לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
דבר פלא ראיתי במרומי שדה חגיגה יא, ב: לרבות את הנכרים שמוזהרים על עריות כישראל - פירוש, דלא מהאי קרא למדנו שגוים מוזהרים על עריות, דאי אפשר לומר כן, דא"כ יהיו מוזהרים על כל הפרשה כישראל. אלא הכי פירושו, דחייבים כרת על עריות שלהם כמו ישראל , אבל עיקר אזהרתן מבואר בפסוק ויצו ה"א על האדם כדאי...
האם אי מי יודע היכן ניתן להשיג קונטרס על עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים שכתב אחד בשם הרב צוקר [בן של הרב צוקר מפוניבז'], שבו הוא טוען שכל הליכתו של הכהן הגדול באותו היום היתה נסית ולא תיתכן בטבע כלל [וכמו שכתב בהתעוררות תשובה].
האם אי מי יודע היכן ניתן להשיג קונטרס על עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים שכתב אחד בשם הרב צוקר [בן של הרב צוקר מפוניבז'], שבו הוא טוען שכל הליכתו של הכהן הגדול באותו היום היתה נסית ולא תיתכן בטבע כלל [וכמו שכתב בהתעוררות תשובה].
כתב רבינו יונה במשלי: (יח) פן יראה ה' ורע בעיניו. כי יענש הרשע על השמחה [ששמח] לאיד הרשע חברו, וכענין מה שכתוב: "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא" (הושע א, ד) . והשיב מעליו אפו. זה טעם שני, מלבד החטא אשר יהיה בך בשמחתך לאידו, תהיה שמחתך סיבה שישיב ה' מעליו אפו. וראה בשמירת הלשון שער התבונה...
מצורפת כאן ההערה מתוך המדורה העתידית [בע"ה בקרוב] של אדרת אליהו - הוצאת מוסד הרב קוק: באבן עזרא כאן: ורפא ירפא. לאות שנתן רשות לרופאים לרפא המכות והפצעים שיראו בחוץ, רק כל חולי שהוא בפנים בגוף, ביד השם לרפאותו, וכן כתוב: "כי הוא יכאיב ויחבש", וכתוב באסא: "וגם בחליו לא דרש את ה' כ...
הגר"א כותב בביאורו לאיוב ג, א: ג (א) ויען איוב ויאמר: (ב) יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר: המאמר הזה נמשך למה שאמר תחילה 'אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו', אשר הרצון בזה שקלל מזל היום שנולד בו, כי חשב שהכל תלוי במזל , ולכך קלל שני המזלות - מזל העיבור ומזל הלידה, ולפי שהלידה היא עפ&qu...
[לא כל כך קשור לכותרת האשכול אבל לא רציתי לפתוח אשכול חדש...] האם יוכל מאן דהוא להפנות אותי למקום בו כותב החזו"א על כך שהאהבת האדם את הההרצאה והלימוד לאחרים, גורם לעיוות בדרכי הלימוד? [חשבתי שבאמונה ובטחון אך לא מצאתי שם] זה מופיע באמונה וביטחון: בהיות האדם אוהב לדבר בפני הקהל, נוספו כזבים רבי...
ביהל אור (רע"מ השמטות ח"א - עמ' כח, ד): דעיקר היחוד ליחד את עצמו למטה כדי שישרה עליו היחוד האמיתי, כי למעלה אי"צ יחוד כי הם מיוחדים תמיד, רק כשאין למטה יחוד גמור אין מקום לשרות היחוד האמיתי, ובזה תבין מ"ש הראב"ע: "והיה המשכן אחד", כשהעמידו המשכן, כל החלקים נעשו אחד...
ראיתי בכמה קברי צדיקים, שעל המצבה מונחת אבן או לבינה קטנה, ועליה נכתב: יהי רצון וכו', כשם שבערה לבינה זו באש הכבשן, כן תבער נשמתו / נשמתה של פלוני/ פלונית שיצא / שיצאה לתרבות רעה.
מה המקור ל'מנהג' הזה? כבר ראיתיו בכמה מקומות וכן שמעתי מחבריי שראוהו אף הם.
סיפר לי עד ראיה נאמן, שלפני כמה שנים חברי קיבוץ באו להיוועץ עם הרב אלישיב בקשר לאיזו חליבה בשבת. הרב שאל אותם אם יש להם גויים בקיבוץ, והם השיבו בשלילה, כי יש להם רק עבודה עברית. לתדהמתם הוא שאל אותם אם אין להם שם 'גרים'?, כשלא הבינו את כוונתו, הוא טרח לבאר כי לדעתו גיורי הרבנות ודרוקמן אינם גיורים א...
לפי מיטב ידיעתי, החברה היחידה בארץ שמכשירה את קו היצור ע"י מים, היא כרמית שבהשגחתו של הרב רובין. כל היתר - גם הבד"צ [למורת רוחו של הרב שטרנבוך] מכשירים את פס היצור בשוקולד סרק, בגלל חשש לנזק למכונות
כותב המשך חכמה: משך חכמה ויקרא פרק יא להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בתורת כהנים (פרק יב ז - ח), הובא ברש"י, (צריך לומר "בין פרה לחמור", והלא כבר הם מפורשים?! אם כן למה נאמר "ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור" -) בין טמאה לך לטהורה לך, בין נשחט ח...
ותן שכר טוב - וכי יש שכר שאינו טוב, אמנם באבות פרק ד משנה ב: שכר עבירה עבירה. ופירש ר"י נחמיאש [בתוך דבריו]: והיה ראוי לומר ועונש עבירה עבירה, אלא לפי ששכירות משתלמת לבסוף, כינה כל דבר המשתלם לבסוף הן עונש הן שכר בלשון שכר.
אחד מקרוביי מתעתד להוציא לאור בקרוב מחדש את הספר אדרת אליהו בצירוף הערות מקבילות וביאורים. כשסיים לכתוב על קיצור מכילתא של הגר"א על פרשת משפטים, הוא נועץ עם הגר"ש. וכך היה: הוא שואל והוא משיב - בלי ספר ובלי חיפוש. ואת הכל בע"פ. ובתקיפות רבה הוא הורה לו לכתוב ביקורת קשה על בן נכד הגר&q...