לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אני לא מבין את הפשיטות. יהודי עמד בשעה 12 בצהריים ונדר עצמו ממים ל50 יום, מבואר במשנה שאסור עד ליום החמישים באותה שעה, כעת השאלה אם אסור עד 12 בצהריים או עד שעה חמישית שזה כבר יוצא 12:30 למשל, יש לדון שהזמן של חמישים יום שלימים נגמר בתחילת שעה ששית של היום כי הרי לא נמסר לנו אם יש למנות 24 שעות כמו ...
הנה בכמה מדיני התורה מצינו שדנים חשבון הימים מעת לעת ולא בימים שלימים, כגון דין יום או יומיים דעבד וכן בתינוק שחלה ובעינן ז' ימים למולו וכן יולדת דמחללים שבת ג' ימים עליה כתבו הרבה אחרונים דהם מעל"ע וכן בנודר יום אחד ועוד. ויש לספק בכל הדינים האלו אם מעל"ע שאמרו הוא בשעות זמניות או בשעות ש...
הרי שכתב הרד"ק שיש אשר הניקוד בקמץ למרות שענינם עבר ולמרות שאינם בטעם מפסיק. ומשכך יש לדון במקום ששינו האם הוא משנה המשמעות או שאינו משנה ורק חשיב שהתנהג כאילו יש מסורה שיהיה קמץ, לתפארת הקריאה או לענין אחר. ועל זה לא נמצא ראיה עדיין. לכן גם אין ענין המלעיל שמשתנה בנסו"א או בטעם מפסיק לכאן...
מה שלא נכון - לא נכון. עי' להרד"ק במכלול ובעוד מקומות שגם בלא שום טעם מפסיק יש ל' עבר בבנין נפעל בקמץ העין. והיינו שיש יוצאים מן הכלל גם בלא שום סיבה ודלא כמ"ש. וגם מהדוגמא שהבאתי מתהילים מוכח כן שהלא אין שם שום טעם מפסיק מטעמי אמ"ת. וכמובן שאין ענין למה שהבאת ממלעיל ומלרע לכאן ולא כל...
במנין בו נתפללתי בשב"ק פרשת חוקת לאחר שגמרו קריה"ת בפרשת ר"ח הגיע מבהיל אחד ופרסם בקול תרועה בין המתפללים, מהם ת"ח מהם בעלי הוראה, כי טעה הבעל הקריאה ובמילות "והוא נלחם במלך מואב הראשון" קרא החי"ת דנלחם בקמץ במקום בפתח, וטענתו שהרי"ז משנה המשמעות, כי בפתח הוא ...
יש"כ, מאד מענין. והרי שפשיטא ליה כהצד השלישי שכתבתי דהוי כלשם חולין, ופשיטא ליה דאינו דומה לפר לשם פסח ודלא כהרב אבק והרב פלתי. כפיה"נ כבר א"א לומר שכל האחרונים שלא דיברו מזה סמכו על הפשיטות ממנחות....
איני רואה שום פגם שלא תקבל את חילוקי, ואני גם מבין את הצד שלך יפה וכמו שכתבתי כבר רמזתי אותו בשאלה, אבל זה לא נכון לומר שלא פירשתי את החילוק, כי כתבתי מפורש שבעוף ומנחה שאינם מין זבח יש להסתפק אם שווה דינם לבקר לשום פסח שסו"ס כולם ממיני הזבחים, ולכן נסתפקתי. גם מה שאתה כותב שלכן לא כתבו בזה האח...
א. בשאלתי כבר ציינתי לסוגית מעשיו מוכיחין ולא עלה בדעתי שישיבוני מבלי לעיין שם, ושם מבואר שגם קומץ מנחה לשם זבח הוי שינוי וגם בן בקר לשם פסח הוי שינוי וגם שעיר לשם אשם וגם נקבה לשום עולה וכו' וכו' והעליתי צד שעוף גם דומה לזה אבל נסתפקתי אם באמת כך הוא מכיון שכמו שכתבתי עוף אינו מין זבח ולכן לא שייך ...
משום שאני מעמיד מנחה לשם חטאת או עולה ששייכים במנחה אבל אה"נ בלשם קרבנות שאינם במנחה אני מסתפק היטב בדומה לספיקי בעוף. מענין שפשוט לך שאם לא רמיזא אז התשובה פשוטה, אבל מה פשוט אם כן או לא זה לא בדיוק פשוט לך.... התמיהה מדוע אין אזכור לחקירה זו קמה וניצבה גם אם תמצא הוכחות והיקשים לאחד הצדדים, ל...
התגובה הקודמת היא לדברי אבק פורח, לדברי מו"ה פלתי: עכ"פ במנחות ג' ב' מבואר דשייך שינוי אפילו במקטיר מנחה לשם זבח, ועדיין א"א לפשוט ספיקי ודו"ק. וגם מהגמרא בזבחים אי אפשר לפשוט, דשם שוחט הפסח לשם חטאת עוף ולא עוף לשם פסח, וכמובן ופשוט.
החילוק מאד פשוט, הזכרתי בשאלתי כבר את סוגיית מעשיו מוכיחין במנחות, ואם הייתי שואל האם אפשר לשחוט עוף לשם בהמה אז זה ענין לשם, אבל שאלתי האם בעוף שאינו מין זבח ונתייחד בקרבנות מסויימים דאית ביה כמו עולה וחטאת ותו לא. האם פוסל במחשבה לשם קרבן שלא נאמר במינו או לא. ואין דמיון למיני כבשים עיזים בקר וכו'...
אינו היינו הך ולא מידי. הם דברו בנושא האם קדושת חטאת בבהמה וקדושת חטאת עוף שוות, ומכאן הנידון האם חשיב שינוי או שלא. (ואגב, זה שאפשר לפסול בשינוי מבהמה לעוף הוא גמרא מפורשת בדף ח' ב' "ואפילו לעופות", וכל הנדון הנ"ל שהביא פלתי הוא האם באותה קדושה חשיב נמי שינוי או רק לדוגמא בשוחט בהמת ...
ספק שאינו רמוז לא באוצר ולא בבר: היאך הדין במולק חטאת או עולת עוף לשם שלמים או אשם וכיוצ"ב קרבנות שאינם במין העוף בכלל. האם הוי שינוי ופוסל בחטאת ולא עולה לבעלים בעולה? או שאינו פוסל כלל והקרבן כשר גמור? או דהוי כלשם חולין? או דהוי כמעשיו מוכיחין דתליא במח' ר"ש ורבנן? או דהוי כשוחט שלא לשו...
כל עוד אני מסתפק אזי ייתכן אצלי שהפשיטות אצל קמאי היא להיפוך, אבל מה זה שלא ייתכן שנשמט הנה תראה הענין האם כשר בזר או לא לכו"ע נשמט, קורה. השושנים לדוד לא הבנתי מה הוא בדיוק רוצה משיסוף? שזה טוב ליהודים או לא?
איני מבין מה הראיה מכל קמאי ובתראי, דלמא פשיטא להם דאינו מעכב, ונגד פשיטותך, או שנשמט מהם לעסוק בפרט זה כמו שמצינו באשכול זה מעת לעת. אתה מעיין באישי לפעמים?
כנראה שבאמת מיצינו את הדיון, לדעתי אין זה כך עד שנמצא ראיה ברורה לזה. אגב, ממליקה לא הוכחת כלום, שכן שם הק"ו היה שסכין יעכב, ומליקה בצפורן לא תועיל, ולא "להכשיר גם סכין", וע"ז בא הפסוק להשמיענו א. שמועילה, ב. שמעכבת. ולא ידעתי מאיפה המצאת שמשמעות המילה מליקה היא ביד, אדרבא בתוס' ...
אם היה כתוב ושיסע אותו בידו או שהיינו לומדים מייתור וכדו' או באחד מי"ג מדות וכו' אזי אכן כדבריך. אבל כשהגמרא לומדת דין ממשמעות מילה כפי שהיא מופיעה בנביא אז יש באמת להסתפק אם זה לעיכובא או שזה צורה בלכתחילה כמו בהרבה מקומות. מובן?
זה דין פשוט בגמרא ורמב"ם. ואגב, דוקא משם פחות אפשר להביא ראיה, שכן טוען הגרי"ז בזבחים ס"ד א' שפסול מליקה בסכין אינו פסול בעבודה גרידא שנתחדש שצריך עצמו של כהן, אלא אין שם מליקה כלל אם אינו בעצמו של כהן והיינו שנשאר נבלה, עי"ש הנפק"מ.
אף אני ב"ה כיונתי מדנפשי להגהת החסדי דוד וכמו שתראה למעלה, ואולם סו"ס ל' התוספתא 'כאילו לא שיסע' מטה לצד שפסול מלהקטיר, וגם החסדי דוד מתפרש כך דמ"ש ואינו מעכב היינו את הכשר הקרבן, ואכתי צ"ע. לגבי דקדוקך מל' הגמ', יש"כ על הדברים ובאמת זה נוטה לכך שאין זה שסוע כלל, אמנם בעניות...
מחילה, אך אין דברי התוספתא ענין לכאן ולא מידי, כלל גדול הוא בקרבנות ששום עבודה לאחר מעשה הדם אינה מעכבת, והכונה שאינה מעכבת את הכשר הקרבן כמובן, ולכן הקטרה לא מעכבת וכו' וכו'. אני שאלתי האם שסוע ביד מעכב את הקטרת הקרבן ולא את הכשירו ופשוט. לגבי מה שאיתא שם בתוספתא שכאילו לא שיסע זה באמת ראיה שמעכב ו...
ר' פלתי, עדיין היה לפרש מה בין זה להפשט וניתוח, דבשניהם מדוקיא דקרא משמע דזר כשר, (והפשיט את העולה וגו' ונתנו בני אהרן וגו' נלמד שהפשט וניתוח כשר בזר, ושסע אותו בכנפיו וגו' והקטיר אותו הכהן וגו' לכאורה ממש דומה), וכן בסברא לא ברור החילוק ביניהם וכדכתיבנא. דבר נוסף: ובגמרת זבחים סה ב למדו שצריך להיות...
אין אתי ספרים, אך האם לא דנו האחרונים שאף מליקה תוכשר שלא ע"ג המזבח? ובאם יספיק לרוץ ולמצות כל דמו יהיה כשר? זכור לי שזה נדון על דברי הגמרא שעוף לא קבע לו צפון והקשו דהרי למ"ד מזבח בצפון ומעשה העולה על המזבח דוקא חזינן שכן קבע לו צפון, יעוין בזה. (ועדיין אין נפ"מ וכדכתיבנא לעיל מזה).
אם אמנם שכנראה לא ירד מראש המזבח אחר דגם המליקה היתה שם וגם ההקטרה, מ"מ בירד מן המזבח ושסע וחזר והעלהו לא מצינו שום פסול. חידוש הוא, מו"ה פלתי, לומר שייפסל בכך, הלא כן?
דבר פלא פלאות, מבהיל על הרעיון, שלא רמיז ולא נרמז ולא עלה על לב אדם מעולם: הנה במעשה עולת העוף שנינו בתורה ויקרא א יז ושיסע אותו בכנפיו לא יבדיל, ע"כ. והיינו שצריך לקרוע העוף קודם הקטרה אך לא להפריד אבריו (עבר והפריד להרמב"ם פ"ו מעה"ק ה"כ מותר ולבה"ג ויראים עובר בלאו וא...
יש"כ להרב פלתי, אמנם אין זה נוגע לנידון שהעליתי שכן שם הוא שם אחד של עוברת על דת, משא"כ הכא דאיירינן בב' שמות מוחלקין. מה שנכון, אין לי אוצר, הוא מדבר שם ממש על השאלה הזו?
עוד ספק שלא מתחיל להיות רמוז ולא עלה על דעת איש: הנה ידוע הדין לגבי יוה"כ דאזלינן בתר רוב דעות הרופאים, ויש להסתפק בב' רופאים אומרים שצריך לאכול, אחד אומר מחמת סכנת לבו שרואה שחלש והשני אומר מחמת סכנת כליותיו שנתחלשו, ורופא שלישי אומר דאין כאן שום סכנה לא מחמת זה ולא מחמת זה, האם יש כאן רוב דעו...
הנה נודעה שיטת ריב"ק דעדות מיוחדת מצטרפת, והיינו בעד אחד אומר דראובן לוה משמעון ביום ראשון ועד שני אומר ביום שני מצטרפין לחייב, ונפלו בזה ב' ספיקות ולא חקרם איש מעולם והוא פלא פלאות: א. כיצד יהיה במעיד אחד שלוה והשני מעיד שהזיק. ב. כיצד יהיה במעיד אחד על חתיכה שהיא חלב והשני מעיד שהיא דם (לענין...
מבקש לדעת, וכי משום שסוגיא זו עמומה היא אצל רוב העם ובספר שם הרחיב בה מעט נעשה כ'לא הניח דבר קטן וגדול'? ובכן, במלוא הכבוד הראוי להגר"ש דויטש ולאחיו הגר"א שליט"א שאכן הקיפו יפה בגאונותם הרבה מהענין, עדיין הניחו בסוגיא זו הרבה פרטים קטנים וענינים גדולים, ביניהם קושיתי החמורה דלעיל, כנר...
ואמנם הגר"א בביאורו האריך שם לחלוק (ודעתו כידוע ששנה זו תשע"ד למניננו היא שנת השמיטה), וכתב להסביר שאף החשבון שלנו הוא משנת יצירת אדה"ר, והשנה שנוספת במניננו היא בגלל שנת המבול שלא שמשו בה המאורות ולכן מונים עוד מולד אחד אחורה לפני שנה א. עד כאן דבריו, והקושיה העצומה פלאי פלאות שהרי א...
הנה ידועה מחלוקת הראשונים במנין שנות עולם והנפ"מ מזה לחלות שנת השמיטה, והנה כתב הרמב"ם שהוא עמוד שכל בית ישראל נשען עליו בזה וכדפסקו הרמ"א בחו"מ ס"ז ס"א, בסתירה הידועה בין מנין השנים בגמרא למניננו שכל החשבון בגמרא הוא ליצירת אדה"ר שהוא מולד וי"ד אבל אנחנו מוני...