לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בספר עץ חיים של צינוביץ - רק המפורסמים שבהם שכיהנו רבני קהילות או חיברו ספרים, שציינו בהם שלמדו בוולוז'ין. וגם חלק מהם בלבד שהגיע אליהם. יש ספר של צינוביץ דומה גם על ישיבת מיר.
הפלא ופלא!! בהקשר אחר זכור לי גם מהגרי"ז הוראה דומה (כמדומני שהשואל היה רבי שלום שבדרון והיה נוכח הגרא"מ שך והסביר בחוץ לר' שלום את תשובת הגרי"ז). הרי אם שואלים גדול בישראל, הוא לא יכול להתיר לימוד מעורב (גם בשו"ת אגרו"מ מבואר האיסור). השיקול של גדול בישראל אינו רק פה על צדד...
מציאותי לגמרי, תעשה חשבון לבד, סדר א' מתחיל לא לפני השעה 10 ונגמר לפני 12 שהולכים לשמוע שיעור יומי, או בקיבוץ שהולכים להתאוורר עם סיגריה. וסדר ב' שרשום בלוח שמתחיל ב-4 ורק שיעור א' מגיעים לפני 5, עד רשמית 7 דהיינו סיגריה בשעה 6:30, וסדר ג' בכלל סוף היום... אז אם ינצלו את הזמן ברצינות, יקבלו כפול שעו...
יישר כוחו וחילו, חסד עשית עמי וישלם לך ה' כטוב ליבך.
קראתי ושוב חמותי ראיתי כמה גדול כוחו של ר' דוד ז"ל להגדיר את המנוח בהארה והעלאה מעלה של נקודה חשוכה וירודה לכאורה, שאחרים היו רוצים למחוק ואגב לשנות את תדמית האמת...
לגבי השאילתה האחרונה, ליבי אומר לי שזו לא הסיבה. הציבור היה כ"כ קטן, והרמה של החזו"א כ"כ גבוהה שגם מתוך הלומדים והמעיינים לא היו רבים יכולים לרדת לעומקו. רק דור שלם אחריו התרחבה שיטת לימוד בסגנונו ע"י ממשיכיו התלמידים ותלמידי תלמידיהם. כך שאני מאמין שהספר לא ממש היה ריווחי, מתפרנ...
מאז ועד היום לא נרשמה בכולל חזון איש ירידה אפילו זמנית במס' השנוררים המסתובבים באמצע הסדרים ומקבלים תרומות, הן עניים עצמם, חתנים, בעלי משפחות וחולים, והן נציגים של ועדי הצדקה והקופות השונות, לקרנות וכדומה.
בעל החרוזים! הזכרת לי באחת את הבחור הזקן ר' ישראל מאיר בויארסקי שהסתופף בישיבה, והיה מדבר בחרוזים... מה שאני יודע עליו עוד - הוא היה יליד ראדין או עיירה סמוכה, והברית שלו היתה ביום פטירת החפץ חיים והיה לתינוק הראשון שנקרא על שמו.
אם יש גט שנעשה נורמלי ומגיע מישהו ומערער שהיתה כפיה שלא כדין או ששמות הבעל והאשה לא נכתבו כדבעי - זה ערעור. אבל אם יש גט שהבי"ד עצמו מפרסם שזיכה לצמח משותק בלי ציווי הבעל - להגיד על זה שזה לא כשר, זה "ערעור"?! הם בעצמם הרי מספרים שכך הוה. הם עצמם כל מה שכותבים זה רק תירוצים להכשיר, גם...
כבוד הרב הוה אמינא שליט"א אני חושב שדי ברור לכול מה ההבדל בין נדו"ד, שהבעל שוכב כצמח שבע שנים, ובין שאר המקרים. ואכן נדו"ד דומה לבעל שנסע לסיביר ולא חזר שבע שנים, אלא שכאן אנחנו גם רואים את הבעל סובל ולא רק מדמיינים, עכ"פ האישה סובלת וצריך לעזור לה בגבולות ההלכה, והדיינים 'עיגנו...
עורך הספר אחרי פטירת החזו"א ששיקול דעתו קבע את סדר הס"ק ביודעו גודל האחריות של הסידור מה מוקדם ומה מאוחר - הוא הגאון רבי דוב לנדו שהיה מצעירי התלמידים וכבר אז הוכר משכמו ומעלה. החזו"א עצמו במכתבים רגיל לענות על שאלות עמש"כ בספרו "כתוב בספר... כוונת הספר..." וכיוצ"ב...
כבוד הרב גרוס, אם לפלפל במשמעות לשה"ק, יש לי מה להאריך, אבל אין לי פקפוק שלא המשמעות המילולית של המילה עגונה גורם שיהיה מצווה לחפש היתר. אם כל אשה "תקועה כספינה שאינה יכולה לשוט" מגיע לה היתרים ולחפש לה קולות - כך יהיה הדין גם באשה שבעלה הפליג לחו"ל להיות ראש ישיבה או סוחר, ולא ר...
השם 'עגונה' פירושו בעיברית כמו עוגן, שהוא תקוע והספינה אינה יכולה לשוט לגבי הגט הנוכחי, דנו באריכות, גם הגר"ז ליטקה להסביר מדוע יש פסול אצל השוטה, ואף שברך כלל רוב ההיתרים עד היום היו במקרה שבהם היה גילוי כלשהו של הבעל לרצון בגט וכאן לא - מכל מקום כאן השתמשו בכמה המצאות של אחרונים, שאף שיש שפק...
לגבי ההשוואה של אשת אשיש שבעלה נשתטה לעגונה שמצוה להתירה בסניפים רבים לצרפם ולהקל, לכאורה זה נקודת יסוד הרעיון החדש. כל היתר הם תוצאות של ההנחה הזו. ופה יש הבדל מהותי, וההשוואה לא נכונה. אמנם זו עגונה וזו עגונה, לפחות בעברית. אבל עגונה של הפוסקים זה אשת איש שבעלה קרוב לודאי מת, או מת דאי! לפי סברות ...
האם יש מי שיוכל להעלות קצת קוים לדמותו של ר' כתריאל אוירבך ע"ה בעל קדיש דרבנן.. 2 תיקונים לשאלה: אורבך, ולא אוירבך. קדיש יתום, ולא דרבנן. למי שלא יודע - מדובר באמריקאי גרוש שחי כבחור בישיבת פוניביז' עשרות שנים ואמר את הקדישים שהישיבה התחייבה לנציבים. היה ת"ח ויר"ש מרבים, בעל ידע בדיק...
ברור שבטחון האבות קשור לענין התורה, שאל"ה לא היה מוזכר כאן. ושמעתי עוד פירוש, דהתורה לא ניתנה אלא לאוכלי המן, שהיה מבחן של בטחון כמפורש בתורה. ורק ע"י עמידה במידת הבטחון הוכשרו לקבל תורה.
על מזוזה בחדר מדרגות כשיש שכן גוי: בפשטות הגמ' חולין דף קל"ה משמע ששותפות גוי בבית אינה פוטרת, וכן פוסק הגר"א על פי רשב"א בחולין שם. [אולי מהשמטת הקצש"ע את דין הפטור בשותף גוי ניתן ללמוד שהוא ס"ל כהגר"א]. הרמ"א בסימן רפ"ו פוסק שבשותפות גוי פטור. וכן משמע מהט&q...
זה רמזתי בתגובתי לעיל. זכורני את הד"ת שמעתי אודותיו בשעת מעשה מפי אחד הצדדים. כמובן החזו"א וגיסו כבר היו בעולם העליון עשרות שנים קודם, אבל זה מה שעמד בסיס הויכוח בין לבין [כולם בני דודים שניים, הגר"נ בן דוד ראשון, היינו שני בשלישי עם שני הצדדים שבד"ת].
היות והיצירה נוצרה אחרי הפטירה [הכרכים שפרסם בחייו כבר שונו לבלי הכר], היוצרים הם המולי"ם. בין להלכה ובין לחוק לא עבר 70 שנה, ועדיין יש שיפורים וחידושים מדי הדפסה, את אף אחד לא יעניין חזון איש שנדפס לפני יותר משבעים שנה. ואגב, דל מהכא את החוק. היזהרו בגחלתן. בתוך המשפחה של המולי"ם [נכדי גי...
לענ"ד וכבר מזמן הבנתי כן מלשונות שגורים אחרים, שהמושג "גדול בישראל" אינו כלשוננו בימינו "גדול הדור" וכדומה. אלא בפשטות שיש לו גדלות, היינו תלמיד חכם ובעל שלמות.
מדאורייתא חד בתרי בטל. כל יורה דעה תערובות, כל הנהגת הספקות רוב וקרוב וחזקות, השמעתתא והשער"י, לא תורה... ברכות הנהנין חוץ מברכת המזון דרבנן, מסכת ברכות לא תורה... עירובין וביצה, כבר כתבו. תענית דרבנן, רוב יבמות שניות וכו' דרבנן, כתובה מחלוקת ראשונים במאתן דבתולה, אבל במנה דאלמנה לכו"ע דרב...
אם זה לענין שימוש שלא ברשות, ומצד שואל שלא מדעת גזלן [אבל בלי כילוי קרנא], יש על זה תרומת הדשן שנפסק ברמ"א בחושן משפט שמותר. אם זה לענין אכילה מכיבוד כשבעל הבית לא נמצא והדעת נוטה שאי היה יודע היה מרשה, יש מחלוקת ש"ך וקצות והנקודה היא אי אמרינן גם על זה דיאוש שלא מדעת [וכשידע ודאי יתייאש] ...
המתקיף כ"כ צודק! צריך להודות להקב"ה על הניסים בכל יום ויום, והניסים לא התחילו בה' באייר - אם כבר אז החלו מלחמות. והחג הזה אי אפשר להחיל עליו קריטריונים הלכתיים ולא תורניים, רק מדיניים מערביים כמו גויי הארצות, במדינות המערביות. אצלנו העולם מחולק ל-2, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. מי שה...