לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הרב החכם, לאור האמור לעיל, שבסוגייה הנוכחית עשו כך גם בעל המכתם וגם ר"י קרקושה, שניהם, כמובן, מראשוני פרובנס שקדמו אך במעט למאירי, יש פה שאלה רחבה יותר שצריך לדון בה - האם הדרך הזאת שמזכירים שני החוקרים הנ"ל היא בעצם נחלתם של כלל חכמי פרובנס בדורות הללו? או אולי של קבוצה ניכרת מתוכם? או או...
וכאן המקום לתמוה, האם אין מחקר מקיף לדרכו של המאירי ב'בית הבחירה'? יש מחקר של פרופ' הלברטל על המאירי, אך כמדומני לא עסק בדבר זה. יש גם מחקר אבוד שנעשה בביהמ"ד לרבנים על חידושי המאירי לביצה - לא פנחס רוט ולא הרב מיללער מפליטת סופרים הצליחו למצוא את המחקר שם. הדוקטורט של פנחס רוט על חכמי פרובנס ...
זכור לי שהמאירי מעיד על גרסאות שכמעט אין להן זכר בשום מקור אחר אתה מתכוון שהתופעה ייחודית ל'מאירי' דוקא? לא בדקתי באופן שיטתי אבל נתקלתי כבר כמה פעמים בגירסאות שמוזכרים בראשונים הרמב"ן ועוד שאין להם חבר בשום עד נוסח -מתועד- לא בכ"י השלמים ולא בקטעים מהגניזות בתחושה שלי זה על גבול הייחודי,...
אני נתקלתי (וסליחה מחכמנו על הניצול) כמה פעמים במאירי בתופעה הפוכה, הוא יכול לכתוב: יש פוסקים, או יש מפרשים, כשמדובר על דעות בגמרא. מוכר? (לא נראה שכוונתו שיש פוסקים כמו הדעה ההיא, כי הוא בכלל לא הזכיר אותה קודם), ותנא היכי קאי). אפשר דוגמא? נ.ב. חכם באשי, ודאי שאם הרישא של דבריי נכונה לא צריך את ה...
תיאור הפגישה מנקודת מבטו של החזו"א מובא בספר "במחיצתם" של ר"ש לורינץ, ח"א עמ' 71-74 (שמעיד מה סיפר לו החזו"א זצ"ל, ולאחר מכן אימת זאת מול ב"ג עצמו). בעמ' 73-74 הוא מוסיף על התיאור המובא כאן, עפ"י תיאור החזו"א אליו.
ראשית כל, כעת הספרים לפניי, ואיני מבין את הבעיה - המאירי מביא את הברייתא שבגמרא, ומוסיף בתוכה פירושים מתוך רש"י. וכוונתו שפירשו בגמרא היינו לפסוקים. וזה שונה מאוד מההסבר שכתבת. והנה, כך עשה בסוגייה דידן גם המכתם (מהד' סופר עמ' 77) וכעין זה גם בפירוש ר"י קרקושה המכונה תלמיד הרמב"ן (מהד...
האם יתכן שהוא גורס כך בגמרא? כדוגמה - בסוגיית ריחא (פסחים עו ע"ב) רש"י מפרש בערך בלשון "דאזיל האי ומפטם להאיך והדר האיך ומפטם להאי", אולם ההסבר הזה נמצא ברוב מוחלט של כתה"י (כמדומני 8 מתוך 10) וכן בגאונים ועוד. ומסתבר שגם אצל רש"י זו העתקה מלשון הגמרא ולא פירוש. אך הלומ...
בתוס' סנהדרין כ' ע"ב ד"ה מלך מובאת דעתו של "הנקדן", בספר בעלי התוספות (עמ' 658 הע' 61) כותב: "לא עלה בידי לקבוע מיהו ה'נקדן' בתוס'... על ר' יוסי הנקדן ראה מ"ש ערוגת הבושם ח"א עמ' 281, הערה 4". האם לחד מן חבריא יש מידע שעשוי לעזור לקבוע את זהותו של "הנקדן&...
לאחרונה העלו הוטיקן סריקות צבעוניות חדשות של כמה כת"י של הגמרא (שעלו בעבר בצורה פחות איכותית באתר "אוצר כת"י תלמודיים"). וכן פירוש הר"ן לרי"ף לכמה מסכתות, ספר העיטור, רש"י לקידושין, סמני או"ז, משנה תורה, סמ"ק, מרדכי קטן, ועוד. תודה! האם תוכל לתת קישור? א...
לאחרונה העלו הוטיקן סריקות צבעוניות חדשות של כמה כת"י של הגמרא (שעלו בעבר בצורה פחות איכותית באתר "אוצר כת"י תלמודיים"). וכן פירוש הר"ן לרי"ף לכמה מסכתות, ספר העיטור, רש"י לקידושין, סמני או"ז, משנה תורה, סמ"ק, מרדכי קטן, ועוד.
ג. בישיבת "תורת החיים" מאז הגירוש אין חוגגים יום העצמאות [ואיני יודע אם אומרים שם תחנון ביום זה, אברר בלנ"ד], אבל חוגגים את יום ירושלים [הגדרתה של ישיבה זו כחרדית או כלאומית צריכה בירור, וזהו נושא בפני עצמו]. אומרים תחנון ביוה"ע. אולם יום ירושלים מכונה בשם "יום לציון אתחלתא...
נראה לי שנכון לציין ברשימה זו גם את רבי יעקב חזן, אחד מראשוני אנגליה, בעל ספר "עץ חיים" (יצא לאור בהוצ' מוה"ק, ג' כרכים) - תיאור הכתב יד של החיבור שהוא אוטוגרף שלו: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000182137&local_base=NNLMSS יש לשים לב לעובדה שהמחבר מכר את...
התמונה לא כ"כ ברורה. ממה שניכר בחתימת הקונה כתוב: קניתיו אני הצעיר אברהם פרחי ס"ט. אבל יש להסתפק אם הפענוח מדויק בגלל האיכות (בפרט לגבי השם משפחה). לגבי הכתובת הראשונה, לא ברור לי בדיוק השם של הנמען, הכתובת פותחת: "מנחה היא שלוחה למע' הגביר החכם המרומם אלוף מגדיאל טוב...".
אגב, לעיקר נושא האשכול - בידי האור זרוע היה לפחות חלק מהכת"י של רש"י עצמו (מכך שהוא לא מרבה לציין לכת"י החשוב הזה, ואולי זה הציון היחיד, יתכן שהוא לא ממש היה בידיו אלא רק הזדמן לו לעיין בו) - ספר אור זרוע חלק א - הלכות נטילת ידים סימן סא וכך אני מדקדק מתוך פרש"י כי ראיתי בפירושים...
לאחר העיון, אתקן: בכ"י אוקספורד הנ"ל עסקו שתי ידים, הסופר שהעתיק את גוף הספר, והמגיה שהוסיף הוספות רבות. מוכח שהסופר איננו המחבר, מחמת הדילוגים וההשמטות שיש בכ"י זה לעומת עותקים אחרים. אמנם לענין המגיה, מסתבר שהיה קרוב מאוד לעותק המקורי של המחבר, ועל פיו הוסיף. עופר מצדד שהמגיה הוא א...
קיים גם כתב יד של החזקוני שהינו, כפי הנראה, אוטוגרף (אוקספורד 243). אמנם כך נכתב בשער כתב היד, אך חוקרים הוכיחו שאין זה אוטוגרף. ראה כאן ו כאן (עמ' 24 'על מהדורת שעוועל') אני חסום כרגע לקישורים שציינת. השבוע שמעתי את פרופ' יוסי עופר, המתעסק בחקר הפירושים לתורה בתקופת הראשונים (או בלע"ז: חקר פר...
קיים כת"י שנכתב בשנת ד"א תתקפ"ז ע"י ר' אהרן ב"ר חיים הכהן. לדעת אא"א ואברהם גרוסמן מדובר בבנו של רבינו חיים כהן תלמידו הגדול של ר"ת. שמעתי שקיים גם אוטוגרף של ר' אברהם מן ההר. כתב ידו של ר"א מן ההר אכן שרד (כמדומני רק לסדר נשים, וממנו הדפיס רמ"י בלוי את ...
שו''ת שאילת דוד.PNG http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1110&st=&pgnum=19 מדבריו מוכח שאבות היינו כפשוטו, ואן כאן טעות בדבר משנה. אני משער שאותו ת"ח יאמר שאכן יש כאן טעות בדבר משנה. או שמא יבין אחרת בדעת השאילת דוד (לא התעכבתי לקרוא את כל דבריו). (עליי להעיר - יתכן שהיה נכון ל...
הרב לייבעדיג היקר, איני יודע האם רק רצית להעשיר את הדיון במקורות החשובים הללו או שרצית לחזק את אחד הצדדים, ואם רצית לחזק איני יודע את איזה צד. על כל פנים, לענ"ד זה מחזק את ההבנה שכתבתי לעיל בשם ת"ח אחד - בסי' ד סע' 1 הוא כותב בפירוש שאין חובה לקיים את המנהג הזה (שאביו נהג בו), אלא שהוא מצי...
ב. לכאו' אינו סותר, וניתן לבאר משמעות הדברים בכמה אופנים: 1. מנהג מקום (בדיוק כמו בני ביישן, וכדברי השואל הכא). 2. יתכן שהדברים היו יישום מסוים של הכלל שבמקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג (שכמובן לא נאמר במקורו על מנהג אבות), והכוונה שלהם אינה להחיל זאת דווקא על אבות ביולוגיים, אלא על "אבות ...
ונמצא הת"ח הנ"ל (שאיני יודע מיהו) חולק על רבותינו הראשונים חכמי אשכנז שנקטו בלשון "מנהג אבותינו תורה" א. הת"ח הנ"ל הוא ראש ישיבת הסדר, בעל חריפות ובקיאות. אני נמנע מלציין את שמו מכיוון שהוא אמר לי לאחר השיעור שאת הדברים הללו, שהוא אמר במסגרת תפקידו כרב יישוב, הוא לא הי...
ועוד זאת אשאל, האם יש שום מקור מוסמך שיש כזה דבר של מנהג אבותיו, או שרק יש מושג של מנהג מקומו. ידעתי גם ידעתי שבגמ' בפסחים נ: איתא אל תיטוש תורת אמך, מ"מ שם זה קאי לענין מנהג עיר, ובכל מקום בש"ס משמע שרק יש מושג של מנהג עיר. אכן, הייתי בשיעור של תלמיד חכם אחד (לא מורי ורבי) שאמר שכל מי שס...
הרב עדיאל, חכמים יכולים להתקיים גם אם אינם מופיעים בקטלוג הספריה ואפילו מחוץ לאוצר הגדולים, אין כאן שום טעות, אני לא מתבלבל עם ר' משה אלמושנינו המפורסם הוא בכלל לא חי בפאס וכמובן שידעתי ששם אביו אינו אברהם, החכם אליו אני מתכוון נקרא בדיוק כפי שכתבתי שהוא נקרא והוא אכן אחיו של ר' יוסף ב"ר אברהם...
אתה בטוח שאינך מתבלבל בר' משה בן ברוך אלמושנינו? ר' משה בן אברהם אלמושנינו אינו מוזכר באוצר הגדולים ובקטלוג הספריה הלאומית. בעוד שר' משה בן ברוך, שחי באותה תקופה, מוזכר הרבה פעמים וכתב מגוון חיבורים. בכת"י הזה: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000069636&local_base=NN...
במנחות פ"ו משנה ז (ובגמ' עו, ב) מבואר שאת שתי הלחם ניפו שתים עשרה פעמים. בפיוט של ר' אברהם ב"ר יהודה הכהן מקדמוני אשכנז כתוב 'יוציאו ממנה עשרון באחת עשרה נפה'. נוסח זה מקוים מכל כתבי היד של המחזורים שראיתי וכ"כ במחזור ר' יונה פרנקל לשבועות (עמ' 44, ועיין בהערתו שם). האם קיימת במשנה/ג...
למי שלא הבין כוונתי - א. ספר המפתח לבבלי - בסגנון ספר המפתח על משנה תורה מהד' פרנקל (ידוע לי שעשו על ב"ק בלבד). רשימת מראי מקומות מפורטת ונרחבת לדיונים של הראשונים והאחרונים בסוגיה. ב. ערכי רמב"ן - ספר המסדר את כל מה שהרמב"ן אמר לפי נושאים וערכים (מעין הרחבה של המפתח שערך הרב שעוועל ב...
מעניין לבדוק - על יסוד דברי ר' עדיאל - את הנוסחאות השונות של נוסח הברכה. בנוסח הארץ ישראלי אין חתימה זו אלא בנוסח הבבלי, אך יש סתירות רבות בעדי הנוסח. אולי אכן שולב דווקא בארצות בהן היתה היכרות עם שפות לטיניות? יש לבדוק ב"תפילת העמידה לחול ע''פ הגניזה הקהירית", רצו"ב דבריו. לא התכוונ...
אני לא יודע אם כוונתך לבדיחת פורים מאוחרת או שאתה שואל ברצינות בכל אופן המילים גאט (שם שמים) וגוט הן מילים שונות ונהגות באופן שונה והמכסימום שאפשר לומר הוא שזה מעין לשון נופל על לשון מקרי. אני משער שאפשר למצוא בלי סוף דברים כאלה. לא בטוח שזה מקרי, וכוונתי, כמובן, למקור האנגלי (ומן הסתם הלטיני) של ה...
אי אפשר לתרץ את ראב"ע ע"פ דעת רשב"ם, כי בדיוק נקודה זו עומדת בשורש מחלוקתם העקרונית בפירוש המקרא. ראב"ע אינו מכיר ברבדים שונים. לדעתו יש רק פירוש אחד אמיתי למקרא, וע"כ הוא משתדל להראות שפירוש חז"ל הוא הפשט ואם אינו מצליח בזה הוא מבטל את דעתו מפניהם, ולפעמים הוא מוריד א...
א. הודעתך לא מובנת. ב. אם כוונתך להבין האם הביטוי גילו לי מן השמים הוא כפשוטו או שהכוונה שבס"ד עלה בידי להבין את הדברים, עסק בכך רש"ז הבלין (בהבנת ביטוי זה אצל הראשונים), כמדומני במבוא לשו"ת הרשב"א (הוצ' מסורת ישראל?, תש"ס?). אם חשוב לך הפנייה מדויקת אבדוק בע"ה.
ראשית, תיאור קטלוגי של עד נוסח נוסף, חלקי, של פירוש הר"ש משאנץ לטהרות תראה כאן - http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000040912&local_base=NNLMSS (לא עיינתי בכת"י) שנית, רק בדפוסי צילום אין הבדל בין הנוסחים. לכן חשוב שתשתמש בדפוס ונציה גם בפירוש הר"ש. שלישית, י...
הסברה שהעלו כאן - דבר שעשוי למילוי כממולא דמי - ייתכן שאף היא נוגעת בענין ויש לעיין בה (פחזניות בלא"ה הן מזונות מצד אחר כי נעשות בריבוי שמן וביצים), אך אני שמעתי שהקלו בזה לברך מזונות מצד תוריתא דנהמא, וזה קצת חידוש הן מצד הקביעה הברורה שאין בזה תוריתא דנהמא והן מצד הדין שתוריתא דנהמא מועיל גם...
נושא האשכול נידון בהרחבה ע"י מו"ר בספר טל חיים כללי הוראה. אני מעלה כאן שוב את הסימן העוסק בנידון זה. ובאמת מו"ר מקיים את השאלה וסובר להלכה שאם אדם לא הולך אחר רבו המובהק, אין לו היתר שלא לומר בכל נידון בשל תורה הלך אחר המחמיר וכו' (אולם אין הכרח לחפש בכל נידון האם יש חולקים). ניתן לר...
תלמיד חכם סיפר לי על קושי שיש לו בדרכו של רבי אברהם אבן עזרא בפירוש התורה בניגוד לדברי חז"ל בעניינים הלכתיים, הצעתי לו להעלות כאן את הדברים, אולי למישהו יש פתרון. וכך הוא כותב: על "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" פירש הראב"ע ש"מקץ" זה פירושו בתחילת השנה השביעית. וסמך זאת על הא...