לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
גם לי זה קורה מדי פעם שהגלגל מסתובב וכתוב "מחפש" ושום כלום. אבל בדרך כלל אחרי כמה דקות ונסיונוטת חוזרים הוא מתעורר ושוב תקין. אני חושב שזה עומס או משהו כזה. בכל מקרה תזכו להגדיל תורה, וביחוד יש לציין את התקשורת והסינכרון שיש בינכם לציבור.
ונראה ליישב ע"ד הפלפול (וקוב"ה חדי..) דהנחש הלא הוא ס"מ, והוא נתכוון לבוא על חוה כמבואר דנתן עינו בה, וחוה הלא התקדשה לאדם דמבואר דהקב"ה העמיד חופה ושושבינים. וא"כ הלא היא א"א, ומבואר בראשונים ובתוס' בסנהדרין דהקב"ה כהן הוא, וא"כ חוה היא בת כהן שזינתה ודינה בש...
אני לא מבין גימטריא זו, בשלמא אם היה עולה אלקים=טבע (בלי ה"א) ניחא. אבל עם ה"א? זה מקלקל קצת את הגימטריה, לא? זה כמו באוצר החכמה הוסף וא"ו ה"א שי"ן. הדברים פשוטים. אלוקים לא = לטבע. הוא לא משמעות נרדפת לטבע. ולכן הראוי הוא שישווה ל"הטבע" דהיינו הכח שמניע את הטבע, ...
בא' מקובצי נזר התורה האחרונים יש מאמר ארוך ערוך בענין דרך לימודו של הגאון בעל אבני נזר עם דוגמאות, מי שביכולתו מתבקש לצרפו לכאן לתועלת הקוראים. עיי' כאן עמ' 293 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50589&BOOKS אכן יש להוסיף שהגאון נודע ביהודה חיבר ספר שלם בשם דורש לציון וכולו על דרך הפלפול, מב...
לי ידוע ממקור ראשון, שבאותן שנים, עמד בחוץ וקושש אנשים למנין, והיו נכנסים שם פועלים שונים שבקושי יודעים מיהו יהודי, והיה שם להם כיפה וכו'. כל זה מקרוב משפחה שעבר שם יום יום לעבודתו. כיום באיזור ה-90+- כמו כן זכורני שראיתי באחד מספרי רפאל הלפרין שמביא ששאל להחזו"א אם עדיף להתפלל במנין או שאם מכו...
מעשה שהיה לפני כמה ימים, בארגון גדול שערך הגרלה על נכס שאינו נייד.. והכריז הכרוז את המספר הזוכה, עלה ובא אחד ובידו המספר הזוכה, אחר מספר דקות ולגודל המבוכה הגיע שני ואף בידו מספר זהה.... ישבו ודנו חכמי התורה היאך ליצא מתסבוכת זו. ויש לדון מכמה פנים: 1. האם שני הזוכים יריבו ביניהם והארגון יוצא נקי, מ...
נראה לי לענ"ד דודאי אין הקב"ה בא בטרוניא אלא כל יום מעט מעט לפי לימודו בצורה נאותה יתחייב ע"פ מה שיודע ויוכל לדעת אם ילמד ויברר הדין לפי כוחו שכלו וחריפותו, ויותר מזנ נידון כשגגה. ודומה לעבד לפני אדונו שכל יום מחוייב לעובדו ואם יום אחד לא יעבדו הרי הוא יענש, אבל לא יענישנו למה לא בנה ...
אחר שטענו דהסיפור מוזר, נתבוננתי דהנה שולחן והנה בשר והנה אוצר לפנינו ולמה לא נחלה פניו דרבינו האוצה"ח גופיה דכל רז לא אניס ליה, וכל מקום ששואלים אותו הוא עונה, ולא עוד אלא שנתקיים בו אלא תגמגם ותאמר אלא אמור לו מיד, וכהרף עין עונה מכל מרחבי הש"ס וחז"ל. ובאמת עצם הדבר שהחזו"א עמד...
למרות שעצם הדבר קשה מאוד לומר כך, שידוע שכל נוסח מכוון ומדוקדק בתיבותיו ומילותיו והכל כנגד שורשים עליונים וכו' וכו' עם כל זאת נזכרתי בדבר מעשה מהחזו"א שיש בו להצביע על הלך מחשבה זה, הגם שאין המעשה ודאי אצלי אך זכורני ששמעתיו מאדם מהימן ואם יש ביד מישהו לאמתו או לשוללו ודאי יעשה זאת. דהנה ידוע ש...
דבר אחד אזכיר..שהנסיון מנסה ומרומם את האדם.. ואין דומה העומד בנסיון אחד לעומד בנסיונות רבים..ונ"ל דזו כונת המשנה "להודיע חיבתו וכו'" ודוק. ודאי נתכוונת "מנשא" אולם עדין קשה למה זה מרומם הלא לפני כן ידוע היה שיעמוד בזה כדברי הרמב"ן ומה קרה כשהוציא לפועל. ולמה לא דומה נס...
היכן מצינו שיעור לאורך הפאות, והלא כל עיקרן אינו אלא חיבוב המצוה דלא תקיפו, ואינו מעיקר הדין כלל אך עכ"פ פאה נקרא. כמו כן נראה דלא טוב עושים אלה המטמינים שערותיהן בספרים ציבוריים בבתי כנסיות וכד' שהלומד המגיע לשם דרך לימודו נמלא תיעוב ודמיא למועך כינה בפני חבירו חלילה, ונראה דזהו דבר שלא "...
מבואר במשנה באבות דעשרה נסיונות נתנסה אברהם כדי להודיע חיבתו של אברהם אבינו, הרי מבואר דלא נתנסה כדי לראות אם יעמוד או לאו, אלא להודיע חיבתו היינו לעולם. מנגד נראה פשטות הפסוקים עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה דרק כעת נודע לו ולא לפני הרי שהיה כאן ספק ממש (וביאור הגר"א בפסוק ידוע) ובאמת יש לדון בזה...
וע"ע באגרות משה שהקשה ה"י עם הי"א אהדדי, ותי' דדוקא ביכול לעסוק במלאכה וללמוד אבל ביודע שאי יעבוד לא יוכל ללמוד כדבעי אדרבא מצוה להתפרנס מן הצדקה. יורה דעה חלק רביעי עמ' רכד
דווקא אני באתי לחזק ידי הרב שליטא דנראה שדבריו מדודים מן ההתחלה על ציר אחד, וקושייתו לפום ריהטא קשה. אלא שיש לי ג' אופני יישוב. א. מנין שכל הראשונים מודו להרמב"ם בזה, אולי כל הנך פוסקים אחרונים סברו דלא כהרמב"ם הנ"ל בריש ההודעה. ב. אף הרמב"ם מודה שרבים המחמירים בדרבנן אזלינן בתרי...
ג' תשובות בדבר - מקופיא א. הרי מטו משמיה דהגרי"ז להקשות היאך שלח נח את היונה והרי היה אסור להם לצאת עד שיחזרו ויתרו ע"פ הדיבור, ותי' דהאיסור היה לצאת והיינו דרך יציאה כלומר הדלת אבל דרך החלון דפי' רש"י שאינו עשוי להוציא אלא לאורה לא חשיב דרך הוצאה ומותר, ומש"ה אפשר שהיה יכול לשלו...
מהרמב"ן עה"פ מבואר דרק החיות הטמאות באו אל נח אבל הטהורות היה הוא מחזר אחריהן, ומנין ידע מיהן הטהורות ע"כ שלמד תורה. ולפי"ז יש לישב דקדוק הלשון שמהטהורה למד תורה, ולכאורה ה"ה מהבהמה שאיננה טהורה דאף אותם היה צריך לדעת ומהו שכתבו בדוקא טהורה, ולדברינו א"ש דהטמאים באו מאל...
תמיהני עליכם סענדער ובאשי שנתעלמה מכם גמרא ערוכה ר"ה י"א דמעשה אברהם היה בסוכות ועיי"ש בתוס' ובפנ"י הרי דבאו בסוכות ובשרו על פסח דאיכא ז' חודשים עם שנה מעוברת. וע"ע במדרש רבה וילקוט שמבואר דבזכות השענו תחת העץ זכו ישראל לבסוכות תשבו שבעת ימים.. והוא כנ"ל.
מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה , [וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.] ידוע שהשם הוא מהות האדם. ומקור יש לזה הרבה בגמ' ששם האדם רומז למהותו הפנימית. וא"כ פשוט שכל ה"יוספ"ים וכד' ענינם שווה, וממילא אותו כח שמתעורר באותו היום שהוא קשור ליוסף...
אף אני ראיתי הלשונות הלו המורים ובאים שהאושפיזין באים ממש. אלא שתדוק בלשוני "שהעיקר הוא שבאותו יום מתנוצץ וכו'" היינו שזה עיקר הענין שאותו היום הוא שפע של חסד וכד' וממילא אברהם שהוא מסמל את מידת החסד מגיע באותו יום לסוכה. ושוב א"ש שבסוכת אברהם היה עיקר הענין של האושפיזין היינו אותה מי...
ואני דעתי בעד הגבלה מכמה אנפי. ואי מחמת מה שדנתם שיוכל להנחם על שטויותיו, זו לבד סיבה להגביל למען ימנע אדם עצמו מלכתחילה פן יהיה לבוז, וכך נחסוך אף את הפעם הראשונה.
נראה דאין מה שבאים הצדיקים ברוחם ונפשם וכו' אלא העיקר הוא שבאותו היום מתנוצץ האור של אותו מידה שכנגדה האושפיזין כגון חסד מלכות תפארת וכו'. דאלת"ה הא אברהם אע"ה קיים כל התורה ואף סוכה כמבואר שאמר למלאכים השענו תחת העץ היינו סוכה. וכי הוא ביקרבסוכתו כאושפיז, וכי עלו עימו יצחק ויעקב ומשה דלא ...
ליישב דעתו של הכהן הגדול מקולומיא נראה דידוע דאין בברכת המזון "ף" משום דזה אות שך חרון אף, ונראה ד"צ" היא אות הצמצום, דיש בה פעמים "צ", וכן המילה צר וקצר, וממילא צד"י סופית היא שיא הצמצום והקיצור. וע"כ כשרוצה הנ"ל לתמצת הודעותיו נוהג לכתוב "ץ". ...
תמיה אני אם קראת כל דברי. דודאי מוטל עליו להעירו אולם לא מדין כיבוד אב, אלא רק משום ואהבת, ומה דסני לך, וכל שאר דינים ששייכים רק בישראל, וממילא שפיר לא העיר דמא את אביו דלא הוי מזרע ישראל.
שו"ר דהאי ענינא הובא בשמו"ר ל,ט בשם ההוא מינא ששאל היאך הקב"ה מוריד מטר בשבת והשיבוהו דכל העולם כד"א לגבי הקב"ה, וממילא אפשר דרק לענה כסיל כיוונו ולאו ראיה היא. ובאמת נראה דהכל ענין אחד הוא שהרי הטעם שאין דנים משום שמא יבוא לכתוב וא"כ הקושיא היא לא רק כיצד דן בר"ה ...
הבאתי את הדעת זקנים למעלה, אבל הוא לא שואל השאלה, אלא רואים שיטתו משם. אבל עי' בירושלמי נדמה לי סופ"ג בר"ה, דמשמע שהקב"ה מקיים כה"ת כולה. ועדין מתעקשים שלא להביא את תוכן דברי הדעת זקנים, ולא למד עקיבא מרבי עקיבא שכשראה שר"ש העמסוני פירש הוא לימד.. עכ"פ זכורני שמבואר בע...
כיון שכל התירוצים דחזינא עד כעת הן דחוקים (שאביו שוטה - דבר שהגמ' היתה צריכה להזכירו בסיפור דהוא נפק"מ, וכן הפנ"י דלשכר בעלמא) אומר את חלקי אף אם יש להעיר עליו. דיש לומר דכל כה"ג שיש בפעולה שעושה גם כבוד אביו וגם אי כיבודו אסור לעשות דהי מיניהו עדיף. וכן באופן שרוצה להימנע מעשיה (להעי...