטא שיש כאן שמחת גמרה של תורה, גם אם הסוגיא היא רק כמה דפים או פחות. ולכאו' ג"כ קריאת מסכת הו...
עמ' 95 מביא ראיות לאגדת חז"ל מפפירוס איפובר, ובהמשך מביא ראיה מכתובת על בת רעמסס שנקראה בתאל, ורעמסס זה הוא פרעה של יצי"מ לפי המקובל. ולא שת ליבו שאחז החבל משני ראשיו שהרי איפובר הוא מזמן יצי"מ לפי התארוך החילופי של וילקובסקי. המחבר כנראה הולך לשיטתו המפורסמת http://akadamya.fav.co.i...
מדוע לא? כיון ששמח שמחה של מצוה, שגמר ענין מסויים שקבע ללמוד בו, זה יותר מהודר ממי שלמד לילה שלם מסכת הוריות כדי לעשות סיום. וכן מי שקבע ללמוד מסכת שאין גמ', אבל למד הגמרות השייכות כמו מקוואות, מעשרות, וכי אין בסיום זה שמחה של מצוה? והאם צריך לדקדק שאולי יש עוד גמ' בש"ס שנוגעת ולא ראה? ולפעמים ...
יש כל מיני שאלות בגדר סיום, אבל לא התברר לי אם באמת יש גדר ברור לזה, שהרי הסיום אינו חובה גמורה, אלא מצוה, וכן להיפך, אין בו שום איסור, שהרי להגיד קדיש אפשר על כל דבר תורה, וממילא שעצם הקדיש מותר, אפשר לומר שגם אם אומר קדיש של סיום אין לזה גדר הלכתי מיוחד, אלא כל שהוא עושה שמחה מחמת שסיים לימודו, וה...
תודה רבה, בדקתי בהיברו בוקס, ואין הכרח שיהיה 1881 כי אפשר לקראו גם 1884 שה4 קטוע קצת. וכן הגימטריה, לפעמים לא דקדקו על מספר אחד. אבל אם מעבר לדף נדפס 1882 זו בעיה, כי יותר נח לומר שנדפס בחורף תרמ"א והיה באמצע המלאכה מעבר בין השנים. אין מידע בדוק בנושא?
ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי לה...
כאילו ההנחה שרי"א הלוי לא התפלמס היא חלק מעיקרי האמונה יש לציין שכבר השרידי אש העביר ביקורת די חריפה על הלוי, כגון שדברים שהוא כותב בפסקנות אינם אלא השערה. ויש בביקורתו אמירות כלליות על שיטתו של הלוי ודרכו. וראה גם דברי רשז"ה במאמרו "על החתימה הספרותית כיסוד לחלוקת התקופות בהלכה"...
זו באמת חתיכת התפרצות שם, אבל אפשר להבין, כשאתה רואה משפט של רבי קלמן כמו: כל מי שיש בו שמץ של אידישקייט מצטמרר מהכינוי הפולמוסן שנכתב על רי"א הלוי... כאילו ההנחה שרי"א הלוי לא התפלמס היא חלק מעיקרי האמונה, והרי המחבר מכבדו מאד וכותב עליו שבחים גדולים, והכינוי פולמוסן הוא בסך הכל תיאור מקר...