פורום אוצר החכמה

ברזילי

דומה שלא פחות קשה לתעד בכתב מהו אתרוג ומהו שור, מהו חלזון התכלת ומהם אקו וזמר, וההבדל למעשה ברמת הבטחון שלנו בזיהוי של שני הראשונים לעומת שני האחרונים הוא רק מחמת רציפות המסורת עליהם, והדק"ל כיצד נסתפק להם מהי התרועה (אם לא כדברי הגאונים).

ברזילי

האם לא רצית לומר שלפי ההגדרה שנתת אין הדיבור לאחר תחילת האכילה הפסק, משא"כ אם הברכה צריכה להתיחס לכל חלק וחלק באכילה (כשם שצריכה להתייחס לכל חלק וחלק במצות כמ"ש) יאסר להפסיק בדיבור? זו הנפ"מ לה כוונתי. לשון אחר, להבנתי אין חילוק מבחינה זו בין בהמ"צ לברכות הנהנין, ובשני המקרים הבר...

ברזילי

איש_ספר כתב:א"כ לא דמי לברכת הנהנין שעיקרה דקודם האכילה יברך

מנין לך שההגדרה היא "שקודם האכילה יברך"? האם לא פשוט יותר לומר שהאיסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה קאי על כל אכילה ואכילה, ורק כשלא מפסיק עולה ברכתו הראשונה על כל מה שיאכל אחריה?

ברזילי

במחשבה נוספת, הנוסח היום תאמצנו עד תתמכנו בימין צדקך מסתבר שהוא על יסוד הפסוק "אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי", ולכן שמא דווקא נוסחת האשכנזים (לבית האחרון, אות ת') היא המקורית, אך אם כדברי גולדשמידט אין שום כ"י המוסר סדר שלם של א"ב המסתיים בתתמכנו בימין צדקך.

ברזילי

בבמחזורי הספרדים נמצא הפיוט השלם, ראה למשל כאן http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/mizrah/rosh/musaf.htm#2 או חפש באוצר "היום-תהדרנו". לפי גולדשמידט הפיוט המלא אינו נמצא בכ"י אשכנזיים, אלא רק במח' רומא וספרד. שלשת הבתים האחרונים שנוהגים האשכנזים לומר אינם, כנראה, מסדר הפיוט המקורי, אלא...

ברזילי

אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד ולא והא רב פפא אפסיק ליה לאבא מר בריה איהו וחד שאני רב פפא דלפנים משורת הדין הוא דעבד. ופירש רש"י כי כוונת רב פפא בעשותו לפנים משוה"ד הייתה לאחשוביה לבריה. י"ל שרש"י לשיטתו, שאף שנים המפסיקים לאחד הוא רק ממידת ד"א, ולכן אחד המפסיק לשנים...

ברזילי

איש_ספר כתב:ובלקט יושר מביא משם רבו תרומה"ד דכל עשי"ת מקרי ריש שתא! ואולי הרב גאולה בקרוב שזכה להתעסק בקדשים, יוכל להוסיף בענין זה.

כדברי הנביא "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש"

ברזילי

פניתי ונושעתי.
תודות לאוצה"ח (הניק והמפעל).

ברזילי

תודה, אבל לא הדפסתי מספר זה כלל, לא באותו יום ולא ביום אחר...

ברזילי

אני מקבל את ההודעה בנסיון להדפיס ל-PDF מן האתר. בעבר היה ניתן להדפיס עד עשרה עמודים. באג או פיצ'ר?

ברזילי

בברכה המשולשת כתב:שאלי פעם את מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א את השאלה הזאת והוא אמר לי שבבל זה שם כולל לכל הגלויות.

כמדומה ששמעתיו כמה פעמים מתפלל לעצמו בנוסח "די בארעא דישראל ודי בכל אתר ואתר"

ברזילי

אחר מחשבה נוספת, דומה לענ"ד שאין לדברי הרב הלפרין נגיעה לשאלה בראש האשכול. מאמרו המענין עוסק בשאלה מהי התועלת הרפואית במציצה וברחיצה בחמין, ומציע פתרון. זו תשובה אפשרית על השאלה מדוע המליצו חז"ל על טיפולים אלה (בהנחה שהם רפואיים גרידא). השאלה הנשאלת כאן היא אחרת - האם מותר לחלל שבת לצורך פ...

ברזילי

כבר במיוחסים לר"ן בשבת קלג נסתפק אם מציצה היא משום סכנה גרידא או גם חלק ממצות מילה. בנידון המציצה רבים כתבו כי כל שחששו חז"ל משום סכנה, גם אם יאמרו הרופאים שאינו מסוכן, מדי ספק סכנה (לכל הפחות) לא יצא, וכ"כ הב"ח והפמ"ג ועוד בנידון הצפדינא (או"ח שכח) לחלל שבת אף שדעת הרו...

ברזילי

התוס' כאן הביאו דברי הירושלמי "זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל באיזה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של האל הקדוש וחד אמר באמן של שומע תפילה א"ר פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן של האל הק...

ברזילי

אמת, מדובר באופן שיכולים להזהר, ומן הסתם (כפי שכתבו כאן קודם) באופן של סכנה מוחשית וברורה הכל מודים שיש לחוש לה.
מאידך, הוא מדבר באופן שיותר קשה להזהר בא"י משאר מקומות, וזה לכשעצמו אינו סיבה (לדעתו של הנצי"ב) להמנע, וזאת ע"ס דברי המדרש.

ברזילי

הנצי"ב עצמו מביא את המדרש הנ"ל ביחס לשאלה המעשית של עליה לארץ בזמנו במקום חשש קלקול.
(בהסכמתו לספר למען ציון, איננו באוצר, http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2 )

ברזילי

לא הבנתי מהי הראיה מ"כל שדהו ביכורים". אי משום הא, לכאורה שפיר י"ל שביכורים הם אמנם הפירות הראשונים, אולם התורה לא נתנה שיעור כמה פירות ראשונים יש להפריש. דרך משל, אם בשדה יש שש-מאות פירות, יכול להפריש פרי בודד, הראשון שביכר, או את העשרה הראשונים כתקנת חכמים של אחד מששים, או את המאה ה...

ברזילי

לפי הספירה המקובלת יש בעולם כ-13.5 מיליון יהודים, ובישראל כ 43% מהם. לפני כעשור (אחרי העליה הגדולה מברה"מ) רק 37% חיו בישראל. כך שבהנחה שהדברים ימשיכו להתנהל כבעבר, ניתן לצפות לרוב יהודי העולם בא"י בעוד כ 10-15 שנים. אולם ספירה זו, לפחות כל עוד מדובר בארצות הגולה, מבוססת על הזדהות עצמית כי...

ברזילי

ראה רדב"ז תרומות א,ה שבקדושה ראשונה לא היה קידוש בפה, אלא נתקדשה בכיבוש בלבד, ושמענו מכאן שאין צורך במעשה קידוש. אך לדעתו בקדושה שניה היה קידוש פה. אמנם, יש חולקים אף בזה ולדעתם אין כלל מעשה קידוש מיוחד לא"י, ומתקדשת בזה שהיא במציאות ארצם של בני ישראל שתפסו בה בתורת א"י (בין בכיבוש וב...

ברזילי

ז"ל תנדב"א "מכאן אמרו ארבעים אלפים מישראל שנתקבצו יחד ויצאו למלחמה ויש ביניהם זוג אחד ת"ח דומה להם כאילו אחזו מגן ותריס וחרב פיפיות בידם" ודוק.

ברזילי

מבלי להתיחס לשאלה העומדת על הפרק (שכבר העירו שאין מקומו של הדיון בה כאן), דומה לענ"ד שמי שמדמה
את המצב והנידון בשעת מכתבו של הרב הרצוג וקונטרסו של הרב נריה לזמננו לא התחיל להבין את הנושא.

ברזילי

כמדומה שלדעת החיי"א, כשם שביד נכווית אין הבדל בין כלי ראשון לשני, כך אין הבדל בין שני לשלישי והלאה, ולא מועילה המצקת כלום.

ברזילי

כשהרוחב קבוע וניתן לשנות רק אורך וגובה, זו אכן הגירסה הדו ממדית של הבעיה, ואז ההוכחה הגיאומטרית של הרב ארי עובדת. השאלה בה עסק המרה"מ היא מקרה של בסיס ריבועי, כלומר כאשר משנים רוחב ואורך גם יחד (וגובה בהתאם כדי לשמור על נפח קבוע). לו היתה ההוכחה הגיאומטרית הזו תקפה, היא היתה עובדת גם לבסיס מלבנ...

ברזילי

עכשיו הבנתי כוונתך, תודה! מ"מ, נדמה לי שההוכחה הציורית שלך מועילה רק לבעיה דו ממדית, ולא לנידון דידן שהוא תלת-ממדי. לא מבעיא בכלי גלילי, שהחיתוך וההדבקה שהצעת כלל אינם אפשריים, אלא אפילו בתיבה עם תחתית מרובעת, אחרי שנעשה את החיתוך וההדבקה נקבל תיבה שתחתיתה איננה מרובעת (אלא מלבן בממדים 3.611 על...

ברזילי

הרב ארי, כמדומה שההסבר שלך "ואם נחצה את הכלי מתחתיתו עד גגו בדיוק באמצע הכלי יהיה לנו שני כלים שהדפנות שלהם נמוכים" אינו נכון, כי כשנחצה את הכלי לשניים נצטרך שתי תחתיות, משא"כ בכלי אחד עם דפנות גבוהים. גם את שאר ההסבר לא בדיוק הבנתי. מ"מ אינני יודע כיצד להסביר את תוצאתו של המרה&q...

ברזילי

תודות לרב ארי על הבאת דברי המרה"מ, שהם דוגמא יפה לבעית אופטימיזציה (אם כי המרה"מ לא מנסח את הדברים בשפה הזו). כפי שאמרו לפני, השאלה היא מהי צורת הכלי שתיתן שטח פנים מינימלי, עבור נפח נתון של מים. ככל ששטח הפנים קטן יותר, ובהנחה שעובי הדפנות קבוע (ודק יחסית לממדי הכלי) יחס נפח הדפנות לנפח ה...

ברזילי

בזכות אוצה"ח הכרתי את ספריו, ונהניתי מהם מאד. חבל על דאבדין.

ברזילי

עיינתי שוב שם http://www.otzar.org/aspcrops/22865_42_14687762918-2952012.asp לענ"ד לשונו של התה"ד ברורה, ומורה שלדעתו אם (ספק או ודאי) שכח בלילה וחזר וספר ביום אין כאן ספק כלל, "דמקרי שפיר תמימות הואיל ולא דילג יום אחד לגמרי". רק באופן שלא השלים ביום ממשיך לספור מחמת ס"ס, כמ...

ברזילי

אמנם האחרונים פרשו את פסק התה"ד מדין ס"ס, אבל כמדומה שבתה"ד לא הזכיר כלל ס"ס בענין זה, אלא שלדעתו כיון שספר ביום שפיר מקרי תמימות. אם כן, ה"ה בנשים. אמנם יש לקיים ספקו של הרב אי"ס באשה שנסתפקה אם ספרה ליל אמש ולא חזרה וספרה ביום, אם יכולה להמשיך ולספור בברכה מחמת ס"...

ברזילי

ראה בלוח דבר בעתו המציע לנהוג כן, ועיי"ש מש"כ במנהגי ה' באייר ודו"ק לגוף הענין, הרב נבנצל בספרו ירושלים במועדיה מאשר המנהג, וע"ע בתשובות והנהגות (ח"ב, שנא) בענין זה, אך שם התיר באופן שהיו צריכים לשאול מגילה מביכנ"ס אחר. מ"מ יש משהו בדבריך, כי בציבור הדת"ל יש פ...

ברזילי

ראו דברי ר' שמעון שקאפ בהקדמת שערי יושר, המפרש "הא בגדול הא בקטן" באופן שאין זה תלוי בגדלותו העצמית של התלמיד, אלא במידת הביקורתיות בה הוא נוקט כלפי דברי הרב

ברזילי

האם מצוי בידינו כת"י ? נדפס?
מצאתי את מאמריו של ג' ליבזון שהדפיס קטעים מספר המצרנות לרב שמואל בן חפני גאון. האם יש ידיעה ברורה
אם היו אכן שני ספרים כאלה, או שאותו ספר יוחס בידי אחדים לרשב"ח ובידי אחרים לרה"ג ?

ברזילי

תודה על ההפניה, המאמר זמין ברשת http://old.kipasruga.com/upload/users_files/1080.PDF בקריאה ראשונה לא מצאתי שם שום הבחנה עקרונית בין המדינה לקהילה, אלא הבחנה בין מערכת גדולה שאיננה מכירה את העני ומספקת צרכים בסיסיים, לכזו המכירתו מקרוב ודואגת לו די מחסורו. כמובן, ניתן לממש את שני המודלים הן במסגרת מ...

ברזילי

הרב אוצר, נראה שהתכנסנו, והוא פלא.. כמה זוטות לסיום: עדיין לא הבנתי את החילוק שעשית בין קהילה למדינה. מדינה היא קהילה גדולה ותו לא. אני מסכים שיש הבדל בין החלטות ממוניות להחלטות בעניני נפשות, וכל עוד שיטת הממשל היא כזו שממנים נציגים לכל הענינים יחד, התירוץ שלך סביר. אך לא ענית על השאלה הישירה - כאשר...

ברזילי

העובדים תורמים למפעל ומקבלים תמורה בצורת משכורת. בנוסף הם משלמים מס ומקבלים תמורה בצורת תקציבי מדינה. אין קשר בין שני הדברים: יש כאלה שאינם משתכרים כלל ומשלמים מס, (רווחי הון, מע"מ וכו') ויש כאלה שעובדים ומשתכרים ואינם משלמים מס. אלה שני חשבונות שונים. מי שעובד בעבודה לא מועילה מקבל מעט שכר, כפ...

ברזילי

ארי, אם הבנתי נכון אתה שואל מצד ההוצאה, כלומר האם יש לראות בתקציב ההשכלה הגבוהה הוצאה ייחודית לציבור החילוני שיש להשוותה להוצאה הייחודים על כוללים. (א) לעצם הענין: חלק הארי של שבעת מיליארד השקלים להשכלה גבוהה מיועד למימון לימודי מדעים, רפואה והנדסה, שמגדים כצורך חיוני על ידי קונסנסוס רחב במדינה, כול...

ברזילי

הרא"ש מדבר בסיטואציה בה השלטון הוא חיצוני, והנושא הוא ממוני גרידא , בדמוקרטיה מדובר בשלטון העם בכל התחומים והעניין שונה לחלוטין, לפי אותו שיקול נצטרך לתת זכות הצבעה שונה בתחום של הקמת בתי חולים למעשנים וללא מעשנים, או לשומרים על בריאותם וללא שומרים. מבחינה היסטורית הלכה למעשה לא נהגו על פי ההב...

ברזילי

א. אם שני אנשים מכניסים כסף לחשבון, האחד הרבה והשני מעט, ושניהם נהנים מן החשבון בשוה, נמצא שהאחד מימן את השני. לא מבין מה לא ברור כאן. ב. אני לא מחפש איזונים ולא שום דבר אחר. מבחינה כלכלית, הערך של כל דבר נקבע לפי מחירו בשוק. אם פועל בקו ייצור מרויח 4000 ש"ח בחודש, זהו הערך של תרומתו למפעל, המת...

ברזילי

הרב אוצה"ח, אכן אין טעם להכנס לדיון מקרו-כלכלי מפורט. הכלל הוא כי במדינת רווחה מודרנית אדם עשיר משלם מיסים הרבה יותר מאדם עני. לענין טענתך החדשה, גם בתחום המיסים עקיפים המצב הוא כך. המס העקיף בישראל הוא בעיקר מע"מ, שכידוע משולם כאחוז קבוע מסך הוצאותיו של האדם (למעט חריגים מעטים, פירות וירק...

ברזילי

הרב אוצה"ח, לא הבנתי למה בדיוק התכוונת שלא הוכחתי. הוצאה עכשווית שאינה ממומנת מהכנסות עכשוויות פירושה גרעון. הדרך לממן זאת היא הגדלת החוב של המדינה. מדינה שהגרעון השוטף שלה יעלה על אחוז מסויים מהתל"ג (לפי המקובל בעולם, עד שלשה אחוז בערך, יעד בנק ישראל לשנה זו, כמדומני, 2%) תחשב בעיני שאר ה...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 3178 תוצאות