תלמיד חברים כתב:א. אכן כך מבואר ברש"י. ולא שמתי לב.
ב. מדוע? מהגמ' משמע שרצו להורגו או להזיקו שיתן להם ממון, ולא היה אכפת להם איזה ממון.
במסתרים כתב:עזריאל ברגר כתב:שמעתי אומרים שזו פעם יחידה בש"ס
מימרא זה גם במנחות מה:
מן הדרום כתב:צורב מתחיל כתב:לפי הנוסח המופיע כאן בתגובתה, שתתן צדקה לזכות אחיה, ולא קצבה שום סכום. לכאו' בודאי לא התכוונה שזה יהי' תשלום שכרה.
בהחלט קצבה סכום, שווה ערך לטיפול
איתן כתב:רציחה של בית דין? או אינה אלא רציחת הכהן שהוא רצח ונלקח מעם המזבח.
ופשוט שדברי הרשב"ם הם הם הפשט.
מעיין כתב:עזריאל ברגר כתב:יש סוד גדול ונורא, שאין מגלין אותו אלא וכו':
בהרבה דברים לא קיבלו עם ישראל את פסקי המשנ"ב, בפרט לא כאשר הם באים לשנות מנהג שקיים דורות רבים.
אין זה סוד כלל,
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה עושים היום במנחה לפי"ז? לא שמעתי חידוש זה עד הנה.
דרומי כתב:האם יש הסבר לכך שבהפטרת פ' תצוה יש פסוק עם ארבע 'פזר' רצוף (יחזקאל מג, יא)
יעקל כתב:אם זה לא מעכב מאי רבותא ללמדנו שהיה מקום בין הציץ למצנפת, שיניח לפני לבישת בגדי השרד וגמרנו...
יעקל כתב:יש כזה דבר לקיים והיו לטוטפות בלי וקשרתם לאות ? לכאו' הרי הם מצוה אחת
וייתכן שכן דהרי נחלקו הראשונים אם צריך לברך על תפילין ש"ר
במסתרים כתב:האם מצינו מי שדיבר בפירוש על ליל פורים קטן אי יש בו שמחה
בברכה המשולשת כתב:פשיטא.דרומי כתב:והנה לנו ראיה נוספות שתופעת ה'זנבנות' חדרה גם אצל המכונים ליטאים.
סייג לחכמה כתב:עוד ראיה מפורשת מגמ' חולין (צ.) אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו [דגיד הנשה נוהג בקדשים] אלא קדשים הנאכלין, ופירש"י (ד"ה הנאכלים) חטאת ואשם ושלמים, וחטאת היא נקיבה.
צופה_ומביט כתב:על איזו פתיחת בקבוקים [סוג פקק] מדובר כאן? מתכת או פלסטיק?
עזריאל ברגר כתב:צופה_ומביט כתב:האם ידוע מה משמעות/מקור שם המשפחה "צביון"? תמיד עניין אותי.
אולי עברות של "שיינין" וכדו'?
צופה_ומביט כתב:האם ידוע מה משמעות/מקור שם המשפחה "צביון"? תמיד עניין אותי.
הרואה כתב:שחרם הגר"א על החסידים אינו קאי על החסידים דהיום, אלא רק על ברסלב וחב"ד שממשיכים את החסידות דאז.