פורום אוצר החכמה

לפי התורה תשובה עושים כך: כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא ... כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה , וזהו עיקרו של וידוי, ו...

בס"ד במסכ' סוכה כט. כשהחמה לוקה סימן רע לעכו"ם, כשהלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, ועוד שם - על ארבעה דברים חמה לוקה על אב ב"ד שלא נספד כהלכה וכו', הדבר דורש הבנה שהרי אפשר לצפות שנים מראש את מועד ליקוי החמה והלבנה, והדבר קורה לפי מחזוריות המוכתבת מראש, וא"כ האם יתכן כי נקבע...

בשפתי צדיק בפרשתן (תולדות) זועק על השפתי חכמים במילים מאוד קשות על הסברו שיצחק נשא את רבקה לפני שהייתה ראוייה להריון "שלא לעמוד בהרהור עבירה"...

בקשר להרינג - הבד"צים נותנים הכשר להרינג!!! אלא מה, ישנם אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם, ומשכך הם יוצאים ומדברים סרה בציבור הירא לדבר ה' הרוכש מוצרים כשרים בהכשר הבד"ץ במדריך הכשרות של העדה החרדית דהאי שתא, בערך 'הרינג', כתבו שהבד"ץ קיבלו הנחייה למצוא בעתיד פתרון לתולעים שבהרינג.... שא...

אכן, יש להם על מה לסמוך - על כך שכולם סומכים...

במקומות מסוימים נוצר מצב שהיתר הוויסקי וההרינג, שווה בחשיבותו כמעט להיתר עגונה. מצטרף בכל עוז להגדרתו של הרב איש ספר שליט"א, (ואין הכוונה בנוגע למכובדנו "איש רגיל"שהבהיר את כוונתו) נוצר מצב אבסורדי אצל חוגים שונים שככל שהמדובר באלכוהול צריך להזדקק להתירים שונים ומשונים, זה התחיל בווי...

הסכמות ש"נולדו"

באהל תורה (ליקוט ד"ת מהרה"ק מקאצק) מהדו"ק לא הופיעה כל הסכמה, ובמהדורה שהוציא הרב הרשקוביץ בשנת תשי"ט נוספו כמה הסכמות ובהם מכתבו של הרב מברעזאן ובו הוא קובל על ה"שם משמואל" שאמר בשמו שהוא התיר את ה"מעשין מצות".

עיין תשובת דברי חיים המצורפת

אכן כן

איש לא רגיל...

היכי משכח"ל שכתם יותר מגריס הוא יהיה הגורם להיתר האשה?

"אני שמעתי" . ממש שמעת? ואני "שמעתי" בפירוש שפסק הדין של הרב לביא הוא כי איימו על בנו... טיפה רצינות בבקשה שמעתי מכלי ראשון ואיני רוצה לפרט בכללי, וכבר פנו אליי באישי והראיתי מקום. ואגב, את בנו של הרב לביא אני מכיר אישית והוא לומד בכולל דיינות בירושלים, ולא נראה לי שאיימו עליו.....

אני ממש לא בקי בתולדותיהם של הקדושים הללו. רק אעיר, שהחידה"ר נסע לאחר פטירת אחד מרבותיו [הקוצקער או הרר"ב מפרשיסיחא] לר"י מרוז'ין, יתכן שבזמן ההוא היה שם איזה משהו. תיקון קטן: לא אחר פטירת אחד מרבותיו אלא בחיי רבו השרף מקאצק זצוק"ל בעת ה"סגירה" המפורסמת, ועקב כך הפיץ ע...

"הבוחר" "הבתילה"

לשה"ק של זקנינו...

תמונות מווארשא ולאנצוהט

משה גרוס כתב:"אני שמעתי" .

ממש שמעת?

ואני "שמעתי" בפירוש שפסק הדין של הרב לביא הוא כי איימו על בנו...

טיפה רצינות בבקשה

מנשה צוריאל כתב:"קבר רחל" בוורשה

מצבה בווארשא - "רחל נעלמה וכרחל נאלמה הנני" "אשת כבוד שמו"...

האם ידוע למאן דהו היכן קבור הנתיבות והאם קברו קיים כיום?

יישר כח

שמעתי באוזני מהרב משה שפירא שנכח בבית הגרי"ז מבריסק כשאמר לו הרב עמרם בלוי את הווארט הנ"ל, וכשמעו זאת אמר 'ליצנות' וקם ויצא מן החדר לאות מחאה. וכשם שבאגדתות דפ' הניזקין אין שום פורפורציה עם האמת כל התנאים והאמוראים, רבותינו הק' מאורי החסידות, הזוה"ק ובעלי הקבלה כולם אצלך כעפרא דארעא ...

אומרים בשם הרבי מסאטמר זצוק"ל שכל המועדות נכתבו בפ' אמור וא"כ היכן יום העצמאות ותירץ בשנינותו שזה נאמר בסוף הפרשה - פרשתו של המגדף... ושמעתי ליתן טעם לשבח לאמרתו של הרב מסאטמר בדרך שבין צחות להלצה... והבוחר יבחר רש"י מביא שהמגדף והמקושש היו באותו זמן וא"כ גם מעשה המגדף היה בשבת, ...

יישר כח, מהיכן הציטוט?

ביצה כז. בדוקין שבעין כ"ע לא פליגי, וברש"י ד"ה בדוקין, - אם מום זה דוק שבעין. דהיינו שהמום עצמו הוא הדוק שעל העין, ובגיטין נו. לחד מ"ד עשה בר קמצא את המום ב"דוקין שבעין", וקצת תמוה הרי לא שייך "לעשות" מום זה אלא זה מום הנעשה בידי שמים שגדל קרום על העין

ביצה לו. בדיון הגמ' בדברי ר' יצחק ד"אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל" שואלת הגמ' ממתני' דנותנין כלי תחת הדלף ומתרצת הגמ' - בדלף הראוי. בפרק כירה (מג.) שואלת הגמ' ממשנה זו על רב חסדא שס"ל כר' יצחק שאין כלי ניטל וכו' וסובר שלצורך הצלה מצוייה התירו, ושם מיישבת הגמ' "בבתי חדתי דשכיחי...

מה יש לרבני הפורום להגיד? מה יש ל"רבני הפורום" לומר איני יודע, אולם לקטני קטנים כמוני יש "מה להגיד"... הזדעזעתי מכך שאדם מביא ציטוטים בפרהסיה ללא כל בושה מאתר שנמנה בין מחריבי עם ישראל בלשון המעטה, ומעיד על עצמו שיש לו חיבור לאינטרנט שאינו חסום כדבעי לפי הוראת גדול"י, תרבות...

לאדמור האמרי אמת שנפטר לפני 66 שנים בס"ה, יש כבר ניני נינים אברכים. אתה מוכן להסביר לי איך בדיוק? לניני האמרי אמת, יש היום נינים אברכים??? תן דוגמה אחת לפחות. לנינו הרב שמואל היינה שליט"א ישנם נינים נשואים לו לא הייתה השואה הנוראה שלא השאירה שריד מבנו הבכור רבי מאיר זצ"ל היו לו היום ...

ישנם דינים רבים שאינם מופיעים כלל במסכתא המיועדת לענינים אלו אלא במסכת אחרת לדוגמא מאיזה גיל שוחטים על קטן קרבן פסח, מבואר בסוכה מב: לת"ק יכול לאכול כזית צלי ולר"י יכול לברר אכילה, ובפסחים לא מדובר כלל מזה כמדומני הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתותיו מופיע ביומא יט: ובברכות ליתא...

אתרוג של תרומה טמאה פסול.
על אף ש(לרוב הראשונים) רק מעשר דגן תירוש ויצהר זה דאורייתא, וא"כ אם אין לו אתרוג אחר מבטל מצווה דאורייתא (ביום הא') בגלל דין דרבנן

אוצר החכמה כתב:אולי זה יבהיר את העניין יותר

אכן, דבריך ברור מללו, יישר כח

דברי הרב אוצה"ח פשוטין וברורין, ולית דין צריך בושש לא כ"כ זכיתי להבין מה כ"כ נהיר לך בדברי אוצה"ח עד שלית דין צריך בשש!?, הרי התורה כלל אינה מדברת על האשה , ואסביר, באכילת מצה למשל גילתה לנו התורה ע"י הקש שכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בכלל אכילת מצה, וע"כ מוכח שרצון התור...

דך כ"ח ע"ב

ס"ד אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו וכו'. וצריך להבין מהיכא תיתי שמשום כך אשה עצמה תהא חייבת בסוכה, מקסימום האשה יכול להוות עבור האיש "מכשירי מצווה" בכדי שהוא יוכל לקיים מצוות סוכה, אולם מה"ת שאשה עצמה תהא חייבת?

ר ארזי

שאלתך לא זכיתי להבין הלא הם הם דברי רבינא בסוגיין שאף ב"כשורא" נאמרה תקנת השבין, ושאלה הגמ' מה קמ"ל ויישבה שלא תימא שכשורא הוא דבר שאינו שכיח אלא גם בו נאמרה תקנת השבין

שני מאמרים בש"ס פותחים במילים דלהלן "אמר רב פפא לא שנו אלא מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה וכו'" האחד ביומא פה. ומשנהו בנדה כד. והמשך המאמר בכל אחד מן המקומות שונה לגמרי מרעהו ומדבר על נושא אחר כמובן לגמרי מהשני והוא פלא