לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בגמ' בב"מ י, א: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום, דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים [עבדי הם]", ולא עבדים לעבדים. - מוכח כי הלימוד הוא מהכתוב בפרשת בהר פרק כה פסוק נה, המדבר בעבד עברי המוכר עצמו לגוי. אולם רש"י שם עז, א כתב: יכול לחזור בו, כדכתיב 'כי עבדי הם' ולא עבדים לעבדים, ומהכא...
יש לי ראיה נפלאה ומפורשת מדברי הגר"א באדרת אליהו ויקרא כד, כא: מה מכה בהמה לא חילקת בין שוגג למזיד בין אונס לרצון, בין מתוין לשאין מתכוין וכו' אף מכה אדם וכו' לפוטרו ממון. ועיין מנחת חינוך שדוקא אם הדין הוא שלא יעבור אזי יש קלב"ם.
יש להסתפק, בימים אלו, כשמתחילים תפילת מנחה בבית הכנסת בדיוק בזמן האפשרי, אלו הנוהגים לומר פרשת קרבנות לפני מנחה, מה יעשו. האם עליהם לאומרם אפילו שלא הגיע עדיין זמן המנחה [במיוחד משום שזמן המנחה הוא מחצות, אלא שחז"ל חששו והרחיקו לחצי שעה אחר כך], או שיאמרו אותם אחרי התפילה, או שאין ענין כלל לאו...
בפרשת המועדות שבפרשת אמור, נאמר כמה פעמים 'שבתון': בשבת, בראש השנה, ביום הכפורים, ביום טוב ראשון של סוכות ובשמיני עצרת. ולא בשאר המועדים. ונראה לבאר לפי דרשת חז"ל (בר"ה כט, ב) ש'זכרון' תרועה' היינו כשחל ראש השנה בשבת, א"כ נעשה חשבון ונראה כי אם חל ר"ה בשבת גם יום ראשון של סוכות ו...
מעניין כי בפירוש רבינו יונה על משלי - מהדורת מוסד הרב קוק [בלבד] שם הודפס הספר על פי כתב יד יחידי ומדוייק ביותר [כך לפי המבוא שם] יש הקבלות רבות לספר הדרשות, ומעניין אם כן כיצד הובאו הדברים מאין ולאן
פעם ראיתי באיזה קונטרס מחקר אודות החיבור "תולדות אהרן" על תנ"ך [שאין אנו יודעים אודות מחברו כלום, חוץ ממה שהש"ך מביא ממנו ראיה להלכה], האם הוא רק מציין מקורות או מהווה סוג של פרשן לתנ"ך.
האם אי מי יודע היכן פורסם המאמר הלז, והאם ניתן להעלותו לכאן?
כתב באדרת אליהו פרשת אמור כב, יב: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" - וכהן כי יקנה. מנין לכהן שקנה נשים ועבדים שיאכלו תרומה, תלמוד לומר 'כי יקנה נפש' . מנין לאשה שקנתה עבדים ועבדים שקנו עבדים, תלמוד לומר 'כי יקנה' 'קנין'. יאכל בו. ולא בקדש. הדרש האחרון שיאכ...
חיים ושלו' כתב:סיפר יהודי חשוב, שפעם נפגש עם איזה יהודי מכובד בעל משרה חשובה, ואמר לו איזה מימרא מה"מרדכי", והלה פתח זוג עיניים, על שיש ספר עם שם מוזר כזה... (לפחות תפרגן לו תואר רבי...)
ופעם עמדתי בארון הספרים, ניגש אליי בחור אחד ושאלני היכן כאן המרדכי...
שער ד פרק כח: ולזאת אף היא דרך ירידתה והשתלשלותה ממדרגה למדרגה ומעולם לעולם. צמצמה עצמה להתלבש בכל עולם לדבר מעניני אותו העולם. כפי ענין וערך אותו העול' כדי שיוכל לסבול קדושתה ואורה. עד שברדתה לבא לזה העולם. נתלבשה ג''כ לדבר בערכי ועניני זה העולם וספורין דהאי עלמא כדי שיוכל זה העולם לסבול קדושת אורה...
אמנם הגר"א בספרו מעשה תורה כתב כך: : עשרים חייבי לאוין - חמשה בכהנים, אלמנה לכהן גדול, גרושה לכהן הדיוט, וחלוצה הוי נמי לא תעשה, ונדרש מ'ואשה גרושה מאישה', ד'מאישה' מיותר לדרוש אפילו אינה גרושה מאישה אלא מהיבם נמי אסורה לכהן, וזונה, וחללה - ופירוש חללה, אם לקח כהן גרושה עשאה חללה, וכן כל הנולדי...
באדרת אליהו סוף פרשת קדושים מנה את חייבי הכריתות, ובתוך דבריו כתב: וחמשה עשר גבי עריות - היינו דחשבינן כל עריות לחדא (רצה לומר, מה שנכלל בפסוק אחד ), היינו בתו ובת בתו ובת בנו, וכן בתה ובת בתה ובת בנה, וחמותו ואם חמותו ואם חמיו, הכל אחד, הרי אחד. ואחות אשה, הרי שנים. אמו ואחות אמו ואחות אביו ואחותו,...
במדרש ויקרא רבה (פרשה כד, ה) ובפסיקתא (רבתי, פרשת החודש טז): אמר רבי שמעון, שלש פרשיות כתב לנו משה רבינו בתורה, וכל אחת ואחת מהן יש בה מששים ששים מצות ואלו הן: פרשת פסחים, ופרשת נזיקין, ופרשת קדושים, רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא אמר, משבעים שבעים. אמר רבי תנחומא, ולא פליגי וכו', מאן דעבד פרשת קד...
הרבה מהוורטים החסידיים שייכים לחלק הדרש שבתורה וכדוגמתם תמצא בהרבה ספרים והנה לך דרוש חסידי מהגאון המובא באורות הגר''א אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ר''ל אפילו רדוף אחר התאוות והרהורי תאוות רודפים אותו מ''מ לא יחדל מהתפילה זה מופיע להדיא בביאור הדר"א לתקוני זהר, הוא מבחין בין נחש - שהוא תאוונ...