יבנה כתב:ההבדל הוא שאם מפסיק לאופן של המ״ב הוא אמר את כל הברכה חוץ ממלת אמת, ואילו לרמ״ה הוא אמר רק מתהילות ואילך.
ממשיך להרחיב את דבריך:
וכל הדברים שמעכבים בברכה זו (יציאת מצרים, מכת בכורות, קריעת עם סוף) - נמצאים בין "אמת" ל"תהילות"!
יבנה כתב:ההבדל הוא שאם מפסיק לאופן של המ״ב הוא אמר את כל הברכה חוץ ממלת אמת, ואילו לרמ״ה הוא אמר רק מתהילות ואילך.
כדכד כתב:אולי ההבדל בין "ספים" שהם רבים של "סף הדלת"
לבין "סיפות" שהם רבים של "סף" שהוא "כלי" כי זכור לי שהפסוקים שמדברים על רבים של כלים קוראים לזה "סיפות".
אברהם שרייבר כתב:מבשר טוב - ירח האיתנים (תשע"א), ועוד:
עושה חדשות כתב:ספר הנייר הל' גיטין:...זמרי המכונה דונין....
ישעיהו לוריא כתב:הצוואה
יוצא פוניבז' כתב:איש_ספר כתב:מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).
כמדומני שמנהגם כמנהג רומניא, וגם בזה כן הוא
HaimL כתב:אכן תמוה שתיקנו לומר זמן מ"ת, דאינו מפורש בקרא, ושבקו מקראות מפורשים וביום הביכורים וגו'
איתן נוי כתב:בסעודת מצוה מותר לרקוד? התשובה היא שכן.
כולל יונגערמאן כתב:גם יתכן שמכיון שמדובר מיחסי כלה וחמותה יש לצדד להיתר גם בדוחקים
אראל כתב:בוודאי
כוונתי, יש לברר אם אמנם ההשגחות המפורסמות על המאפיות [אף הטובות ביותר] שמים לב ע"ז
בברכה המשולשת כתב:ההלכה היא שצריך לברך בכל מקרה
ומהיות טוב, ולרווחא דמילתא, מביאים גם פרי חדש.
התועלת היא הרווחא דמילתא, הא ותו לא.
אראל כתב:בשיחה עם המחותן שלך באחש"פ העע"ל, עורר אותי ע"ד הנוהגים לקנות מצה טחונה מן השוק, [או מן הבית אופה עצמם], מי יודע אם לא טוחנים מצות כפולות וכו' בתוך שאר המצות
בברכה המשולשת כתב:הפרי החדש הוא לרווחא דמילתא בלבד, ולא מעכב את השהחיינו.