פורום אוצר החכמה

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א ולא ליעול בך איניש אחרינא, דלא לרגשן בך דקליל את איך זה עובד האם זה שייך גם בבעלי חיים? מדוע האדם החי טובע במים ואילו המת צף? אם החי קל יותר היה צריך לצוף ואילו המת שהוא כבד יותר היה צריך לשקוע? לא יודע איך זה עובד. לדעתי האדם החי טובע במים בגלל שהוא משתולל, אבל א...

איזה שינוי בתפילה אומרים (לפחות למנהג חב"ד, ומסתמא לעוד מנהגים) בראש השנה, יום כיפור, ושבועות בלבד? שני שעירים במוסף. קשר נוסף בין שלשת המועדים האלו, הוא ששלשתם נחשבים "ראש השנה" (יום כיפור נקרא ראש השנה בנבואת יחזקאל, ולפני שבועות קוראים את התוכחה של בחוקותי "כדי שתכלה שנה וקלל...

מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה) ר"ח שבט שחל להיות בשבת: שבת שלפני ר"ח - אומרים. שבת ר"ח שבט - לא אומרים. שבת ח' שבט - אומרים. שבת ט"ו בשבט - לא אומרים. שבת כ"ב שבט - אומרים. שבת כ"ט שבט - שקלי...

ספרתי חתימות והכל א"ש אז הגענו לשש בארה"ק: ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים). כמדומני שאמרת שבע... דילגת 'אשר גאלנו' שקודם הזכרת ברכה...

הכהן כתב:ספרתי חתימות והכל א"ש

אז הגענו לשש בארה"ק:
ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים).
כמדומני שאמרת שבע...

הכהן כתב:מהי חתימת הברכה הארוכה ביותר?
ומהי הברכה הקצרה ביותר?

הארוכה ביותר - מסתמא ישתבח, או חתימת שמו"ע של יו"כ שחל בשבת.
הקצרה ביותר - יש הרבה של 8 מילים (פוקח עוורים, דיין האמת, הטוב והמטיב וכו'). האם יש משהו קצר יותר?

הראש מתחיל לחשוב על מעגל השנה, ונזכרתי בעוד חידות:
איזה שינוי בתפילה אומרים (לפחות למנהג חב"ד, ומסתמא לעוד מנהגים) בראש השנה, יום כיפור, ושבועות בלבד?
מה הקשר בסדרי התפילה בין תשעה באב ל:
יום כיפור
פורים
שמחת-תורה (וגם תענית אסתר, אבל לא תמיד)

ו. אינני זוכר את כולן. ביעור חמץ וברכת האילנות. מה עוד? (בארץ ישראל יש גם את הברכות של ליל הסדר - אשר גאלנו, על אכילת מצה/מרור). להדליק נר של יום הכיפורים מנחם ציון ובונה ירושלים אם אתה סופר ברכות של שמו"ע, אז יש לך גם את מוסף של יו"כ, וגם אתה יכול למנות כמה ברכות בנעילה, ובארה"ק גם ...

ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה. חמש השבתות האחרונות (נצו"י עד בראשית, כאשר ר"ה חל בחמישי). אין ביניהן שתיים עם תפילת מוספין שווה. שש - עד נח אבל רק הארבע האחרונות שונות ממש. השאר רק שינויים קלים חמש. נוח זה שינוי משמעותי (זהו נוסח שאומרים אותו פעמיים או שלש בש...

עוד חידות: מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה) מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים בהן "אב הרחמים"? (התשובה האחרונה כמובן תלויה בחילוקי מנהגים, אז בטח יש להן כמה תשובות. למנהג חב"ד התשובה היא: בארה"ק 6, בחו&...

ועכשיו כמה חידות (שתיים הראשונות משלי, והשאר שמעתי או ראיתי בספרים, עיתונים וכו') א. איזה משפט (5-6 מילים, תלוי בנוסחאות) אומרים גם בתפילת ר"ה וגם בפורים? ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך ב. איזה פסוק אומרים הכי הרבה פעמים ב: יום רגיל ה' הושיעה וכו' , ראש השנה שאו שערים? , יום כיפור? ג. אדם עבר עבר...

הכהן כתב:ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה.

חמש השבתות האחרונות (נצו"י עד בראשית, כאשר ר"ה חל בחמישי). אין ביניהן שתיים עם תפילת מוספין שווה.

יורד ומתעה כתב:ג.אכל חלב, חלל שבת בפני עדים, חלל שבת שלא בפני עדים.
מה פספסתי?

למה חילול שבת יפטור אותו מהמלקות של החלב?
ולמה הוא חשב שחילול שבת השני יפטור אותו מהסקילה על חילול שבת הראשון?

ועכשיו כמה חידות (שתיים הראשונות משלי, והשאר שמעתי או ראיתי בספרים, עיתונים וכו') א. איזה משפט (5-6 מילים, תלוי בנוסחאות) אומרים גם בתפילת ר"ה וגם בפורים? ב. איזה פסוק אומרים הכי הרבה פעמים ב: יום רגיל, ראש השנה, יום כיפור? ג. אדם עבר עברה והתחייב עונש. עבר עברה נוספת וכשהובא לפני ב"ד - פט...

לאחר מעבר על האשכול, אציע ברשותכם פתרונות לכמה חידות, חלקן כבר פתורות אבל יש לי פתרון נוסף: א. היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב? תשובה: אחד בשרי והשני חלבי, בערב יו"כ סמוך לשקיעה. ב. שלום שמעתי שיש איסור לשחק שחמט, חוץ מב...

בתורה תמימה על פסוק "זאת הפעם עצם מעצמי" (בראשית ב, הערה נ) משמע שהיה פשוט לו שלא נבראו שתי נקבות או יותר מכל מין (ומסתמא נבראו זכר ונקבה).

אולי יש לומר, שבכל בעלי החיים נבראו זכר ונקבה, ואילו האדם נברא יחידי ואח"כ נחלק לשניים (ככל הפירושים שבזה בחז"ל וכו')

לכל הדעות מברכים מזונות על פת אורז (אין דרך לחלוק על גמרא מפורשת...). השאלות הן מהו אורז (י"א שמה שאנו קוראים אורז הוא דוחן, ומה שאנו קוראים דוחן הוא אורז - זוהי מחלוקת רש"י ותוס' כמדומני), ומה הדין של אורז שבישלו בשלמותו בלי טחינה (י"א לברך מזונות וי"א אדמה). ומכיוון שלא ראיתי ב...

מנהג חב"ד: בחו"ל - נושאים כפיים בשחרית של שמח"ת במקום במוסף. בארץ הקודש - כידוע יש חילוקי מנהגים במנהג חב"ד בקשר לנשיאת כפיים בארה"ק (יש שנהגו רק במוסף של יו"ט כבחו"ל, ויש שנהגו בכל שבת ויו"ט כמנהג הגליל, ויש שנהגו בכל יום כמנהג הספרדים), אבל בשמח"ת נושאי...

בסברות יש הרבה מקום להתווכח.
במנהגים - מה שידוע לי הוא שמנהג חב"ד הוא לא להכריז טל ומטר, אלא רק ע"י דפיקה על השולחן (רבים בקהל גם אומרים בקול "ותן טל ומטר" כשמגיעים לזה בתפילה, אבל לא ברור אם רוח חכמים נוחה מהם וד"ל).

לפעמים כן מחוייבים לבנות סוכה שאיננו מצטער בה, כמובא בהגהת הרמ"א בשו"ע סי' תרמ ס"ד:
"ואם עשה מתחילה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה . . אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שלא מצטער בהם שלא הוי כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו"

בקשר לטל ומטר - שם אין כל חיוב להכריז, ולכן מתחילים במעריב. אחרת היו מתחילים במנחה, כמו הזכרת הגשם שמתחילים במוסף (עיין גמרא ריש תענית). כמו"כ שם יש בעיה הלכתית להכריז מדין הפסק בין גאולה לתפילה. מכיוון שאין חיוב להכריז לכן אין משמעות להכרזה ואין מה להסתפק לגבי מנחה. אם טעיתי ואכן יש משמעות להכ...

גאולה בקרוב כתב:האם נמצא בספרים שיש "חומרא" או "הידור" שלא יהיה שאול?

במנהגי חב"ד מובא שנוהגים לומר "מתנה על מנת להחזיר" גם בשאר הימים.

יש שתי תפילות, ובכל אחת יש מקום להסתפק: שחרית - במשנ"ב, ע"פ התיקון שהבאת (וכן הוא בדפוס שלפני), משמע ברור שהציבור יאמר מוריד הטל (וכן כתב מהרש"ק בקישור שהבאת), ולגבי יחיד שאיננו מתפלל בציבור לא התייחס (אמנם ממהרש"ק משמע לי בהחפזי שיאמר משיב הרוח ומוריד הגשם). במוסף יש כמה מנהגים,...

בספר המנהגים מנהגי חבד כתוב כך: באם שמע הכרזת "משיב הרוח ומוריד הגשם" קודם שהתפלל שחרית - אם אינו מתפלל במנין אחר , נראה לפענ"ד אשר יאמר גם בשחרית "משיב הרוח ומוריד הגשם". מקור הדברים הוא במכתב של הרבי שנדפס באגרות קודש שלו חלק יב עמוד ג, ושם נסמנו ונתבארו מקורותיו, ובפרט מב...